המחדל הכפול של שומרי הסף בפרשת המימון הקטארי - והשאלה שנותרה פתוחה

החשדות הכבדים שבדק השופט סולברג מציבים את ראש שב"כ בעמדה בלתי אפשרית, לאחר שרק ביום הבחירות התחייב מעל דוכן הכנסת שההליך מאובטח לחלוטין • אם כסף אסור הצליח לשנות את מפת המנדטים, מדובר בכישלון מודיעיני חמור • בין הספינים של הפוליטיקאים לחרדה הציבורית, סימן שאלה גדול נותר ללא מענה

ראש השב"כ דוד זיני , אורן בן חקון
ראש השב"כ דוד זיני | צילום: אורן בן חקון

מתבקש להתחיל במובן מאליו: "החשדות החמורים", כהגדרת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית נועם סולברג, לניסיונות לכאורה של קטאר להשפיע על תוצאות הבחירות בישראל, מחייבים חקירה יסודית שתניב מסקנות ברורות - אם היה, ואם כן מה בדיוק היה ובאיזה היקף, ובשליחות מי ועל-מנת להשפיע על מה.

חזקה על השופט סולברג שלא היה מורה על חקירה כזאת, לו חשב שהמידע שהוצג בפניו אינו מצדיק זאת. כמי שאמור לחתום בשבוע הבא על תוצאות הבחירות הסופיות הוא רצה להיות בטוח מעל לכל ספק שהן כשרות. הנחייתו לבצע חקירה מהירה נועדה לאפשר זאת, וגם כדי לצמצם את ממדיו של מחול השדים שכבר התפתח סביב הפרשה.

ראש השב"כ: "הבחירות בישראל בטוחות"

הטירוף הזה אינו קשור לחומרת הפרשה (והחשדות, כאמור, כבדים). הוא קשור אך ורק לבחירות ולהתפתחויות הפוליטיות העתידיות, ורק כך יש לבחון אותו.

הליכוד ומפלגות הקואליציה - ששמרו על דומיה מלאה בפרשת קטארגייט שבה אותה קטאר הפעילה את מקורביו של ראש הממשלה ושילמה להם, כולל בזמן המלחמה - תוקפים כעת בחמת זעם בניסיון לסכל כל לגיטימציה ציבורית להקמת ממשלה שתישען על קולות המפלגות הערביות. בגוש השינוי שומרים על עמימות יחסית בהמתנה להתפתחויות, ואילו המפלגות הערביות מכתירות את הפרשה כעלילת דם.

הכל צפוי וידוע מראש, ולפרטים אין ממש משמעות. חשדות הופכות לעובדות, שהופכות להרשעה ולגזר דין. וכל זה קורה עוד לפני שיש מסקנות: כי בישראל 2026 לאמת אין שום משמעות.

לא למדו לקח

ובחזרה לעובדות. החשדות הם כאמור כבדים, אליבא דסולברג. ואם כך, מתבקש לתהות אם שב"כ הוא הגורם הנכון לחקור את האירוע, משום שאותו שב"כ היה אמון על טוהר הבחירות. ואם קטאר הצליחה להשפיע על תוצאות הבחירות באמצעות מימון זר ולא חוקי, זה כישלון של שב"כ - שתפקידו היה למנוע בדיוק את זה. אותו שב"כ שראשו, דוד זיני, עמד ביום הבחירות בכנסת, ואמר בקולו שהבחירות מתנהלות כסדרן וכי טוהר הבחירות נשמר.

ראש השב"כ זיני (ארכיון) | צילום: דור פזואלו/פלאש90

אם הוא לא ידע כשדיבר בכנסת, זאת בעיה; ואם ידע ולא אמר אמת (וחמור מכך: הסתיר אותה מהשופט סולברג), זאת בעיה קשה אף יותר, שמחשידה את זיני עצמו כאינטרסנט פוליטי.

שב"כ אמור היה ללמוד את לקח 7 באוקטובר, ולפקח על מה שקטאר עושה כאן יותר מאשר על כל מדינה אחרת. אם אכן היתה מעורבות קטארית, שב"כ לא שמר כראוי ובזמן. מתבקש להבין למה, ומה עוד קרה בזמן הזה שחמק מעיניו. ובכלל: מי בקטאר מעורב בכזאת פרשה, ובאיזה דרג, ואיך עברו הכספים שעל-פי החשד עברו - בחשבונות בנק? דרך חלפנים? במזומן?

כל אלה אמורים להיות בפיקוח של שב"כ. אם לא עברו כספים, אין סיפור. אם עברו, יש סיפור כפול - של השפעה זרה על הבחירות, ושל מחדל מדאיג מאד של שב"כ.

הרבה מאד שאלות מטרידות, שמחייבות תשובה. מומלץ, כאמור, לחכות לפרטים לפני שמגיעים למסקנות. עד שזה יקרה, אפשר להשתעשע מהצביעות: של אלה שחשבו שקטאר היא בסדר בקטארגייט ופתאום תוקפים אותה כעת בחמת זעם, ושל אלה שחשבו אז שהיא נוראית ומחכים לראות עכשיו מה יקרה. לאלה ואלה כדאי להזכיר: קטאר היא מדינה רעה, שמנסה לערבב בכל מקום, כל דבר, לטובתה. הגיע הזמן שמדינת ישראל תתייחס אליה בהתאם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר