סיפור חייו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, החוגג היום (רביעי) יום הולדת 90, שזור באופן בלתי ניתן להפרדה בהיסטוריה של מדינת ישראל. עבור תומכיו, הוא המגן הגדול של זכויות האדם. עבור מבקריו, הוא האיש שהפר את האיזון העדין בין הרשויות ולקח לעצמו ולשופטיו סמכויות שמעולם לא ניתנו להם.
ברק נולד בקובנה שבליטא ב-1936, אל תוך מציאות שהפכה במהרה לסיוט. ב-1941, כשהוא בן חמש בלבד, נכלאה משפחתו בגטו קובנה. הרגע המכונן והמצמרר בחייו התרחש ב-1944, במהלך "אקציית הילדים" האכזרית, שבה סרקו הנאצים את הגטו ושלחו אלפי ילדים אל מותם. אמו של ברק הבינה שעליה להצילו בכל מחיר. בסיוע חסיד אומות עולם, הוכנס ברק הצעיר לתוך שק והועמס על עגלת סוסים כשהוא מוסווה בין שקי כרוב ותפוחי אדמה. העגלה הצליחה לעבור את השומרים הנאצים בשער הגטו, וברק ואמו הוסתרו בביתו של איכר מקומי עד לשחרור האזור על ידי הצבא האדום.
החוויות הקשות הללו, כפי שסיפר לא פעם בראיונות ובנאומים, עיצבו את ליבת תפיסת עולמו: ההבנה העמוקה בדבר חשיבות קיומה וכוחה של מדינה יהודית שתשמש מקלט לעם היהודי מצד אחד, וההכרח המוחלט להגן על כבוד האדם וזכויותיו באשר הוא אדם, מצד שני. משם, המסלול שלו היה מטאורי: בגיל צעיר מונה לפרופסור למשפטים, ובגיל 39 בלבד זכה בפרס ישראל.
מ"מבחן בוזגלו" ועד קמפ דיוויד
עוד לפני שהגיע לבית המשפט העליון, כיהן ברק כיועץ המשפטי לממשלה של ממשלת רבין הראשונה (1975-1978), שם טבע את מטבע הלשון "מבחן בוזגלו" (הכלל לפיו דין איש ציבור כדין אזרח פשוט). החלטתו להעמיד לדין את לאה רבין בפרשת חשבון הדולרים - החלטה שהובילה להתפטרותו של ראש הממשלה יצחק רבין - קיבעה את מעמדו כמי שאינו חושש מעימות עם השלטון.
בהמשך, שימש כיועץ משפטי למשלחת הישראלית בקמפ דיוויד. ראש הממשלה דאז, מנחם בגין ז"ל, רחש לו כבוד עצום ואף אמר עליו את המשפט המפורסם: "יש שופטים בירושלים".
המהפכה החוקתית וסערת האקטיביזם השיפוטי
ב-1978 מונה לשופט בבית המשפט העליון, וב-1995 לנשיאו. זהו הפרק שבו הפך ברק לדמות שנויה במחלוקת עזה. תחת הנהגתו, קידם בית המשפט את מה שברק עצמו כינה "המהפכה החוקתית". בעקבות חקיקת חוקי היסוד של 1992, פסק ברק (בפסק דין בנק המזרחי) כי לבית המשפט העליון יש סמכות לפסול חוקים של הכנסת.
גישתו של ברק, שגרסה כי "מלוא כל הארץ משפט" וכי כמעט כל נושא הוא שפיט, עוררה ביקורת חריפה מימין. פוליטיקאים, משפטנים שמרנים ואישי ציבור טענו כי ברק פגע אנושות בהפרדת הרשויות, העביר את הכוח מנבחרי הציבור לבית המשפט, ויצר מערכת המאפשרת לקבוצת מיעוט לא נבחרת להכתיב את ערכיה לרוב הציבור. ברק כיהן 11 שנים כנשיא העליון, עת פרש מכס השיפוט בשנת 2006, בגיל 70.
הביקורת הזו הלכה והצטברה במשך עשורים, והגיעה לנקודת רתיחה בשנת 2023 עם קידומה של הרפורמה המשפטית על ידי שר המשפטים יריב לוין. הרפורמה כוונה למעשה לפרק את מורשתו של ברק, בדגש על צמצום עילת הסבירות ופסקת ההתגברות - וברק עצמו גם הביע התנגדות למהלך.
השליחות בהאג
ואז הגיעה שנת 2024. בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, כאשר ישראל הואשמה ברצח עם על ידי דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בהאג, נדרשה ממשלת נתניהו למנות שופט מטעמה להרכב. באופן מפתיע, ראש הממשלה פנה לברק עצמו כדי שייצג את ישראל, בשל מעמדו הבינלאומי הגבוה כמומחה לזכויות אדם.
ברק לא היסס. בגיל 87, כשהוא סופג ביקורת קשה על מורשתו מבית, התייצב להגן על ישראל בחוץ. בהחלטותיו בהאג עמד בתוקף על זכותה של ישראל להגנה עצמית והדף את טענות רצח העם. בגיל 90, אהרן ברק. השופט ששינה את ישראל, אולי פרש מזמן מכיסאו, אך רוחו עדיין מרחפת מעל כל ויכוח על דמותה וצורת המשטר של המדינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו