בג"ץ קבע היום (חמישי) כי אנשי השב"כ לשעבר שעתרו נגד מינויו של דוד זיני ייחשפו.
בהחלטה, צוטט פסק הדין מסוף דצמבר האחרון, אז כתב המשנה לנשיא העליון נועם סולברג: "העותרים לא הצביעו על מקור שבדין, המאפשר להם להסיר את שמותיהם מאדם בעל סיווג ביטחוני מתאים, שהוא משיב לעתירה שהוגשה נגדו. וכבר מצאתי הארכה למתן הוראה כאמור. עתירה לבית משפט זה אינה עוסקת בעניין לאדם על-פי שיקוליהם, ולבעלי הדין טענות חמורות כלפי אחרים, מבלי לשאת בהשלכות הדבר.
סולברג הוסיף כי "אין מקום לכך בכל הנוגע למעלה הפרסום על רשימת העותרים, בכל שהדבר נוגע לעידוד של דיני ציבור-פרטיים ואף יותר מכך, כי הוראות החוק האוסר בפרסום פלוני בעלמא, מכוח הוראות החוק, לצד שורת הדין המאוחרת.
"ראיתי לנכון להציג גם הצעה של לפנים משורת הדין: תוך זכותו של זיני לקבל לידיו את הרשימה, בשיקולו אם מחר, עם סיום הדיון בעתירה גופו, נכון הוא לוותר על כך; וזאת, במגמה ליישר את ההדורים, כשמדובר בעותרים שהם עובדי השירות לשעבר, שעשויים להוסיף ולהמשיך לעבוד בשירות באמצעות זיו ולבושי שב"ס, ושביקשו לסגור מעורבותם שם".
בתחילת השבוע ביקש נשיא העליון יצחק עמית מזיני לוותר על זכותו לחשוף את השמות. מטעמו של בא כוחו של ראש השב"כ, עו"ד יעקב כרם, נמסר: "בית המשפט העליון, בפעם נוספת, קיבל לחלוטין את עמדת ראש השב"כ, ולא נתן יד להגשת עתירות אנונימיות על ידי עותרים שמגישים עתירות בניגוד לחוק. אנו מקווים שהעותרים לא יעזו להפר (שוב) צו מפורש של בית המשפט העליון. אם יבוזו לבית המשפט - נדאג להגיש בקשה מתאימה על מנת לשמור על שלטון החוק".
התנועה לאיכות השלטון הגיבה להחלטה וקראה לזיני "לנהוג באחריות ולהודיע כי הוא מוותר על דרישתו לקבל את שמותיהם של 186 יוצאי השב"כ שהתנגדו למינויו". בהמשך ההודעה נכתב: "ההתעקשות לחשוף את זהותם מעמיקה את הקרע בתוך השירות, פוגעת באמון הציבור ומסיטה את הארגון ממשימותיו הביטחוניות החיוניות.
"חשיפת השמות עלולה לפתוח פתח למסע נקם אישי ומקצועי נגד העותרים, רק משום שמימשו את זכותם לפנות לבית המשפט. על זיני להפסיק את הפגיעה בשב"כ ולאפשר לאנשיו להתרכז בהגנה על ביטחון המדינה. אסור שהשב"כ יהפוך לכלי להרתעה ולרדיפה של מי שמבקרים את השלטון או את העומד בראש השירות".
ברקע להחלטה עומדת מחלוקת שנמשכה מאז פסק הדין בעתירות נגד מינויו של זיני. שלושה ראשי שב"כ לשעבר - כרמי גילון, עמי אילון ונדב ארגמן - עתרו לצד אנשי שירות לשעבר נוספים, שחלקם הופיעו בעתירה בראשי תיבות בלבד. בית המשפט קבע כבר אז כי זיני זכאי לעיין בשמות העותרים, אולם בעוד חלקם חשפו בפניו את זהותם, אחרים סירבו לעשות זאת.
בעקבות הסירוב פנה זיני לבג"ץ באמצעות עורכי הדין אוהד שלם ויעקב כרם בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט. לטענתו, לאחר שנקבע כי הוא זכאי לעיין ברשימה, העותרים אינם יכולים לבחור שלא לקיים את ההכרעה. מנגד טען עו"ד איתן פלג, שייצג את העותרים, כי פסק הדין הכיר בזכותו של זיני לעיין בשמות, אך לא כלל צו מפורש המחייב את מסירתם.
בדיון שקדם להכרעה ביקש נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית להבין מדוע זיני מתעקש לקבל את שמות העותרים שנותרו חסויים. "טוב יעשה ראש השירות אם הוא ישקול שוב את עמדתו של חברי", אמר עמית לבא כוחו של זיני, והוסיף: "לא בטוח שזה עושה לו טוב". המשנה לנשיא נעם סולברג, שכבר המליץ לזיני בפסק הדין שלא לעמוד על קבלת הרשימה, ציין כי סבר שהמלצתו תתקבל.
בא כוחו של זיני הסביר כי מבחינתו הסוגיה אינה אישית בלבד, אלא נוגעת למעמדו כראש הארגון ולמסר כלפי אנשיו. לדבריו, מי שפונה לבית המשפט וטוען כי זיני אינו ראוי לעמוד בראש השירות צריך לעמוד מאחורי הדברים בשמו.
מנגד, העותרים העלו חשש מהשלכות אפשריות של חשיפת זהותם ומנקמנות מצד ראש השב"כ. במהלך הדיון עמדו השופטים דוד מינץ ונעם סולברג גם על הצד השני של המחלוקת - זכותו של בעל דין לדעת מי פנה לבית המשפט נגדו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו