"השתקת העיתונות החופשית": חוק התקשורת עבר בכנסת - ויעמוד למבחן בג"ץ

בתוך דקות מאישור רפורמת התקשורת הערב (חמישי) במליאת בכנסת, הוגשו לבג"ץ שורת עתירות המבקשות לבטל את החוק, להוציא צו ביניים שימנע את כניסתו לתוקף ולקיים דיון דחוף, בטענה כי החוק נחקק בהליך פגום ופוגע באופן קשה בעצמאות התקשורת ובחופש הביטוי.

בין העותרים נמצאים התנועה לאיכות השלטון, מכון זולת, יו"ר סיעת הדמוקרטים ח"כ אפרת רייטן ושר התקשורת לשעבר ח"כ איתן גינזבורג. במקביל, ארגון העיתונאים והעיתונאיות ועמותת הצלחה הודיעו כי יבקשו לתקן את העתירות שכבר הגישו נגד החוק, כך שיתייחסו גם לנוסח הסופי שאושר, ולשוב ולבקש צו ביניים שימנע את כניסת החוק לתוקף.

מרבית העתירות נשענות על שני צירים מרכזיים: פגמים חמורים בהליך החקיקה ופגיעה מהותית בחופש העיתונות ובזכות הציבור לקבל מידע.

לטענת העותרים, החוק קודם בניגוד לעמדות היועצת המשפטית לממשלה והיועצת המשפטית לכנסת, באמצעות ועדה מיוחדת שהוקמה כדי לעקוף את ועדת הכלכלה, תוך שינויי נוסח משמעותיים ברגע האחרון, פרקי זמן קצרים לעיון במסמכים ודילוג על אלפי הסתייגויות במהלך ההצבעות הסופיות.

לצד הטענות הפרוצדורליות, העתירות תוקפות גם את תוכן החוק. בין היתר, נטען כי החוק מחליש את עצמאות גופי החדשות, מעניק לדרג הפוליטי השפעה נרחבת על הרגולטור החדש, מבטל מגבלות על בעלויות צולבות בשוק התקשורת, מפרק את ההפרדה המבנית בין בעלי הערוצים לחברות החדשות ומאפשר, לראשונה, גישה של הרגולטור לנתוני הצפייה של הציבור.

התנועה לאיכות השלטון טוענת כי מדובר ב"חוק שנועד להשתיק את העיתונות החופשית ערב הבחירות", ומדגישה כי חלק מהוראותיו נכנסות לתוקף באופן מיידי ועלולות לגרום, לטענתה, לנזק בלתי הפיך לשוק התקשורת דווקא בתקופה רגישה שלפני הבחירות.

מכון זולת טוען בעתירתו כי החוק אינו רק מפחית רגולציה, אלא מסיר מנגנוני הגנה שנועדו להבטיח תקשורת עצמאית ואמינה, ובכך פוגע בחופש הביטוי, בחופש העיתונות ובזכות הציבור לדעת. לטענת המכון, החוק אף עלול לעודד הפצת תכנים חדשותיים שאינם כפופים לכללי אתיקה מקצועיים.

בעתירתם של רייטן וגינזבורג נטען כי הליך החקיקה היה "הגרוע בתולדות הכנסת", וכי הממשלה והשר קרעי רמסו את עבודת הכנסת באמצעות הקמת ועדה ייעודית, צמצום יכולת הפיקוח של חברי הכנסת והכנסת סעיפים מהותיים לחוק בשלב ההצבעות, ללא דיון מסודר.

בכל העתירות מתבקש בג"ץ להוציא צו ביניים שימנע את כניסת החוק לתוקף עד להכרעה, בטענה שהחלת חלק מהוראותיו באופן מיידי עלולה ליצור מציאות בלתי הפיכה בשוק התקשורת, עוד לפני שהתקיים דיון בבג"ץ בחוק.