"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"עוד צעד בדרך למדינה במודל ארדואן": שורת עתירות לבג"ץ נגד חוק התקשורת

מיד לאחר אישור החוק החלו לזרום תגובות חריפות מצד הקואליציה והאופוזיציה • הדמוקרטים, מכון זולת וארגון העיתונאים כבר הודיעו על פנייה לבג"ץ בדרישה לבטל את החוק ולהקפיא את כניסתו לתוקף

,עודכן
0השמעה
הצבעת חוק התקשורת. צילום: אורן בן חקון

מליאת הכנסתאישרה הערב (חמישי) בקריאה שנייה ושלישית את חוק התקשורתשל שר התקשורת שלמה קרעי, ברוב של 53 חברי כנסת מול 48 מתנגדים.זמן קצר לאחר ההצבעה החלו לזרום תגובות חריפות מצד הקואליציה והאופוזיציה, לצד שורת עתירות לבג"ץ נגד החוק.

ברוב של 53-48, חוק התקשורת עבר בקריאה שנייה ושלישית // ערוץ הכנסת

שר התקשורת שלמה קרעי בירך על אישור החוק וכינה אותו "רפורמה היסטורית". לדבריו, "אחרי מאבק נחוש מול כל גורם אפשרי מהדיפ-סטייט, טייקונים, יועמ"שים, פקידים וערוצי תבהלה - הצלחנו להעביר את רפורמת הימין בתקשורת". קרעי טען כי החוק "שובר את המונופול", מסיר רגולציה ומעביר את הכוח לצרכן, והוסיף כי הרפורמה תוביל ל"יותר מגוון, יותר חופש, יותר ימין, פחות רגולציה ופחות כסף".

רפורמת השידורים עברה בכנסת באופן סופי!

תודה לאל!

אחרי מאבק נחוש מול כל גורם אפשרי מהדיפ-סטייט, טייקונים, יועמ״שים, פקידים, וערוצי תבהלה שניסו לעצור את הרפורמה בכל דרך, הצלחנו להעביר את רפורמת הימין בתקשורת. נצחנו את הדיפ-סטייט.

ועכשיו פתאום הם אומרים ש״היא לא שווה כלום״. נכון,…pic.twitter.com/w1hYaOV8Jo

— 🇮🇱שלמה קרעי - Shlomo Karhi (@shlomo_karhi)July 16, 2026

מנגד, יו"ר כחול לבן בני גנץ תקף בחריפות את אישור החוק ואמר כי "יש קשר ברור בין כל מה שאנחנו רואים פה לאסון הבא שבפתח". בנאום במליאה השווה את השבוע האחרון בכנסת ל"6 באוקטובר על סטרואידים", וטען כי הממשלה חזרה לקדם את המהלכים שלפני המלחמה. "כשאנחנו מחוקקים חוקים שפוגעים בדמוקרטיה ומפלגים את העם - אנחנו מחלישים את ישראל", אמר.

גם באופוזיציה התחייבו לפעול לביטול החוק. יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן אמר כי "הדיו בחוק התקשורת של קרעי לא תספיק להתייבש לפני שנקרע אותו לגזרים רגע לאחר שתקום הממשלה הבאה". ח"כ שלי טל מירון (ביחד) הודיעה כי "נפגש בבג"ץ", וטענה כי מדובר ב"עוד צעד דורסני במסגרת ההפיכה המשטרית". ישראל ביתנו מסרה כי החוק הוא "עוד צעד בדרך להפיכת מדינת ישראל למדינה במודל ארדואן", והבטיחה לבטלו אם תתחלף הממשלה.

עוד צעד בדרך להפיכת מדינת ישראל למדינה במודל ארדואן.

אחרי שניסו להשתלט על מערכת המשפט, ממשלת טבח השבעה באוקטובר רוצה להשתלט גם על התקשורת.

במקום תקשורת חופשית - הם רוצים תקשורת של שופרות וכתבי חצר.

בממשלה הבאה נבטל גם את החוק הזה.

— ישראל ביתנו (@Beytenu)July 16, 2026

במקביל, החלה גם המערכה המשפטית נגד החוק. יו"ר סיעת הדמוקרטים ח"כ אפרת רייטן ושר התקשורת לשעבר ח"כ איתן גינזבורג הגישו עתירה דחופה לבג"ץ, שבה ביקשו להוציא צו ביניים שיקפיא את כניסת החוק לתוקף ולבטלו בשל פגמים חמורים, לטענתם, בהליך החקיקה. בעתירה נטען כי הדיונים בוועדה נוהלו באופן שפגע בעבודת הכנסת, וכי סעיפים משמעותיים נוספו בשלב ההצבעות ללא דיון מסודר.

גם ארגון העיתונאים והעיתונאיות הודיע כי יעתור לבג"ץ נגד החוק, בטענה שהוא "מבקש להעלים את האתיקה העיתונאית ולהפעיל לחץ מסחרי על עיתונאים". בארגון מסרו כי הם משוכנעים שבית המשפט יפסול את החוק.

עתירה נוספת הוגשה על ידי מכון זולת, שטען כי החוק מהווה "פגיעה חסרת תקדים בחופש העיתונות ובזכות הציבור לדעת". לטענת המכון, החוק מפרק את מנגנוני ההגנה על חדשות עצמאיות ומקצועיות, מקודם בהליך חקיקה פגום ופוגע בזכות הציבור לקבל מידע אמין.

החוק צפוי כעת לעמוד במוקד מאבק משפטי וציבורי, לאחר שכבר ביום אישורו הוגשו נגדו עתירות המבקשות למנוע את כניסתו לתוקף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר