האם פסיקת בג"ץ תשפיע על הבחירות? כל המשמעויות של הדרמה המשפטית
בכנסת החלו לבחון כיצד ליישם את פסק הדין שביטל את בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה • ההכרעה קבעה לראשונה כי חשאיות ההצבעה אינה זכות אישית של חברי הכנסת, אלא תנאי יסודי של הליך הבחירה כולו • אף שבג"ץ לא הכריע כיצד יש להחיל את הדברים על הבחירות הכלליות, חוות הדעת עשויות להוביל לבחינת הנחיות חדשות על תיעוד ההצבעה מאחורי הפרגוד
Your browser doesn’t support HTML5 audio
בכנסת החלו בהתייעצויות בעקבות פסק הדין הדרמטי של בג"ץ, שהורהלבטל את בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינהולקיים בחירות חדשות, לאחר שנקבע כי הליך הבחירה נפגם בשל הפרת עקרון חשאיות ההצבעה. גורמים המעורים בפרטים מעריכים כי יו"ר הכנסת אמיר אוחנה עשוי שלא למהר לקבוע מועד חדש להצבעה. לפי אותן הערכות, הסיבה נעוצה בבחירות לפריימריז וברצון שלא להצטייר בליכוד כמי ש"מיהר להיכנע" לפסיקת בג"ץ.
לראשונה קבע בית המשפט העליון כי חשאיות ההצבעה אינה זכות אישית שעליה רשאי הבוחר לוותר, אלא תנאי יסודי של הליך הבחירה כולו. בהתאם, תיעוד חד-משמעי של ההצבעה, ובפרט באמצעות סרטון וידאו, כפי שקבעה עמדת הרוב, מהווה הפרה של עקרון החשאיות.
המשמעות היא שבהצבעות הבאות בכנסת, שבהן חברי הכנסת נדרשים להצביע באופן חשאי - כמו בהליך לבחירת נשיא המדינה ומבקר המדינה - יידרשו בייעוץ המשפטי לכנסת לעדכן את ההליך בהתאם להלכה שנקבעה.
האם ההכרעה תשפיע גם על הבחירות לכנסת?
שאלה נוספת שעולה היא האם פסיקת בג"ץ עשויה להשפיע על הבחירות הכלליות לכנסת, שבהן כלל האזרחים נדרשים לקלפי. בית המשפט אמנם לא הכריע בשאלה, אך בחלק מחוות הדעת נכללו התייחסויות מפורשות לכך.
השופטת דפנה ברק-ארז ציינה כי תיעוד הצבעה בידי הבוחר פוגע בעקרון חשאיות הבחירות, וכי הדברים נכונים הן ביחס לבחירת מבקר המדינה והן ביחס לבחירות הכלליות. עם זאת, היא הדגישה כי יש להבחין בין הנורמה המשפטית לבין הסעד: העובדה שתיעוד ההצבעה אסור אינה מחייבת שהתוצאה המשפטית תהיה זהה בכל מקרה.
לדברי ברק-ארז, בבחירות הכלליות קיימים מאפיינים שונים, ובמקום ביטול הבחירות ניתן להסתייע גם באמצעי אכיפה אחרים, ובהם עבירות פליליות שעניינן הפעלת לחץ על בוחרים. לצד זאת, הוסיפה כי לשיטתה יש למנוע כליל הכנסת טלפונים סלולריים לתא ההצבעה, כדי למנוע מראש אפשרות לתיעוד ההצבעה.
השופטת גילה כנפי-שטייניץ קבעה אף היא כי תיעוד חד-משמעי של הצבעה אישית מפר את עקרון חשאיות הבחירות גם בבחירות הכלליות, אך הבהירה שאין בכך כדי לקבוע שהתוצאה המשפטית תהיה זהה בכל מקרה.
הטלפונים יישארו מחוץ לפרגוד?
השופטת רות רונן הוסיפה כי בבחירות לכנסת קיימים גם כלים נוספים, ובהם עבירות פליליות של הפעלת לחץ על בוחרים, ולכן דרישה לשלוח צילום של אופן ההצבעה עשויה להיבחן גם במישור הפלילי. עם זאת, היא הדגישה כי בית המשפט לא הכריע כיצד תוכרע שאלה כזו אם תתעורר בבחירות כלליות.
אף שבית המשפט לא הורה על שינוי הנהלים, ההכרעה עשויה להוביל את ועדת הבחירות המרכזית לבחון קביעת הנחיות מפורשות בנוגע לתיעוד ההצבעה מאחורי הפרגוד - כדי למנוע טענות להפרת חשאיות ההצבעה לאחר הבחירות.
בין האפשרויות שעשויות לעלות: איסור מפורש על צילום סרטוני וידאו במהלך ההצבעה, איסור רחב יותר על תיעוד אופן ההצבעה ואף בחינה של מגבלות על הכנסת טלפונים סלולריים לתא ההצבעה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו