פה אחד: בג"ץ הורה לקיים בחירות חוזרות לתפקיד מבקר המדינה

הרכב מורחב של חמישה שופטי בית המשפט העליון קיבל היום (חמישי) את העתירות נגד בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה, והורה לבטל את תוצאות ההצבעה שנערכה בכנסת ולקיים בחירות חוזרות.

פסק הדין ניתן פה אחד על ידי חברי ההרכב: נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטות דפנה ברק-ארז, רות רונן, וגילה כנפי-שטייניץ.

העתירות שהוגשו על ידי סיעת כחול לבן, סיעת יש עתיד, תנועת "הישראלים", יאיר פינק ועמותת "אחים ואחיות לנשק - למען הדמוקרטיה", לשכת עורכי הדין וח"כ נעמה לזימי, עסקו בהצבעה החשאית שנערכה בכנסת לבחירת מבקר המדינה, שבמהלכה תיעדו מספר חברי כנסת את הצבעתם בסרטוני וידאו, לאחר שבסיבוב הראשון לא הושג רוב לאף אחד מהמועמדים, ובסיבוב השני ניצח ראבילו את השופט בדימוס יוסף אלרון.

את פסק הדין המרכזי כתב המשנה לנשיא נעם סולברג. לדבריו, לשון חוק היסוד ברורה וקובעת כי מדובר ב"הצבעה חשאית", ולכן החשאיות אינה זכות אישית של חבר הכנסת שניתן לוותר עליה, אלא דרישה החלה על הליך הבחירה כולו.

לדבריו, אם חברי כנסת רשאים להוכיח כיצד הצביעו, הדבר מפעיל לחץ על חברי כנסת אחרים, מחליש את עצמאות שיקול הדעת שלהם ועלול להפוך את מוסד ההצבעה החשאית לאות מתה.

סולברג קבע עוד כי יש להבחין בין צילום תמונת סטילס לבין צילום סרטון וידאו. לדבריו, בעוד שביחס לתמונה ניתן להעלות ספק אם היא משקפת את ההצבעה בפועל, סרטון וידאו המתעד את ההצבעה מתחילתה ועד סופה מוכיח באופן חד־משמעי כיצד הצביע חבר הכנסת, ולכן פוגע ישירות בחשאיות ההצבעה.

עוד נקבע כי הפגם שנפל בהליך היה מהותי, וכי קיימת אפשרות ממשית שהייתה לו השפעה על תוצאות הבחירות - ולכן יש להורות על ביטולן ולקיים הצבעה חדשה.

הנשיא יצחק עמית הצטרף במלואו לחוות דעתו של סולברג והוסיף כי מבחינתו אין מקום להבחין בין צילום סטילס לבין צילום וידאו. לדבריו, בשני המקרים מדובר בתיעוד המתפרסם בזמן אמת ומוכיח כיצד הצביע חבר הכנסת, בניגוד לדרישת החשאיות.

עמית כתב כי "הפרשנות לפיה 'הצבעה חשאית' פירושה גם הצבעה לא חשאית אינה עולה עם לשון חוק היסוד ותכליתו", והדגיש כי החשאיות מתייחסת לעצם תהליך ההצבעה, כך שלא ניתן יהיה להוכיח כיצד הצביע הבוחר.

השופטת גילה כנפי־שטייניץ הצטרפה לפסק הדין והדגישה כי "חשאיות ההצבעה אינה זכות הנתונה לבוחר... היא המנגנון המבטיח בחירה חופשית מכל לחץ, השפעה חיצונית או זיקה סיעתית".

עוד הסבירה כי אף שמדובר בסעד חריג, "לא בלב קל אנו מורים על ביטול הבחירות וקיומן מחדש", אך הבהירה כי "תוצאה זו לא נועדה לבטל את רצונו של הגוף הבוחר אלא לקיימו", משום ש"טוהר הבחירות הוא-הוא הערובה המרכזית להגשמת רצון הבוחר".

השופטת רות רונן הצטרפה אף היא לתוצאה והוסיפה חוות דעת משלה. לדבריה, השאלה המרכזית אינה אם ניתנה בפועל הוראה מפורשת לצלם את ההצבעה, אלא אם נוצרה אצל חברי הכנסת תחושה שהם נדרשים לתעד את הצבעתם כדי להוכיח נאמנות לעמדת הקואליציה.

רונן הצביעה על מספר אינדיקציות: העובדה שמועמד הקואליציה הפסיד בסיבוב הראשון, הטענות שעלו במהלך הסיבוב השני בדבר דרישה לצלם את ההצבעה, הודעת יו"ר הכנסת שלפיה אין איסור על תיעוד עצמי, ולבסוף העובדה שלפחות שישה חברי כנסת תיעדו בפועל את הצבעתם. לשיטתה, מכלול הנתונים יוצר חשש ממשי שחלק מחברי הכנסת פעלו מתוך תחושת מחויבות ולא מתוך החלטה עצמאית.

רונן הוסיפה כי ככל שיותר חברי כנסת מתעדים את הצבעתם, כך גובר הלחץ על חברי הכנסת האחרים לעשות כן, שכן הימנעות מתיעוד עלולה להתפרש כהצבעה בניגוד לעמדת הסיעה.

היא גם הצטרפה לעמדת הנשיא עמית שלפיה אין מקום להבחין בין צילום סטילס לבין צילום וידאו.

בסיום פסק הדין הורה בית המשפט להפוך את הצו על תנאי לצו מוחלט, לבטל את הבחירה שנערכה בכנסת ולהורות על קיום בחירות חדשות לתפקיד מבקר המדינה.

"הכנסת אמרה את דברה"

לאחר פרסום פסק הדין הגיב יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, כשכתב: "הכנסת כבר אמרה את דברה". הוא קיבל עידוד ודחיפה מיו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, ששיתף את הציוץ הזה.