אחרי שבית המשפט העליון קיבל היום (שני), פה אחד ובהרכב של חמישה שופטים, שתי עתירות נגד מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, וקבע כי חלק מהליכי הביקורת שהוא מנהל על אירועי טבח 7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" חורגים מסמכותו, במשרד מבקר המדינה התייחסו לראשונה לפסיקה: "שלוש שנים לאחר האסון טרם קיבלו אזרחי המדינה את התשובות לשאלות הקשות", נכתב בהודעת המשרד.
בהודעה המלאה של משרד מבקר המדינה נכתב: "מבקר המדינה הביע את עמדתו, ימים ספורים לאחר אסון 7 באוקטובר, שלפיה פעולת ביקורת המדינה הכרחית לנוכח האסון הכבד והצורך להפיק לקחים, לתקן את הטעון תיקון ולעמוד על האחראים לכשלים בדרג המדיני, הצבאי והאזרחי.
הצורך בפעולה זו התעצם במהלך 33 החודשים שחלפו, שבמהלכם לא התקיימה ולו פעולת בדיקה אחת על ידי גורם אובייקטיבי ובלתי תלוי, מלבד משרד מבקר המדינה, שפעל בהתאם לתוכנית ביקורת שאושרה כבר באפריל 2025 בפסק דין של בג"ץ.
במהלך השנה האחרונה פרסם מבקר המדינה למעלה מ-40 דוחות שחשפו פערים יסודיים בפעולת ההיערכות של המערכת המדינית, הצבאית והאזרחית (מחר יפורסמו ארבעה דוחות חמורים נוספים). בביקורות אלו עמד המבקר גם על האחראים לכשלים בכלל הדרגים.
אשר לשמונה ביקורות שהעבודה עליהן טרם הסתיימה, קיבל היום בג"ץ את החלטתו.
משרד מבקר המדינה ישלים את ביצוע ארבע ביקורות (כולל הדוח על רישוי המסיבה ברעים, אבטחתה וההגנה על ערי הדרום), בהתאם לפסיקה, ויביא לפרסומן לציבור.
אשר לארבע הביקורות הנוספות, יעצור משרד מבקר המדינה את פעולתו. לדאבון הלב, שלוש שנים לאחר האסון טרם קיבלו אזרחי המדינה את התשובות לשאלות הקשות שעדיין מרחפות באוויר בעניינן של ארבע ביקורות אלו".
מהעותרים לבג"ץ נמסר: "פסק הדין מעגן שני עקרונות יסוד: הראשון - גבולות סמכותו של מבקר המדינה; והשני - ההכרה בכך שגם בהליכי ביקורת יש להבטיח הליך הוגן כאשר ישנה אפשרות לפגיעה אישית משמעותית. שמירה על זכויות דיוניות אינה מכשול לחקר האמת; היא תנאי הכרחי לחקר האמת ולהגעה למסקנות אמינות והוגנות".
את הסנגוריה הצבאית ייצגו בהליך עו"ד רס"ן (במיל') דורי קלגסבלד, עו"ד אל"ם (במיל') אופירה אלקבץ-רוטשטיין, עו"ד אל"ם (במיל') אבי חלבי ועו"ד רס"ן אריאל הראל.
בסנגוריה הצבאית מסרו כי הם רואים בפסק הדין חיזוק חשוב לעקרון שלטון החוק ולהבחנה בין ביקורת מנהלית לבין הליכי חקירה, וכן להבטחת זכויות היסוד של כל אדם העלול להיפגע מהליך בעל אופי חקירתי.
כזכור, מוקדם יותר היום קיבל בית המשפט העליון פה אחד, בהרכב של חמישה שופטים, שתי עתירות נגד מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, וקבע כי חלק מהליכי הביקורת שהוא מנהל על אירועי טבח 7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" חורגים מסמכותו.
בפסק דין תקדימי קבע ההרכב המורחב – השופטים דפנה ברק־ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף ונעם סולברג – כי על מבקר המדינה להפסיק ארבעה הליכי ביקורת הנוגעים לליבת המדיניות והאסטרטגיה הביטחונית, בעוד שארבעה הליכי ביקורת אחרים יוכלו להימשך רק לאחר פתיחתם מחדש ומתן זכות טיעון מלאה לנבדקים.
העתירה הראשונה הוגשה על ידי הסנגוריה הצבאית הראשית, שטענה כי מבקר המדינה חרג מסמכותו כאשר החל לבחון סוגיות של מדיניות ואסטרטגיה ביטחונית. העתירה השנייה, שהגישה התנועה למען איכות השלטון, לא עסקה בסמכות אלא באופן ניהול הביקורת, וטענה כי המבקר גיבש טיוטות הכוללות מסקנות אישיות מבלי שניתנה לנבדקים זכות טיעון מלאה כבר בשלב גיבושן. בית המשפט קיבל את שתי העתירות.
בג"ץ הורה למבקר המדינה להימנע מהמשך ביצוע ארבע ביקורות: הלוחמה הכלכלית בטרור, לרבות מדיניות ההסדרה בעזה; הגנת הגבול ברצועת עזה; תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני בעקבות המידע על תוכניות חמאס, הבקרה המודיעינית ושקיפות צה"ל כלפי האויב; ומהלך אירועי 7 באוקטובר – פעילות הדרג המדיני, צה"ל ושב"כ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו