"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

טוויסט בעלילה? סאגת מינויו של גופמן עלולה לחזור לבג"ץ

התנועה לאיכות השלטון ביקשה לקיים דיון נוסף בפסק הדין שאישר את מינויו של גופמן לראש המוסד • לטענתה, ההכרעה קבעה שתי הלכות חדשות המצמצמות את מבחן טוהר המידות ואת היקף הביקורת השיפוטית על החלטות מנהליות

,עודכן
0השמעה
ראש המוסד רומן גופמן. צילום: אורן בן חקון

בג"ץ גופמן: התנועה לאיכות השלטון הגישה היום בקשה לקיים דיון נוסףבפסק הדין שאישר את מינויו של גופמן לראש המוסד. לטענתה, פסק הדין קבע שתי הלכות חדשות בעלות השלכות רוחב, המצדיקות דיון בפני הרכב מורחב.

לפי הבקשה שהוגשה, ההלכה הראשונה מצמצמת באופן משמעותי את מושג "טוהר המידות" שנבחן על ידי הוועדה המייעצת למינויים בכירים. לטענת התנועה, דעת הרוב קבעה כי ככלל, רק מעשים או מחדלים אישיים של המועמד עצמו יכולים להקים פגם בטוהר המידות, בעוד כשלים פיקודיים או התנהלות של כפופים אינם משליכים בדרך כלל על טוהר מידותיו. לשיטתה, מדובר בסטייה מההלכה שנקבעה בעבר, שלפיה יש לבחון את טוהר המידות "במובנו הרחב".

רה"מ נתניהו בחילופי ראש המוסד: נסייע להביא לסופו של המשטר האיראני // רועי אברהם/ לע״מ, סאונד: יחזקאל קנדיל/ לע״מ

עוד טוענת התנועה כי פסק הדין יצר הלכה חדשה נוספת, שלפיה ניתן להכריע במחלוקות עובדתיות גם כאשר הגוף המנהלי שגיבש את התשתית העובדתית פעל על בסיס בדיקה חסרה. לטענתה, למרות שבית המשפט עצמו עמד על ליקויים בעבודת הוועדה המייעצת ועל כך שנותרו "חללים" בתשתית העובדתית, דעת הרוב בחרה להכריע בעתירות באמצעות ביקורת שיפוטית הדוקה יותר, במקום להחזיר את העניין להשלמת הבדיקה.

התנועה טוענת כי גישה זו עלולה לצמצם את הביקורת השיפוטית על החלטות מנהליות בעתיד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר