"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
היועמ"שית לבג"ץ: לוין פוגע בציבור - יש לחייב אותו לשתף פעולה עם עמית
בהרב-מיארה הגישה את תגובתה לקראת הדיון בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לשתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון • בתגובה מתחה ביקורת על לוין: "מדיניותו נעדרת בסיס חוקי ומנוגדת לסדרי השלטון התקינים"
הדיון מחר. שר המשפטים לוין והיועמ"שית בהרב-מיארה. צילום: אורן בן חקון, יונתן זינדל/פלאש90

היועמ"שית לבג"ץ: לוין פוגע בציבור - יש לחייב אותו לשתף פעולה עם עמית

בהרב-מיארה הגישה את תגובתה לקראת הדיון בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לשתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון • בתגובה מתחה ביקורת על לוין: "מדיניותו נעדרת בסיס חוקי ומנוגדת לסדרי השלטון התקינים"

אלינור שירקני-קופמן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה את תגובתה לבית המשפט העליון לקראת הדיון הקבוע למחר בעתירה המבקשתלחייב את שר המשפטים, יריב לוין, לשתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית.

בתגובה טענה בהרב-מיארה כי "מדיניות של אי-שיתוף פעולה מצד שר המשפטים עם נשיא בית המשפט העליון ואי-הפעלת סמכויות למינויים של בעלי תפקידים נדרשים במערכת המשפט, המחייבת הסכמת הנשיא – נעדרת בסיס חוקי, מנוגדת לסדרי השלטון התקינים ולכללי היסוד של המשפט המנהלי. התנהלות זו של השר פוגעת בראש ובראשונה בציבור בישראל שנזקק לשירותיה השונים של מערכת המשפט ומימוש זכויותיו תלוי בתפקודה התקין".

שר המשפטים מסב נזק למדינה? נשיא העליון יצחק עמית, צילום: יונתן זינדל

בתגובה נטען כי מאז כניסתו של עמית לתפקיד בפברואר 2025 נמנע לוין מלחתום על מינויים הדורשים לפי חוק את הסכמת נשיא בית המשפט העליון, וזאת בטענה שאינו מכיר בעמית ככהן כדין. היועמ"שית דוחה טענה זו מכל וכל, וקובעת כי חתימת הקיום של השר על כתב המינוי היא "פורמאלית וטקסית בלבד" ואינה תנאי לתוקף המינוי. עוד מציינת התגובה כי לוין עצמו חתם בפועל על עשרות מינויים לוועדות שחרורים הדורשים הסכמת נשיא בית המשפט העליון – ובכך הכיר בו הלכה למעשה – אך נמנע מפרסומם ברשומות כדי לא "להיחזות" כמכיר בנשיא. "השר נוקט בגישה לא עקבית, בהתאם לצורך הרגעי", נכתב בתגובה.

התגובה מפרטת את הנזק המצטבר: שני בתי משפט מחוזיים – באר שבע ומרכז-לוד – פועלים ללא נשיא, כאשר האחרון, הגדול בישראל עם למעלה מ-50 שופטים, מנוהל זמנית על ידי שופט חסר סמכויות פורמליות. 27 תקני סגני נשיא אינם מאוישים ברחבי הארץ, ומספר השופטים העמיתים צנח מ-33 לכדי 14 בלבד – ירידה של כ-58%. לפני למעלה משנה וחצי הסתיים הליך בחירת מועמדים לתפקיד רשם בית המשפט העליון, אך השר טרם חתם על כתב המינוי. בתגובה הודגש כי מדובר ב"פגיעה קשה וחסרת הצדקה של הרשות המבצעת ברשות השופטת, תוך שיבוש מערך הבלמים והאיזונים בדמוקרטיה הישראלית".

בנסיבות אלה מבקשת היועצת המשפטית לממשלה מבית המשפט להורות על התערבות שיפוטית ולקבוע סד זמנים קצר שבו יחויב לוין לפעול. בכלל זה, להקים ועדות איתור לאיוש תפקידי הנשיאים וסגני הנשיא, לקדם 16 בקשות תלויות ועומדות למינוי שופטים עמיתים, ולהשלים את מינוי הרשם לבית המשפט העליון. "אין מנוס מהתערבות שיפוטית של בית המשפט הנכבד", נכתב בתגובה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...