היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה את תגובתה לבית המשפט העליון לקראת הדיון הקבוע למחר בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים, יריב לוין, לשתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית.
בתגובה טענה בהרב-מיארה כי "מדיניות של אי-שיתוף פעולה מצד שר המשפטים עם נשיא בית המשפט העליון ואי-הפעלת סמכויות למינויים של בעלי תפקידים נדרשים במערכת המשפט, המחייבת הסכמת הנשיא – נעדרת בסיס חוקי, מנוגדת לסדרי השלטון התקינים ולכללי היסוד של המשפט המנהלי. התנהלות זו של השר פוגעת בראש ובראשונה בציבור בישראל שנזקק לשירותיה השונים של מערכת המשפט ומימוש זכויותיו תלוי בתפקודה התקין".
בתגובה נטען כי מאז כניסתו של עמית לתפקיד בפברואר 2025 נמנע לוין מלחתום על מינויים הדורשים לפי חוק את הסכמת נשיא בית המשפט העליון, וזאת בטענה שאינו מכיר בעמית ככהן כדין. היועמ"שית דוחה טענה זו מכל וכל, וקובעת כי חתימת הקיום של השר על כתב המינוי היא "פורמאלית וטקסית בלבד" ואינה תנאי לתוקף המינוי. עוד מציינת התגובה כי לוין עצמו חתם בפועל על עשרות מינויים לוועדות שחרורים הדורשים הסכמת נשיא בית המשפט העליון – ובכך הכיר בו הלכה למעשה – אך נמנע מפרסומם ברשומות כדי לא "להיחזות" כמכיר בנשיא. "השר נוקט בגישה לא עקבית, בהתאם לצורך הרגעי", נכתב בתגובה.
התגובה מפרטת את הנזק המצטבר: שני בתי משפט מחוזיים – באר שבע ומרכז-לוד – פועלים ללא נשיא, כאשר האחרון, הגדול בישראל עם למעלה מ-50 שופטים, מנוהל זמנית על ידי שופט חסר סמכויות פורמליות. 27 תקני סגני נשיא אינם מאוישים ברחבי הארץ, ומספר השופטים העמיתים צנח מ-33 לכדי 14 בלבד – ירידה של כ-58%. לפני למעלה משנה וחצי הסתיים הליך בחירת מועמדים לתפקיד רשם בית המשפט העליון, אך השר טרם חתם על כתב המינוי. בתגובה הודגש כי מדובר ב"פגיעה קשה וחסרת הצדקה של הרשות המבצעת ברשות השופטת, תוך שיבוש מערך הבלמים והאיזונים בדמוקרטיה הישראלית".
בנסיבות אלה מבקשת היועצת המשפטית לממשלה מבית המשפט להורות על התערבות שיפוטית ולקבוע סד זמנים קצר שבו יחויב לוין לפעול. בכלל זה, להקים ועדות איתור לאיוש תפקידי הנשיאים וסגני הנשיא, לקדם 16 בקשות תלויות ועומדות למינוי שופטים עמיתים, ולהשלים את מינוי הרשם לבית המשפט העליון. "אין מנוס מהתערבות שיפוטית של בית המשפט הנכבד", נכתב בתגובה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו