"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בג"ץ: הממשלה לא מגייסת חרדים לפי החוק - זו שורת ההטבות שתבוטל
בג״ץ דורש צעדים מיידיים: שלילת הטבות ואכיפה פלילית כלפי משתמטים • השופטים מותחים ביקורת חריפה על המדינה: ״הפרת חוק מתמשכת ופגיעה בשוויון״ • חבר הכנסת גפני הגיב: ""מדינת ישראל הולכת ומאבדת, צעד אחר צעד, את זהותה כמדינה יהודית ודמוקרטית"
הדיון על הקמת ועדת חקירה ממלכתית בבג"ץ. צילום: אורן בן חקון

בג"ץ: הממשלה לא מגייסת חרדים לפי החוק - זו שורת ההטבות שתבוטל

בג״ץ דורש צעדים מיידיים: שלילת הטבות ואכיפה פלילית כלפי משתמטים • השופטים מותחים ביקורת חריפה על המדינה: ״הפרת חוק מתמשכת ופגיעה בשוויון״ • חבר הכנסת גפני הגיב: ""מדינת ישראל הולכת ומאבדת, צעד אחר צעד, את זהותה כמדינה יהודית ודמוקרטית"

אלינור שירקני-קופמןשירית אביטן כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

״אנחנו עושים זאת בלב כבד״: בג״ץ קבע היום, בהרכב של חמישה שופטים, כי המדינה אינה מקיימת אתפסקי הדין שניתנו בעניין גיוס בני הישיבותואינה אוכפת בפועל את חובת הגיוס בקרב החברה החרדית. לנוכח מה שתואר כ״הפרת חוק המונית, מודעת ומתמשכת״, הוציא בית המשפט שורת הוראות אופרטיביות שנועדו להביא לאכיפה ממשית של חובת הגיוס - הן במישור הכלכלי והן במישור הפלילי.

מחזור גיוס של חטיבת החשמונאים פוגשים מפגינים חרדים בבקו"ם (ארכיון) %2F%2F משה בן שמחון%2C יעקב הרשקוביץ

פסק הדין ניתן בהרכב מורחב בראשות המשנה לנשיא נעם סולברג, לאחר שהשופטים קבעו כי חרף פסקי הדין הקודמים והתחייבויות המדינה, במשך חודשים לא גובשה מדיניות אפקטיבית ולא ננקטו צעדים של ממש. בית המשפט דחה פעם נוספת את טענת הממשלה שלפיה הפתרון היחיד הוא חקיקה חדשה - וציין כי הכרזות על כוונה לגבש הסדר חקיקתי נשמעות כבר כשמונה שנים. ״הוראות החוק, הזכות לשוויון, הצורך הביטחוני הדוחק וגבם של הנושאים בנטל״, כתבו השופטים, ״נרמסים כולם״.

בית המשפט קבע חמישה צעדים קונקרטיים עם מועדי החלטה מחייבים. בתוך 21 יום תתכנס מועצת מקרקעי ישראל ותכריע כיצד להתנות את הנחת ״מחיר מטרה״ ברכישת דירה בהסדרת מעמד מול הצבא. בנוסף, משרד העבודה יידרש להחליט כיצד לתקן את מבחני התמיכה בסבסוד מעונות יום, משפחתונים וצהרונים כך שהסדרת מעמד של הורה המחויב בגיוס תהווה תנאי סף לקבלת ההטבות.

הפגנת חרדים נגד הגיוס מול תל השומר, ארכיון, צילום: יוסי זליגר

בתוך 35 יום יידרשו שר האוצר ושרת התחבורה להחליט אם וכיצד לתקן את צווי הפיקוח על המחירים, כך שמי שלא הסדיר את מעמדו מול הצבא לא יהיה זכאי להנחות בתחבורה הציבורית. במקביל, שר הפנים יידרש להכריע אם וכיצד לתקן את תקנות ההנחות בארנונה, כך שמי שמחויב בגיוס ולא הסדיר את מעמדו לא יהיה זכאי להן.

בית המשפט לא הסתיר את הקושי במתן פסק הדין. ״אין זו דרכו של בית המשפט״, כתבו השופטים, ״ליתן הוראות אופרטיביות מן הסוג שעל הפרק״. בפסק הדין הקודם, מנובמבר 2025, הבהיר בג״ץ כי תפקידו אינו להורות על צעדים ספציפיים אלא רק להתוות קווים מנחים, וכי היישום נתון בידי הממשלה. עם זאת, כבר אז הוזהר כי אם הפרת החובה תימשך, ייתכן שיוחלט על צעדים נוספים.

כעת, לאחר כחצי שנה שבה לא חל שינוי, חזרו השופטים על דבריהם: ״זמנים קשים דורשים, לעתים, צעדים קשים. מצב הדברים הנוכחי, של הפרת חוק המונית, מודעת ומתמשכת, תוך פגיעה כה חריפה בשוויון - אינו מתקבל על הדעת, לא כל שכן בהינתן הצורך הביטחוני הדוחק בגיוס חיילי חובה נוספים. לכדי פיקוח נפש הגענו״. והיום הוסיפו: ״המרחק בין מצב הדברים הרגיל והמקובל לבין המצב הנוכחי בלתי ניתן לגישור. אנו עושים זאת בלב כבד מאוד, אך לאחר ניסיונות רבים לנקוט בדרך מתונה יותר - לא נותרה ברירה״.

הפגנת חרדים מול לשכת הגיוס, ארכיון, צילום: אורן בן חקון

בית המשפט הבהיר כי מדובר בצעד ראשון בלבד, וכי על הגורמים הרלוונטיים להמשיך ולבחון גם שורה רחבה של הטבות נוספות שטרם הוכרעו.

הביקורת על האכיפה הפלילית הייתה חריפה במיוחד. לפי הנתונים, כ-76 אלף מלש״בים הוכרזו כמשתמטים או שהוצא בעניינם צו 12, כ-80% מהם חרדים. עם זאת, מתוך 96 כתבי האישום שהוגשו בינואר-פברואר 2026, רק שבעה הוגשו נגד חרדים. בית המשפט קבע כי המשטרה חייבת לסייע למשטרה הצבאית ולחדול ממדיניות של הימנעות מאכיפה בריכוזי אוכלוסייה חרדיים, ודחה את הטענה כי חשש מהפרות סדר מצדיק זאת. ״אין להשלים עם מצב שבו דווקא מי שמסכל פעולות אכיפה יוצא נשכר״, נקבע.

הממשלה נדרשת להגיש דיווח מלא על ביצוע ההוראות עד 1 ביוני 2026.

בועז ביסמוט בדיון בנושא גיוס חרדים בוועדת חוץ וביטחון, ארכיון, צילום: בני דורון - דובר ועדת החוץ והביטחון

יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, בתגובה להחלטת בג"ץ: "מדינת ישראל הולכת ומאבדת, צעד אחר צעד, את זהותה כמדינה יהודית ודמוקרטית. מהחלטה להחלטה, מדיון לדיון ומפסק דין לפסק דין - בג"ץ פועל בעקביות ובשיטתיות כדי לפגוע בלומדי התורה ולצמצם את מקומם במדינה. לא ניתן לכך יד. לומדי התורה הם יסוד קיומנו כעם, ואנחנו נמשיך ללמוד תורה ולשאת על כתפינו את ההגנה הרוחנית על עם ישראל - בכל מצב ובכל תנאי."

ח"כ משה גפני, צילום: יונתן זינדל/פלאש90

ציטוטים מתוך ישיבת הממשלה לאחר פרסום החלטת בג"ץ בנושא הגיוס: השר שלמה קרעי הציג חוברת בנושא ואמר כי "מדיניות הממשלה היא שמי שלא לומד - מתגייס. אז למה מדברים על צעדים נגד 'תורתם אומנותם'?". יוסי פוקס ציין כי "המשרדים התנגדו לצעדים". ראש הממשלה הוסיף: "זה ממש מתאים למסמך של שלמה על ה'דיפ סטייט'". השר יואב קיש אמר כי "היוצרות התהפכו. הם הממשלה ואנחנו רק מייעצים". שר האוצר בצלאל סמוטריץ' טען כי "זה סותר באופן חזיתי את מדיניות הממשלה. הם גם פוגעים בכלכלה".

שר המשפטים יריב לוין אמר כי "מאמצי העל של הייעוץ המשפטי לממשלה, שניסו להפיל ממשלה, נכשלו. עכשיו הם רוצים להרוס את המדינה. חבורת אנרכיסטים". השר איתמר בן גביר, שהתעמת עם גיל לימון, אמר: "אני אומר זאת כאבא לבן בסיירת וכמי שתומך בכך שמי שלא לומד - יתגייס. על ערבים אתם גם מבקשים סנקציות? אלה שלא מתגייסים? שנית, לא יסלחו לכם שאתם מרחיקים דווקא את החרדים שרוצים להתגייס". השרה אורית סטרוק הוסיפה: "בלי מעונות היום לא הייתי מגיעה למצב שבו אני יושבת כאן".

שר התקשורת שלמה קרעי, צילום: גדעון מרקוביץ'
שר המשפטים יריב לוין, צילום: אורן בן חקון

ח"כ אביגדור ליברמן הגיב להחלטת בג"ץ וכתב בחשבון ה-X שלו: "בממשלה הבאה נגייס את כולם. כל צעיר בגיל 18 - יהודי, מוסלמי, נוצרי, דרוזי וצ'רקסי - שלא יתגייס לשירות צבאי או אזרחי, יחולו עליו סנקציות".

לדבריו, בין הסנקציות: שלילת זכות ההצבעה לכנסת, שלילת הטבות מס, אי-זכאות להנחה בארנונה, אי-זכאות להשתתפות המדינה במעונות יום, מניעה מעבודה בשירות המדינה או בשלטון המקומי, שלילת העדפה מתקנת במוסדות להשכלה גבוהה ואי-זכאות להשתתפות בתוכנית "מחיר למשתכן".

גם ראש האופוזיציה הגיב וכתב: "בג"ץ הכריע - ההשתמטות צריכה להסתיים מיד. ממשלת נתניהו צריכה להחליט אם היא עם הציונים או עם המשתמטים."

יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן גם התייחס לחלטת בית המשפט וכתב: "‏יש שופטים בירושלים.

‏בממשלה הבאה נדאג שהחרדים יתגייסו. נדאג שהציבור המשרת והמשלם לא ישא בנטל לבדו ושהכניעה לעסקנות החרדית תיגמר. הבחירות האלה הן על איזו ישראל תהיה פה: עובדת, משרתת ומשגשגת או משתמטת, מושחתת ונחשלת.

‏הדמוקרטים יהיו עמוד השדרה של הממשלה הבאה - הכוח שיגן בלי למצמץ על הדמוקרטיה ויחזיר לישראל ביטחון וערכים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...