״אנחנו עושים זאת בלב כבד״: בג״ץ קבע היום, בהרכב של חמישה שופטים, כי המדינה אינה מקיימת את פסקי הדין שניתנו בעניין גיוס בני הישיבות ואינה אוכפת בפועל את חובת הגיוס בקרב החברה החרדית. לנוכח מה שתואר כ״הפרת חוק המונית, מודעת ומתמשכת״, הוציא בית המשפט שורת הוראות אופרטיביות שנועדו להביא לאכיפה ממשית של חובת הגיוס - הן במישור הכלכלי והן במישור הפלילי.
פסק הדין ניתן בהרכב מורחב בראשות המשנה לנשיא נעם סולברג, לאחר שהשופטים קבעו כי חרף פסקי הדין הקודמים והתחייבויות המדינה, במשך חודשים לא גובשה מדיניות אפקטיבית ולא ננקטו צעדים של ממש. בית המשפט דחה פעם נוספת את טענת הממשלה שלפיה הפתרון היחיד הוא חקיקה חדשה - וציין כי הכרזות על כוונה לגבש הסדר חקיקתי נשמעות כבר כשמונה שנים. ״הוראות החוק, הזכות לשוויון, הצורך הביטחוני הדוחק וגבם של הנושאים בנטל״, כתבו השופטים, ״נרמסים כולם״.
בית המשפט קבע חמישה צעדים קונקרטיים עם מועדי החלטה מחייבים. בתוך 21 יום תתכנס מועצת מקרקעי ישראל ותכריע כיצד להתנות את הנחת ״מחיר מטרה״ ברכישת דירה בהסדרת מעמד מול הצבא. בנוסף, משרד העבודה יידרש להחליט כיצד לתקן את מבחני התמיכה בסבסוד מעונות יום, משפחתונים וצהרונים כך שהסדרת מעמד של הורה המחויב בגיוס תהווה תנאי סף לקבלת ההטבות.
בתוך 35 יום יידרשו שר האוצר ושרת התחבורה להחליט אם וכיצד לתקן את צווי הפיקוח על המחירים, כך שמי שלא הסדיר את מעמדו מול הצבא לא יהיה זכאי להנחות בתחבורה הציבורית. במקביל, שר הפנים יידרש להכריע אם וכיצד לתקן את תקנות ההנחות בארנונה, כך שמי שמחויב בגיוס ולא הסדיר את מעמדו לא יהיה זכאי להן.
בית המשפט לא הסתיר את הקושי במתן פסק הדין. ״אין זו דרכו של בית המשפט״, כתבו השופטים, ״ליתן הוראות אופרטיביות מן הסוג שעל הפרק״. בפסק הדין הקודם, מנובמבר 2025, הבהיר בג״ץ כי תפקידו אינו להורות על צעדים ספציפיים אלא רק להתוות קווים מנחים, וכי היישום נתון בידי הממשלה. עם זאת, כבר אז הוזהר כי אם הפרת החובה תימשך, ייתכן שיוחלט על צעדים נוספים.
כעת, לאחר כחצי שנה שבה לא חל שינוי, חזרו השופטים על דבריהם: ״זמנים קשים דורשים, לעתים, צעדים קשים. מצב הדברים הנוכחי, של הפרת חוק המונית, מודעת ומתמשכת, תוך פגיעה כה חריפה בשוויון - אינו מתקבל על הדעת, לא כל שכן בהינתן הצורך הביטחוני הדוחק בגיוס חיילי חובה נוספים. לכדי פיקוח נפש הגענו״. והיום הוסיפו: ״המרחק בין מצב הדברים הרגיל והמקובל לבין המצב הנוכחי בלתי ניתן לגישור. אנו עושים זאת בלב כבד מאוד, אך לאחר ניסיונות רבים לנקוט בדרך מתונה יותר - לא נותרה ברירה״.
בית המשפט הבהיר כי מדובר בצעד ראשון בלבד, וכי על הגורמים הרלוונטיים להמשיך ולבחון גם שורה רחבה של הטבות נוספות שטרם הוכרעו.
הביקורת על האכיפה הפלילית הייתה חריפה במיוחד. לפי הנתונים, כ-76 אלף מלש״בים הוכרזו כמשתמטים או שהוצא בעניינם צו 12, כ-80% מהם חרדים. עם זאת, מתוך 96 כתבי האישום שהוגשו בינואר-פברואר 2026, רק שבעה הוגשו נגד חרדים. בית המשפט קבע כי המשטרה חייבת לסייע למשטרה הצבאית ולחדול ממדיניות של הימנעות מאכיפה בריכוזי אוכלוסייה חרדיים, ודחה את הטענה כי חשש מהפרות סדר מצדיק זאת. ״אין להשלים עם מצב שבו דווקא מי שמסכל פעולות אכיפה יוצא נשכר״, נקבע.
הממשלה נדרשת להגיש דיווח מלא על ביצוע ההוראות עד 1 ביוני 2026.
יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, בתגובה להחלטת בג"ץ: "מדינת ישראל הולכת ומאבדת, צעד אחר צעד, את זהותה כמדינה יהודית ודמוקרטית. מהחלטה להחלטה, מדיון לדיון ומפסק דין לפסק דין - בג"ץ פועל בעקביות ובשיטתיות כדי לפגוע בלומדי התורה ולצמצם את מקומם במדינה. לא ניתן לכך יד. לומדי התורה הם יסוד קיומנו כעם, ואנחנו נמשיך ללמוד תורה ולשאת על כתפינו את ההגנה הרוחנית על עם ישראל - בכל מצב ובכל תנאי."
ציטוטים מתוך ישיבת הממשלה לאחר פרסום החלטת בג"ץ בנושא הגיוס: השר שלמה קרעי הציג חוברת בנושא ואמר כי "מדיניות הממשלה היא שמי שלא לומד - מתגייס. אז למה מדברים על צעדים נגד 'תורתם אומנותם'?". יוסי פוקס ציין כי "המשרדים התנגדו לצעדים". ראש הממשלה הוסיף: "זה ממש מתאים למסמך של שלמה על ה'דיפ סטייט'". השר יואב קיש אמר כי "היוצרות התהפכו. הם הממשלה ואנחנו רק מייעצים". שר האוצר בצלאל סמוטריץ' טען כי "זה סותר באופן חזיתי את מדיניות הממשלה. הם גם פוגעים בכלכלה".
שר המשפטים יריב לוין אמר כי "מאמצי העל של הייעוץ המשפטי לממשלה, שניסו להפיל ממשלה, נכשלו. עכשיו הם רוצים להרוס את המדינה. חבורת אנרכיסטים". השר איתמר בן גביר, שהתעמת עם גיל לימון, אמר: "אני אומר זאת כאבא לבן בסיירת וכמי שתומך בכך שמי שלא לומד - יתגייס. על ערבים אתם גם מבקשים סנקציות? אלה שלא מתגייסים? שנית, לא יסלחו לכם שאתם מרחיקים דווקא את החרדים שרוצים להתגייס". השרה אורית סטרוק הוסיפה: "בלי מעונות היום לא הייתי מגיעה למצב שבו אני יושבת כאן".
ח"כ אביגדור ליברמן הגיב להחלטת בג"ץ וכתב בחשבון ה-X שלו: "בממשלה הבאה נגייס את כולם. כל צעיר בגיל 18 - יהודי, מוסלמי, נוצרי, דרוזי וצ'רקסי - שלא יתגייס לשירות צבאי או אזרחי, יחולו עליו סנקציות".
לדבריו, בין הסנקציות: שלילת זכות ההצבעה לכנסת, שלילת הטבות מס, אי-זכאות להנחה בארנונה, אי-זכאות להשתתפות המדינה במעונות יום, מניעה מעבודה בשירות המדינה או בשלטון המקומי, שלילת העדפה מתקנת במוסדות להשכלה גבוהה ואי-זכאות להשתתפות בתוכנית "מחיר למשתכן".
גם ראש האופוזיציה הגיב וכתב: "בג"ץ הכריע - ההשתמטות צריכה להסתיים מיד. ממשלת נתניהו צריכה להחליט אם היא עם הציונים או עם המשתמטים."
יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן גם התייחס לחלטת בית המשפט וכתב: "יש שופטים בירושלים.
בממשלה הבאה נדאג שהחרדים יתגייסו. נדאג שהציבור המשרת והמשלם לא ישא בנטל לבדו ושהכניעה לעסקנות החרדית תיגמר. הבחירות האלה הן על איזו ישראל תהיה פה: עובדת, משרתת ומשגשגת או משתמטת, מושחתת ונחשלת.
הדמוקרטים יהיו עמוד השדרה של הממשלה הבאה - הכוח שיגן בלי למצמץ על הדמוקרטיה ויחזיר לישראל ביטחון וערכים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו