"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

היועמ"שית לבג"ץ: לעצור מסלול עוקף גיוס לחרדים

בתגובה שהוגשה לבג"ץ מבקשת היועצת המשפטית לממשלה להוציא צו ביניים שימנע את המשך קידום חוק השירות הלאומי • לטענתה, ההסדר מאפשר לחייבי גיוס לבחור בשירות אזרחי חלופי במקום שירות צבאי • עוד נכתב כי מדובר במסלול ייעודי לבני הציבור החרדי בלבד המהווה פגיעה קשה בשוויון, בזמן שצה"ל זקוק לכוח אדם

,עודכן
0השמעה
גיוס חרדים (ארכיון). צילום: ללא

היועצת המשפטית לממשלה ביקשה היום (חמישי) במסגרת תגובת המדינה לבג"ץ להוציא צו ביניים שימנע את המשך קידום והארכת חוק השירות הלאומי-אזרחי, בטענה כי מדובר בפועל במסלול עוקף גיוס עבור בני ישיבות. לפי העמדה שהוגשה לבית המשפט, החוק מאפשר לחייבי גיוס לבחור בשירות אזרחי חלופי במקום שירות צבאי, למרות שחלה עליהם חובת גיוס מלאה בהתאם לדין הקיים.

מחזור גיוס של חטיבת החשמונאים פוגשים מפגינים חרדים בבקו"ם (ארכיון) // משה בן שמחון, יעקב הרשקוביץ

העתירה הוגשה על ידי עמותת "ישראל חופשית", ובמסגרתה נטען כי החוק אינו חוקתי וכי אין לאפשר שירות לאומי למי שחייבים בגיוס ואינם מחזיקים בפטור או בדחיית שירות כדין. בתגובה מדגישה המדינה כי לאחר פקיעת ההסדר הקודם, חובת הגיוס חלה באופן שוויוני ומלא גם על בני הציבור החרדי.

בתגובה נטען כי ההסדר, שנולד במקור כהוראת שעה משלימה להסדר דחיית השירות שנפסק ואינו קיים עוד, הפך עם השנים למסלול חליפי קבוע המעניק יתרונות משמעותיים לבני הציבור החרדי בלבד. בין היתר צוין כי מדובר בשירות קצר יותר, בתנאים קלים יותר, ללא משמעת צבאית וללא השתתפות במשימות לחימה מסכנות חיים – בעוד יתר האוכלוסייה מחויבת בשירות צבאי מלא.

"פגיעה קשה בשוויון"

עוד הודגש כי "עצם קיומו של החוק מקים פגיעה קשה בשוויון", וכי מדובר למעשה במסלול המאפשר הימנעות ממילוי חובת השירות הצבאי לפי חוק שירות ביטחון. המדינה מציינת כי החוק, שנועד כהסדר משלים, ממשיך להתקיים אף שהמסגרת החקיקתית שאליה נלווה פקעה ואינה קיימת עוד.

היועמ"שית ציינה בתגובתה כי הפגיעה בשוויון מתחדדת במיוחד על רקע המצב הביטחוני והעומס החריג המוטל על צה"ל בשנים האחרונות, לצד מחסור משמעותי בכוח אדם והישענות גוברת על מערך המילואים. לפי הנתונים שהוצגו,קיים צורך בתוספת של אלפי חיילים, ובפרט לוחמים, בעוד שהמסלול האזרחי אינו מפחית בפועל את הנטל הצבאי.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה,צילום: אורן בן חקון

עוד הפנתה היועמ"שית לפסיקת בג"ץ מהחודשים האחרונים, שקבעה כי על המדינה לפעול לגיוסם של חייבי גיוס ולנקוט צעדי אכיפה אפקטיביים, שוויוניים ומידתיים כלפי מי שאינם מתייצבים לשירות.

בנוסף נטען כי הארכות החוק נועדו מלכתחילה עד לגיבוש הסדר גיוס כולל, אך בחלוף למעלה משנתיים מאז פקיעת ההסדר הקודם, ומשלא קודמה חקיקה חלופית, נשמט הבסיס להמשך הארכתו.

על רקע זה מבקשת היועמ"שית בשם המדינה להוציא צו ביניים שימנע את הארכת החוק או את כניסתו לתוקף, כך שלא ניתן יהיה לאפשר למי שקיבל צו גיוס להתייצב לשירות לאומי-אזרחי במקום שירות צבאי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר