התפתחות משמעותית במאבק משפחתו של לירון יצחק ז״ל: שופטי בג״ץ קראו היום לצה״ל לשקול מחדש את סירובו להכיר בו כחלל צה״ל, בעקבות עתירה שהגישו בני משפחתו.
שלושת השופטים, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וחאלד כבוב, כתבו בהחלטתם:
"מצאנו לנכון להמליץ בשלב זה כי בקשת העותרים, תישקל בשנית על ידי הגורמים המוסמכים בצה"ל".
המלצתם התבססה, בין היתר, על מקרים חריגים שהוכרו בעבר, וכן על מכתב תמיכה חריג עליו חתמו שלושה ראשי אכ"א לשעבר, מתן וילנאי, גדעון שפר ועמוס ירון. עוד קבעו השופטים כי על צה״ל למסור עדכון כבר בימים הקרובים, לנוכח סמיכות הזמנים ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
עבור משפחתו של יצחק, מדובר בפריצת דרך: לאחר כשנתיים של מאבק ממושך, נפתחת האפשרות להכרה רשמית. לירון יצחק ז״ל עבד בחברה אזרחית שעסקה בעבודות הנדסיות. לאחר תחילת התמרון בעזה, התנדב לסייע לצה"ל באיתור מנהרות, על רקע מחסור בכוח אדם ובציוד מתאים.
"מרגע שפרצה המלחמה, הוא עשה הכל כדי להתגייס למילואים", סיפרה אמו.
ביום הזיכרון 2024 נהרג יצחק מפצצת מרגמה, בעת שפעל לצד יחידת יהל"ם בציר פילדלפי. למרות שלבש מדי צה״ל ונפגע במהלך פעילות מבצעית, הוא לא הוכר כחלל צה"ל, אלא כנפגע פעולות איבה. בצה"ל טענו כי יצחק היה אזרח בזמן מותו, ואילו משפחתו טענה כי היה אמור להתגייס למילואים, אך גיוסו נדחה מסיבות בירוקרטיות. בעתירה שהגישו, תקפו בני המשפחה את התנהלות הצבא: "השתיקה הרועמת וההתעלמות מכל הפניות עומדות ביחס הפוך להקרבה שהפגין לירון".
כפי שחשפנו ב"היום", בעקבות המקרה של יצחק שונו הנהלים בצה"ל בכל הנוגע להעסקת אזרחים בעבודות צבאיות בשטחי לחימה. עד למותו של יצחק, עובדים אזרחיים שכאלה לא נתבקשו לחתום בעצמם על מסמך בו הם מוותרים על זכויותיהם במידה ויפגעו, ומי שחתם בשמם על המסמך היה מנהל העבודה בלבד. בתצהירים של עובדים אחרים בחברה בה עבד יצחק, ואשר צורפו לעתירה, הם טענו כי לא העלו בדעתם שקיימת אפשרות שיכנסו לשטח אויב למשימה צבאית, מבלי שיחשבו כמגויסים למילואים.
בעקבות תחקירים שערך צה"ל שונה הנוהל, וכיום כל אזרח שעובד עבור צה"ל בשטח לחימה או מחוץ לגבולות המדינה, חייב לחתום בעצמו על מסמך שבו הוא מכיר בכך שאם יקרה לו משהו, הוא לא יוכר כחלל צה"ל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
