נהרג שבועיים לפני החתונה: צה"ל שינה נהלים בשל מות לירון יצחק ז"ל

בג"ץ יכריע מחר (חמישי) בשאלה אם לירון יצחק ז"ל (30), שנהרג בציר פילדלפי תוך כדי פעילות לאיתור מנהרות, יוכר כחלל צה"ל. לירון אמנם לא גויס למילואים במסגרת פעילותו, אך נכנס לבקשת הצבא, לבש מדים, חבש קסדה, נשא אפוד וביצע משימות שבצבא לא יכלו לבצע. כעת אנו חושפים כי בעקבות סיפורו צה"ל שינה את הנהלים. כל אזרח שעובד עבור צה"ל בשטח לחימה או מחוץ לגבולות המדינה, חייב לחתום על מסמך שבו הוא מכיר בכך שאם ייהרג - הוא לא יוכר כחלל צה"ל.

לפני שנתיים, ביום הזיכרון לחללי צה"ל 2024, בדיוק כאשר נשמעה הצפירה, הוכנס לירון לבית החולים במצב אנוש. זמן קצר קודם לכן הוא נפגע מפצצת מרגמה בפילדלפי. יומיים אחר כך נפטר מפצעיו.

לירון לא הוכר כחלל צה"ל. הסיבה: הוא לא גויס למילואים בטרם נהרג, ומבחינת צה"ל נחשב כאזרח. "הבן שלי רץ לעזה בלי לחשוב פעמיים", אומרת אמו, סיגל, "אז איך הצבא לא לוקח אחריות על זה?".

כדי להוסיף לטרגדיה, לירון נהרג שבועיים בלבד לפני שהיה אמור להתחתן עם בחירת ליבו, אלמוג. "לירון הוכר כנפגע פעולות איבה, ומבחינת הזכויות הכספיות שמגיעות לי אין הבדל", היא אומרת, בעודה מנסה לעצור את הדמעות ללא הצלחה. "חשוב לי שהוא יוכר כחלל צה"ל לא בשבילי, אלא בשבילו. אם הוא נכנס לשטח מלחמה, הלך ונתן מעצמו, מן הראוי שיקבל את הכבוד המינימלי מהמדינה".

משפחתו של לירון הגישה את העתירה לבג"ץ באמצעות עו"ד רן כהן־רוכברגר, בדרישה כי יוכר כחלל צה"ל. מול המשפחה יתייצבו נציגי מערכת הביטחון, שלא מתכוונים להתפשר בנושא.

קשיים בגיוס

לירון נולד וגדל בכפר סבא. הוא התפרנס כמאמן כושר ומעת לעת עבד כמפעיל כלים הנדסיים והתמחה בקידוח כלונסאות. במהלך שירותו הצבאי שירת בבסיס שדה דב של חיל האוויר, אך לאחר סגירת הבסיס הוסר ממצבת המילואים ולאחר 7 באוקטובר לא נקרא לשירות פעיל. "אבל מרגע שפרצה המלחמה הוא עשה הכל כדי להתגייס למילואים", אומרת סיגל.

בשלב מסוים פנה צה"ל לחברה ההנדסית שבה עבד לירון, במטרה שתסייע לו בקידוחים מורכבים שנעשו לאיתור מנהרות בעזה - זאת בשל מחסור בציוד ובאנשי מקצוע בצבא. מנהלי החברה הרימו מייד טלפון ללירון, מפני שידעו עד כמה הוא מעוניין לעזור. במשך חודשיים הוא נכנס ויצא מעזה לסירוגין, תוך שהוא עוזב את העסק הפרטי שלו כמאמן כושר, מה שפגע בו כלכלית.

עובדים אחרים בחברה גויסו למילואים במסגרת הפעילות בעזה, אבל בעתירה שהוגשה לבג"ץ נטען כי גיוסו של לירון למילואים התמהמה בגלל קשיים ביורוקרטיים. באמצע מאי 2024 הוא נקרא לפעילות נוספת, הפעם בציר פילדלפי. "היו לנו הרבה סידורים לפני החתונה, עוד לא הספקנו לקנות לו חליפה, והיה לנו ויכוח גדול", אומרת אלמוג. "אמרתי לו 'תבטיח לי שאתה לא הולך'. אבל ב־4 בבוקר הוא קם והלך. היה בלתי אפשרי למנוע את זה ממנו".

שתיקה רועמת בצבא

לאחר שנהרג, ניהלה משפחתו של לירון מאבק ארוך כדי להכיר בו כחלל צה"ל. לטענתם, כל פניותיהם לאגף כוח האדם בצה"ל נענו בשתיקה. גם מכתב תמיכה בעמדת המשפחה, שעליו חתמו 27 חברי כנסת, ומכתב נוסף שעליו חתמו שלושה ראשי אכ"א לשעבר, לא הועילו. "השתיקה הרועמת (של רשויות הצבא) וההתעלמות בפועל מכל הפניות עומדות ביחס הפוך לאלטרואיזם ולהקרבה שהפגינו לירון ובני משפחתו", נכתב בעתירה שהגישה לבסוף המשפחה בלית ברירה. 

האם סיגל: "הבן שלי רץ לעזה בלי לחשוב פעמיים, אז איך הצבא לא לוקח אחריות על זה?"

לעתירת המשפחה צורפו תצהירים של שלושה עובדים נוספים בחברה, שכמו לירון נכנסו לעזה בשירות צה"ל. לדבריהם, בשום שלב לא נאמר להם כי אם ייפגעו הם לא יוכרו כחללי צה"ל - להפך. "לא העליתי על דעתי בשום שלב שקיימת אפשרות כי אכנס לשטח אויב למשימה צבאית מבלי שאחשב כמגויס למילואים", הצהיר אחד מהם.

העובדים לא נדרשו לחתום על שום מסמך בעניין. רק לאחר מכן יתברר כי על פי נוהלי צה"ל דאז, רק מנהל העבודה בחברה חתם על מסמך שמוותר בשמם על זכויות העובדים במידה שייפגעו. ההחלטה לשנות את הנהלים התקבלה לאחר התחקיר שבוצע בצה"ל בעקבות מותו של לירון. אלא שעבורו - זה עלול להיות מאוחר מדי.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "יש לפנות לדובר צה"ל".

תגובת דובר צה"ל: "צה"ל משתתף בצער משפחתו של לירון יצחק ז"ל. לירון ז"ל הועסק כעובד קבלן במסגרת התקשרות חוזית עם משרד הביטחון לשם ביצוע עבודות קידוח לאיתור מנהרות ברצועת עזה.

"בהתאם להוראות הדין, תנאי להכרה באדם כחלל צה"ל הוא שאותו אדם היה חייל בשירות סדיר או בשירות מילואים פעיל בעת מותו. מאחר שלירון ז"ל לא היה בשירות מילואים פעיל בעת פטירתו, לא ניתן להכיר בו כחלל צה"ל.

"לצד זאת, בהתאם להחלטת ממשלה שעניינה מענה ייעודי של הוקרה והנצחה לאזרחים במלחמת התקומה, אשר עודכנה ביום 10 במרץ 2026, ככל שהמשפחה תהיה מעוניינת בכך, היא תוכל לקבל מענה ייעודי של הוקרה והנצחה, הכולל, בין היתר, אזכור אות גבורה באתר יזכור של נפגעי פעולות איבה, אזכור אות גבורה על גבי מצבה אזרחית, או הקמת מצבה עם סמל המדינה המוקירה בנראותה ובאחדותה את ייחודיות האירוע בו נהרגו חללי פעולות איבה בדומה למצבה צבאית.

"בנוסף על הרכיבים של המענה הייעודי, ישתתף נציג צה״ל בטקס האזכרה השנתי ובטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה".