בית המשפט העליון יקיים היום (ראשון) דיון דרמטי בשאלה האם ממשלת ישראל מבזה את בית המשפט. הדיון מתקיים על רקע אי קיום פסק הדין של בג"ץ מנובמבר 2025, שקבע כי יש לאכוף את חובת הגיוס על תלמידי ישיבות ולגבש מדיניות אכיפה אפקטיבית לשם כך.
הדיון יתקיים בפני חמישה שופטים בראשות המשנה לנשיא סולברג, לאחר שהתנועה לאיכות השלטון ועמותת "ישראל חופשית" הגישו בקשות לפי פקודת ביזיון בית משפט. במסגרת הבקשה נטען כי חרף ההוראה המפורשת, הממשלה לא פעלה עד למועד הנדרש ולו במעט ליישום פסק הדין.
גם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה במסגרת ההליך תגובה בה טענה כי הממשלה מבזה את בית המשפט ומפרה את פסק הדין וכי לא ננקטה "אף ראשית פעולה" ליישומו.
איילת השחר סיידוף מארגון "אימהות בחזית" פנתה לשופטים במהלך הדיון: "בית-המשפט פה גורר רגליים. אנחנו אימהות ללוחמים, למשרתים, מאסנו. 914 יום ללחימה. מאסנו בגרירת הרגליים. מאסנו בתשובות של צה"ל. לנו יש מחירים. כשאתם נותנים להם עוד זמן להגיב זה אומר שהבנים שלנו נשחקים, נפצעים, אין להם את הזכות לחיים תקינים במדינת ישראל איפה נשמע דבר כזה בעולם שיש אמה שנדונה לחיים של חרדה ואמא אחת לחיים טובים, לשולחן שבת ולנכדים?
"איפה זה נשמע? היינו כאן מבג"ץ רסלר ב-86' דרך בג"ץ רובינשטיין, חוק טל, עד 2023. אנחנו עולות לכאן פעם אחר פעם אחר פעם ודורשות צדק. שוויון זה לא עניין פוליטי, שוויון זה עניין חוקתי. ואין סיבה בעולם לרמוס את זכויות המשרתים. מי שמבזה את זכויות המשרתים במשך שלוש שנים כבודו, זה גם אתם".
בהמשך הדיון, אמרה השופטת יעל וילנר לנציגת היועמ"שית, עו"ד נטע אורן: "אמרתם שהאכיפה כלפי חילונים וכלי חרדים משתמטים היא שוויונית. אבל הנתונים מראים אחרת, זה לא להאמין. איפה השוויון? זה פערים אדירים. השאלה היא לא למה נוקטים בפעולות, אלא ללמה כן נוקטים בכל האמצעים נגד מי שהוא לא חרדי? יש פערים של עשרות אחוזים!".
עו"ד אורן אמרה במהלך הדיון: "בעולם אחר אפשר היה להסתפק בפסק דין עם הוראה כללית ולצפות שכל משרד ממשלתי וכל שר וגורמי המדינה והמקצוע יממשו את פסק הדין. אבל זה לא קורה ופסק הדין לא מיושם ולכן בלעדי צווים קונקרטיים שיורו לכל שר ולכל דרג מקצועי מה נדרש ממנו, הדברים לא מיושמים ואין מנוס". היא הוסיפה כי "לא מבוצעות פעולות אכיפה יזומות באזורים שיש בהם אוכלוסייה גדולה של חרדים. זה מטריד מאוד".
תת אלוף שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל עדכן את השופטים בנתונים עדכניים על גיוס חרדים. "כמות המתגייסים בשלוש השנים האחרונות עולה. לפני המלחמה סיימנו את שנתוני הגיוס של 2022 על כ-1800.
"בין 2019-2022 זה עמד על ממוצע של 1700 מתגייסים. בשנת 2023 לא הייתה העברה סדורה ממשרד החינוך, אז עשינו רק הערכה. את שנת 2024 (מיולי 2024 עד יוני 2025) סיימנו ודיווחנו עם 2812 מתגייסים. ואנחנו נמצאים עכשיו בעיצומה של שנת הגיוס 2025 (התחילה יוני 2025 ותגמר ביוני 2026) ממש בעוד שלושה חודשים. גם היום יש גיוס ויש גם הפגנות בעניין הזה. בשנה הזאת כרגע עד דצמבר הגענו ל-1866 מתגייסים. מדובר בנתונים למחצית השנה".
עו"ד שרגא התפרץ לדבריו של טייב ואמר: "אתם מטעים את השופטים, ומגישים תצהירי שקר". השופט סולברג עצר אותו ואמר: "אנחנו לא נוכל להמשיך ככה עם ההתפרצויות".
השופטת דפנה ברק-ארז הפנתה לתא"ל טייב שאלה: "מה ההתפלגות של המספרים? מתוך המתגייסים, כמה מהם התגייסו לקרבי? כמה מהם לתוכניות שיש להם משמעות מבחינת המטרה שיש כאן על הפרק? כמה מהם כוללים אנשים שהם כבר לא חרדים?".
טייב השיב: "מי שהולך למסלולים שהם לא חרדיים, אין הדבר אומר שהוא לא חרדי. יש חיילים חרדים שמחליטים שהם מתגייסים ליחידות רגילות - סיירות וכו'. מדובר ב-60% שהולכים למסלולים החרדיים והיתר למסלולים האחרים.
"עיקר העלייה שאנחנו רואים היא במסלולי התומכי הלחימה ולא במסלולי לחימה. את גיוס הלחימה האחרון של המסלולים החרדיים סיימנו על 250, זה מספר מהגבוהים שראינו בשנים האחרונות, אבל הרחוק ממה שהכנו בתשתית - נצח יהודה, ושאר המסלולים מסוגלים לקלוט 500 בכל מחזור גיוס".
"לפני שנה היו 3,000 משתמטים והיום אנחנו נמצאים על 19,000. עשינו פעולה שמגבירה מאוד את מי שנכנס תחת צו 12 ונקרא משתמט מכאן יש את עניין האכיפה והסנקציות".
במהלך הדיון התרחשה התנגשות בין נציגת היועצת המשפטית לממשלה עו"ד נטע אורן, לבין מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס. לפני ההפסקה, טענה נציגת היועמ"שית כי מזכיר הממשלה הגיש מסמך מגמתי שהשמיט משפטים מחוות דעת. בתחילת ההפסקה הבהירה עו"ד אורן כי כוונתה הייתה שהמסמך נערך באופן מגמתי על ידי מזכיר המדינה כך שנעשה הלחם של חלקים מתוך המסמך במקום להציג את הדברים במלואם וביקשה להבהיר זאת כי מזכיר המדינה הבין את המונח עריכה מגמתית באופן אחר.
פוקס לא קיבל את ההבהרה ואמר: "הדבר הזה הוא לא קצה קצהו של התנצלות. אני צירפתי את כל הנספחים במלואם היא משליכה את תום הלב החמור שלה עליי, מי שהסתיר את חוות הדעת היו הפרקליטות. לא ערכתי כלום. אני עורך דין משנת 98' ומעולם לא הוגשה נגדי תלונה על עבירת משמעת. כשאני מצטט מתוך מסמך ועושה שלוש נקודות אני יכול לצטט מה שאני רוצה. אני מבקש התנצלות על המנוח עריכה, אף אחד לא יבוא ויגיד שערכתי משהו באופן מגמתי".
עו"ד אורן השיבה: "חלף התנצלות אני מוכנה להגיש לכבודכם את השוואת המסמכים שמראה את החיתוך של חלק מההטבות. זה כמו אדם יכתוב לאשתו 'אני לא רעב, אוהב אותך' ויצא מזה אני לא אוהב אותך. התוצאה של זה יוצרת עריכה מגמתית".
בשלב זה עו"ד שרגא התפרץ ואמר שהוא מתנגד לכך שפוקס ייצג את הממשלה. "אתה לא נציג – לעו"ד פוקס אין היתר ייצוג מטעם הממשלה". השופט סולברג אמר בתגובה כי "היוזמה הייתה שלנו, חשבנו אחרי שקראנו את החומר שיש חלקים עובדתיים שצריך לשמוע את מזכיר הממשלה - זה לא תלוי בצדדים".
יוסי פוקס: "אדוני נתן פסק דין על בסיס הטעויות של הפרקליטות, לא הייתה עבודת מטה בנוגע להשבת סנקציות".
השופט סולברג: "אדוני התחושה היא שהפינג-פונג הזה נועד למשוך זמן. אני לא רוצה להיות בוטה. על הרבה דברים שמענו לא. אבל מה כן ניתן לעשות כדי ליישם את פסק הדין שנתנו".
פוקס: "בכל הנוגע לדברים עם זיקה לגיוס, כפי שכבודכם יודע בעת הזאת הישיבות לא מקבלות שקל תמיכה מהמדינה עבור בחורים שהם חייבי גיוס. יש להם מתרומות. יש אנשים שעולם התורה חשוב להם".
ברק ארז: "אז אולי הם מקבלים מספיק תקציבים שמספקים גם לטובת מי שלא משרת".
וילנר: "אני לא מבינה למה אדוני משתמש בביטוי של סנקציה. זה לא שדה של סנקציה, אלא מתן הטבות. מדובר בשלילת הטבות. לשלול הטבה ממי שלא מגיע לו הטבה זה לא סנקציה".
פוקס: "המטרה היא להעלות באופן משמעותי את שיעור המתגייסים מקרב השיעור החרדי נקודה".
וילנר: "הייתי מוסיפה משפט. שהמטרה היא להוריד את העול המשמעותי מהמשרתים ולהקל עליהם".
סולברג: "ברגע שכל הזמן ברגע יש תיקון חקיקתי כזה או אחר - אז לשם מה להתגייס?".
פוקס: "אנחנו לא קיבלנו עמדה אחת ממשרד המשפטים שאומרת ששלילת הטבות תהיה אפקטיבית בגיוס. אנחנו עומדים בפתחה של תופעה שהיא לא ממקום עברייני. הציבור החרדי הוא מינימום עבריינות. מה שקרה כאן בבוקר אחד בהיר, מציאות שהייתה קיימת עשרות שנים, קמו בבוקר והפכו לעבריינים".
פוקס הוסיף ואמר: "אני רוצה שתהיה תוצאה, הדרך שכבודכם מוביל אליה בפסיקות, בלי להבין שמדובר בתהליך חברתי עמוק. הממשלה מאמינה שאין דרך יותר מהירה בלי חקיקה להביא לתוצאה של גיוס. אני מבינה את התסכול של העותרים ברמה האישית, גם אצלי כולם במילואים".
השופט גרוסקופף: "הסכמת שאחרי שבוטל החוק אין אפשרות לפטור, אז עד חוק חדש הממשלה לא תעשה כלום?".
פוקס: "יש צעדים שנעשים, כמו מעונות יום. מעבר לזה הממשלה לא מכירה תכנית אחרת שתביא לגיוס יותר חרדים לצה"ל ללא חקיקה חדשה".
גרוסקופף: "מונה צוות שרים לבדוק, זו המסקנה שלו שאין שום צעד לבצע?".
פוקס: "נכון, אנו משתמשים בכלים שיש לנו. השרים בדקו במשרדים שלהם, ולא נמצא שהדרג המקצועי תומך בכך שהסנקציה תביא לגיוס. גם אנשי הייעוץ המשפטי לממשלה לא הביאו תצהירים כאלה. רק זורקים רעיונות לאוויר. שייתן אדם תצהיר גורם מקצועי אחד, שעכשיו במצב הזה הכאוטי זה יעזור. נביא את היס"מ לבני ברק וזה יביא מתגייסים לצה"ל".
השופט סולברג: "יש פסק דין וצריך ליישם אותו. עכשיו אנחנו מתבקשים להוציא ביזיון בית משפט כי הממשלה לא מיישמת".
פוקס: "אנחנו לא מכירים פתרון שיגייס. אין לנו כלים ולא נעשה דברים עם ראש בקיר".
נציגת היועמ"שית התייחסה לטענה של פוקס שאין עבודת מטה: "הדברים לא מדויקים. היועצת המשפטית של משרד השיכון, למשל, אומרת שמחיר מטרה ומחיר למשתכן זו הטבה שאפקטיבי לשלול אותה. יש כלים שגורמים המקצוע, ואגף התקציבים היה שותף לזה והם אפקטיביים וצריך לפעול לפיהם. מזכיר הממשלה פנה לשרי הממשלה ולא קיבל מהם תשובות. הוצעה לו גם כל העזרה המקצועית כדי ליישם את ההטבות שאפשר להתנות".
במסגרת הדיון טענה גם תנ"צ מירב וגנר, לאחר ששופטי בג"ץ הורו למשטרה לשלוח נציג לדיון. תנ"צ וגנר טענה במהלך הדין כי למשטרה אין את המשאבים המספקים לאכוף את חובת הגיוס. "פנינו מספר פעמים לצבא על מנת לקבוע פגישה ולייצר תוכנית עבודה משותפת".
ברק-ארז: "מה הקושי לעת הזו לפחות לעכב את מי שנעצר באופן אקראי לעוד חצי שעה?".
תנ"צ וגנר: "אין לנו כוח אדם לזה. בעקבות אותה חצי שעה של עיכוב אני משביתה ניידת שהיא פעמים רבות ניידת יחידה שהיא היחידה באותו שטח. אם אני מעכבת את המשתמט חצי שעה אין לי ניידת שמטפלת באירועים חמורים".
השופט גרוסקופף: "עד לפי המלחמה אם היו עוצרים מישהו שיש עליו אינדיקציה שהוא עריק, לא היו עוצרים אותו ומחכים שהצבא יבוא לקחת אותו?".
תנ"צ וגנר: "אם אנחנו מעכבים את המשתמט לחצי שעה עד שהמשטרה הצבאית מגיעה נוצר אירוע של הפרות סדר משמעותיות שמצריך מאיתנו הקפצת כוחות. מהאירועים האחרונים לדוגמה בתחנת אופקים, משתמט הגיע לתחנה שנעצר על עבירה אחרת, ובאותו רגע הגיעו לתחנה המונים שהצריכו מאיתנו להקפיץ כוחות".
השופטת ברק-ארז תוהה: "איך זה נוצר מעצמו? אם אדם נעצר והטלפון לא ברשותו הוא לא יכול להודיע לאחרים, או שזה דולף מהמשטרה. אולי כדאי שתכנסו לעובי הקורה ותבררו איך זה באמת קורה איך זה קורה מעצמו?
השופטת וילנר: "אדם נעצר על עבירת תנועה, יושב למעלה בחדר ופתאום כל ההמון מגיע".
סולברג: "נוצר מצב שאנחנו נותנים את הכוח להמון ואין שלטון חוק. אנחנו לא עוצרים לא אוכפים את הדין ולא אוכפים את החוק. אז מה עושים?".
תנ"צ וגנר השיבה: "כשאנחנו עוצרים יש אירועי תגובה חמורים וזו בדרך כלל הניידת היחידה שנמצאת בשטח. עריקים גם שאינם חרדים, מקבלים הזמנה לסור כי נכון להיום אין לנו משאבים דרושים לצורך ביצוע המשימה ולצורך כך פנינו לצה״ל על מנת שייצר בנינו את מה אנחנו צריכים כדי לצאת למשימה הלאומית החשובה. יש לנו פגישה היום אחר הצהריים, שנקבעה טרם הדיון הזה ואני מקוה שמשם נוכל לייצר מענה".
בתחילת מבצע "שאגת הארי" הנחה צה"ל להפסיק את מעצרי העריקים החרדים. זאת, למרות חובת האכיפה הקבועה בחוק ולמרות עמדת בג"ץ, שלפיה יש להפעיל את כלל אמצעי האכיפה, ובהם גם מעצרים, לצורך יישום החוק.
במהלך החודש האחרון לא בוצעו מעצרים של עריקים מהמגזר החרדי, למעט כמה עריקים שהסגירו את עצמם, לאחר שסברו כי יקבלו פטור אם יתייצבו מיוזמתם. כמו כן, פורסמו דברים שאמר הרמטכ"ל, אייל זמיר בדיוני הקבינט.
לפי הדיווח של חדשות 13, זמיר הזהיר את ראש הממשלה והשרים כי "צה"ל הולך לקרוס לתוך עצמו" והבהיר כי הוא "מרים 10 דגלים אדומים". עוד אמר כי הצבא זקוק באופן מיידי לחוק גיוס, חוק מילואים והארכת שירות חובה, והתריע כי "בעוד זמן לא רב צה"ל לא יהיה מוכן למשימותיו בשגרה - ומערך המילואים לא יחזיק מעמד".
גורם שהשתתף בדיון תהה על הפער בין הדרישה לקדם חוק גיוס לבין ההחלטה להימנע מהפעלת כלי האכיפה הקיימים. לדבריו, אף שמדובר בהשפעה מוגבלת, אכיפה בפועל - כולל סנקציות ומעצרים - כבר הוכיחה בעבר כי היא מביאה לעלייה מסוימת בהיקף המתגייסים.
בייעוץ המשפטי לממשלה לא הכירו את הוראת של הרמטכ"ל שפורסמה לראשונה ב"היום" לפיה בצה"ל לא נוקטים בצעדי אכיפה כלפי תלמידי ישיבות עריקים מאז תחילת מבצע "שאגת הארי", וההוראה לא הייתה על דעתה של היועמ"שית.
העמדה של גורמים היא שדווקא עכשיו, כשלצה״ל צורך קונקרטי ומיידי בגיוס לוחמים בעקבות הלחימה בגזרות השונות, יש צורך בנקיטת צעדי אכיפה אפקטיביים שיביאו להגדלת השורות בין היתר, סנקציות כלכליות וכן גם מעצרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו