"עומס בלתי אנושי": הזינוק החריג בתלונות נגד שופטים

דו"ח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנים 2025-2024, שהוגש היום לשר המשפטים יריב לוין ולנשיא העליון, השופט יצחק עמית, מפרט בהרחבה על התלונות שהוגשו לנציבות הנוגעות לעומסים חריגים, זמני טיפול ממושכים והתנהלות בניגוד עניינים, אך גם מצביע על שיעור נמוך של תלונות שנמצאו מוצדקות.

בשנת 2025 הוגשו לנציבות 1,100 תלונות - עלייה של כ-43% לעומת 770 תלונות שהוגשו בשנת 2024. הנציבות מייחסת את הגידול בחלקו לפער שנוצר בתקופת היעדר הנציב, שבמהלכה הצטברו כ-900 תלונות פתוחות ללא הכרעה. במהלך שנת 2025 הסתיים בירורן של 1,199 תלונות, חלקן מהשנים הקודמות, וזמן הבירור הממוצע עמד על כ-228 ימים. הנציבות מסבירה כי זמן הטיפול הממושך קשור לעובדה שבמשך תקופה ארוכה לא כיהן נציב.

מתוך 1,067 תלונות שנבדקו לגופן בשנת 2025, נמצאו 24 תלונות מוצדקות — כ-2% בלבד. 47 תלונות נוספות הסתיימו בהערה לשופט, ו-14 תלונות הובילו לקביעה כי מדובר בליקוי מערכתי ולא בכשל של שופט בודד. כ-92% מהתלונות שנבדקו נדחו או הופסק בירורן. הנציב קולה הסביר בריאיון שפורסם ב"היום" כי אין לקרוא את הנתונים בצורה פשטנית: "יש 24 תלונות שמוגדרות כמוצדקות, אבל זה לא כל התמונה. יש גם 47 תלונות שהסתיימו בהערה לשופט, ועוד 14 שבהן נמצא ליקוי מערכתי. כלומר, בסך הכול מדובר בכ-85 מקרים, בערך 7% מהתלונות". הוא הוסיף כי מטרתו אינה "לחפש שופטים" אלא לשפר את המערכת: "לפעמים עדיף להסתפק בהערה שהשופט יפנים, או שהמערכת תתקן את הליקויים".

פילוח הערכאות והליקויים המרכזיים

פילוח התלונות לפי ערכאות מלמד כי בתי משפט השלום משכו את מרב הפניות עם 448 תלונות. בתי המשפט לענייני משפחה היו שניים ברשימה עם 239 תלונות, ואחריהם בתי המשפט המחוזיים עם 135 תלונות ובית המשפט העליון עם 64 תלונות. עוד 67 תלונות הוגשו נגד דיינים בבתי דין רבניים אזוריים, 16 נגד דיינים בבתי דין שרעיים ו-10 נגד דיינים בבית הדין הרבני הגדול.

מבחינת סוג הליקויים שבגינם נמצאו תלונות מוצדקות, הדומיננטי ביותר היה ניהול משפט לקוי, לרבות התמשכות הליכים, שהיווה 79% מהתלונות המוצדקות. פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי היוותה 12%, והתנהגות בלתי ראויה של שופטים 8%. מעבר לתלונות על שופטים בודדים, מצא הנציב ב-14 מקרים ליקויים שמקורם במערכת כולה ולא בשופט ספציפי. הדוח מתאר מגוון רחב של כשלים כאלה.

אחד המקרים הבולטים עסק בטיפול בבקשות דחופות למתן צו מניעת הטרדה בערבי חג ובמוצאי שבת. הנציב תיאר מקרה שבו אדם נדרש לשוב שוב ושוב בין המזכירות לשופט, ולבסוף המתין כחמש שעות עד שבקשתו נשמעה. הנציב קבע כי אין לצפות ששופט תורן יחיד יוכל להספיק לטפל בכל התיקים הדחופים, וקרא לבתי המשפט להיערך מראש במועדים אלה עם מספר שופטים תורנים בקיאים במגוון תחומים.

משימה "בלתי אנושית" וקביעות נגד בכירים

ליקוי מערכתי אחר נוגע לדיוני מעצרים במוצאי שבת. הנציב ציין, בלשון ישירה יוצאת דופן, כי "מדובר במשימה כמעט בלתי אנושית לשופט", ולראיה שופט אחד סיים את דיוניו בשעה 3:00 לפנות בוקר. הנציב ציין כי הפתרון חייב להיות מערכתי ולהסתייע בשב"ס, המשטרה, הסנגוריה הציבורית ולשכת עורכי הדין. ליקוי אחר שתוקן בפועל: לאחר שהנציב מצא כי שופטים שלחו נאשמים לזמן עדים בעצמם בניגוד לחוק, הורה מנהל בתי המשפט לנשיא בתי משפט השלום במחוז המרכז לוודא שהנוהל יעמוד בהוראות הדין.

קולה עסק במהלך השנה האחרונה גם בשתי פרשות שקיבלו סיקור תקשורתי נרחב: האחת עסקה בשופט יורם ברוזה, אשר ההחלטה בעניינו פורסמה לראשונה ב"היום", שבעקבותיה המליץ הנציב לסיים את כהונתו כסגן נשיא – המלצה שטרם הוחלט בה סופית. בנוסף, נמצאה מוצדקת תלונה על נשיא בית משפט השלום במחוז הדרום, השופט עמית יריב, בשל אי-טיפולו בזמן אמת בפגיעה שנגרמה לשופטים אחרים בעקבות האירוע.

ההחלטה השנייה עסקה בנשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית, ונגעה לטענות על ניגודי עניינים. הנציב מצא את התלונה מוצדקת בכל הנוגע לפרשת "נבחרת הדירקטורים", שבה דן הנשיא בעתירה בזמן שאחיו היה כלול בה, וקבע כי היה על הנשיא לגלות את הקשרים מראש. מעבר לנתונים הכוללים, מציג הדוח שורה של מקרים קונקרטיים שהגיעו לפתחה של הנציבות.

מעזבונות ועד התבטאויות באולם

אחד המקרים עסק באלמנה כבת 90 שתיק העיזבון שהגישה נגרר מ-2020 ללא הכרעה. בקשות דחופות שהגישה להסדרת תשלומים למוסד סיעודי תחת איום פינוי ואישור מכירת דירה נדחו חודשים ארוכים בנימוק עומס. הנציב מצא את התלונה מוצדקת וקבע כי על השופט לנווט הליך לסיומו, במיוחד כשמדובר במתדיינת מבוגרת, והעביר את הטיפול למנהל בתי המשפט. מקרה אחר שבלט נגע לאיש שהגיע במוצאי שבת בבקשה דחופה למניעת הטרדה מאיימת — ונשלח הלוך ושוב בין המזכירות לשופט כחמש שעות, כשבדרך התברר שהמזכירות שכחה לסרוק את הבקשה כלל. הנציב לא הצדיק את התלונה על השופט הספציפי, שהיה עמוס בהליכי מעצר דחופים, אך קבע שמדובר בכשל מערכתי שדורש מענה מובנה מראש.

תלונה בעלת משמעות עקרונית רחבה הוגשה על ידי עיתונאי שהוצא מאולם בחשד להקלטת דיון, ואנשי המשמר ביקשו לראות את האפליקציות הפתוחות בטלפון שלו. הנציב לא הצדיק את התלונה על השופטת שפעלה בתום לב, אך קבע כי אין סמכות לדרוש מאדם, ובוודאי לא מעיתונאי בעל חיסיון, להציג תוכן מטלפונו הפרטי. בעקבות ההחלטה הפיצה הנהלת בתי המשפט הנחיות מפורטות לכל שופטי ישראל ולכל אנשי המשמר בנושא.

בתחום ההתנהגות באולם בלטו מספר מקרים: שופט שאמר לעורך דין שהעיד בפניו "מה אתה חושב שכולם בבאר שבע מטומטמים", הנציב העיר שהיה עליו להתנצל על אתר ולא רק בדיעבד; שופטת שאמר לנאשמים שביקשו הליך הוכחות בעבירות חנייה "התיק הזה הולך להיות תיק רצח משולש"; ושופט שהצטרף למחמאה על מראה חיצוני של עורכת דין שהופיעה בפניו – הנציב קבע שעל בית המשפט להיזהר זהירות כפולה מהערות על נראות, גם אם נאמרו בתום לב.

בבית הדין הרבני בלטה פרשת נשיא בית הדין השרעי שהחתים דיינים על מכתב תמיכה במינוי עוזרו המשפטי לתפקיד בכיר, כשהוא עצמו עתיד לשבת בוועדת האיתור שתבחן את המינוי. הנציב מצא את התלונות מוצדקות וציין כי ההתנהלות יצרה חשש ממשי לניגוד עניינים ופגעה במראית פני הצדק. ולבסוף, הרב הראשי לשעבר שכיהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול, שהתבטא בפומבי בעד השתמטות מגיוס בעת שהנושא היה תלוי בפני בית המשפט העליון. הנציב קבע כי התבטאויות פוליטיות כאלה אינן מתיישבות עם תפקיד הדיין, ומוצה הבירור בהערה לאחר שכהונתו הסתיימה.