בבית הנשיא הודיעו היום (ראשון), כי בהמשך לבחינת בקשת החנינה בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, פנתה הבוקר היועצת המשפטית של בית הנשיא, עו״ד מיכל צוק, למחלקת החנינות במשרד המשפטים בבקשה להשלמות נוספות.
בהודעה נכתב: "בית הנשיא מבקש להדגיש את ההערכה הרבה לעבודתה המקצועית והיסודית של מחלקת החנינות, הן ביחס לחוות הדעת שהועברה והן לתפקידה המרכזי בהליך הפעלת סמכות החנינה.
בית הנשיא ביקש מהמחלקה השלמות בכל הנוגע לתקדימים בהפעלת סמכות החנינה בטרם הסתיים ההליך הפלילי, לרבות במקרים של מחוות מדיניות או עסקאות לשחרור חטופים. למרות הפערים המובהקים בין המקרים, ההשלמות נוגעות לעצם הפעלת סמכות החנינה תוך כדי הליך משפטי.
בנוסף, נתבקשו השלמות בנוגע לפערים בין חוות הדעת שהוגשו. כמו כן, בית הנשיא העביר למחלקת החנינות את פניות הציבור שהתקבלו בנושא, על מנת לנתח את הפניות.
הפנייה נעשתה כחלק מהשלמת הבחינה המקצועית טרם גיבוש המלצה לנשיא המדינה יצחק הרצוג, ואין בה כדי ללמד על עמדה כלשהי ביחס לבקשה. לאחר קבלת ההתייחסות המבוקשת, יימשך הטיפול בבקשה בהתאם לנהלים".
בנוסף, התבקשו השלמות בנוגע לפערים בין שתי חוות הדעת שהוגשו - אחת על ידי מחלקת החנינות במשרד המשפטים והשניה על ידי השר עמיחי אליהו. בהקשר זה חשפנו ״בהיום״ כי עו״ד דוד פטר סייע לאליהו לכתוב את חוות הדעת, בייחוד ביחס לסמכות הנשיא. כמו כן, בית הנשיא העביר למחלקת החנינות את פניות הציבור שהתקבלו בנושא, על מנת לנתח את הפניות.
בחוות הדעת של משרד המשפטים נטען כי אין מספיק תקדימים מהם ניתן ללמוד על סמכותו של נשיא המדינה להעניק חנינה לפני הרשעה, כלומר כאשר ההליכים הפליליים עדיין מתנהלים ואין "עבריין".
עם זאת, בחוות הדעת שהוגשה מטעם השר עמיחי אליהו נטען כי קיימים תקדימים כאלה. כעת מבקשים בבית הנשיא ממשרד המשפטים חוות דעת משלימה, ובעיקר התייחסות לטענה כי ישנם תקדימים נוספים מעבר לפרשת קו 300, לרבות מקרים של עסקאות שחרור חטופים או מחוות מדיניות, המהווים הפעלת סמכות בטרם הרשעה. בכך, לטענתם, מדובר בתקדים נוסף לעצם קיומה של הסמכות.
בבית הנשיא מבקשים למעשה ממשרד המשפטים להתמודד עם הסתירות בין חוות הדעת שהגיש לבין חוות הדעת מטעם השר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)