האם כיסאו של בן גביר מתנדנד? התרחישים האפשריים בבג״ץ

ב-24 במרץ יתכנסו תשעה שופטי בג״ץ בראשות נשיא בית המשפט העליון לדון בעתירות להדחת בן גביר מתפקידו. הצו על תנאי שהוציא בג״ץ בפברואר האחרון המחייב את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להסביר מדוע לא יפטר את בן גביר מתפקידו, נחשב כבר עתה לצעד משמעותי.

לאורך ההליך, נראה שששופטי בג״ץ התייחסו לטענות שמועלות בעתירות בחומרה - כך למשל, כאשר הגיעו באפריל האחרון היועמ״שית ובן-גביר ״למתווה הבנות״ במסגרתו הסכים בן-גביר למגבלות רחבות בתחום המינויים בתמורה לכך שבהרב-מיארה תגן עליו בעתירות, שופטי בג״ץ הורו שלא למחוק את העתירות, אלא להשאירן לטובת הגשת הודעות עדכון בדבר יישום הפשרה בין השניים.

דרעי וההיסטוריה

למעשה, בפעם האחרונה שבה הורה בג״ץ באופן תקדימי כי על ראש ממשלה לפטר שר מכהן, היה בהלכת ״דרעי פנחסי״. הלכת ״דרעי-פנחסי״ עסקה בפגם של טוהר המידות, עבר פלילי והשפעתו על אמון הציבור.

בשנת 1993 הוגשו כתבי אישום נגד שר הפנים אריה דרעי וסגן שר הדתות רפאל פנחסי. השניים סירבו להתפטר, וראש הממשלה יצחק רבין סירב לפטרם – בין השאר מחשש שהממשלה תיפול ערב הסכמי אוסלו. בג"ץ קבע כי החלטתו אינה עומדת במבחן הסבירות ויש בה כדי לפגוע באמון הציבור בנבחריו, וקבע כי על ראש הממשלה חלה חובה לשקול פיטורי שר שהוגש נגדו כתב אישום – ובמקרים מסוימים אף לפטרו.

לאחר מכן תוקן חוק יסוד, הממשלה, וקבע כי כהונת שר תפקע אוטומטית אם הורשע בעבירה שיש עמה "קלון" – כלומר עבירה חמורה הפוגעת במוסר הציבורי, כגון שוחד או מרמה.

 היועמ״שית בתשובתה, טוענת כי המקרה של בן גביר מובהק יותר מעניין זה. לטענת היועמ"שית, המקרה של בן-גביר מובהק יותר מהלכת ״דרעי פנחסי״ - לשיטתה, מדובר בשימוש אקטיבי, מכוון ומתמשך בסמכויות השר כדי לפגוע בעצמאות המשטרה. בכתב התשובה המקיף שהגישה לבג"ץ היא מתארת דפוס שיטתי: התערבות בהפגנות נגד הממשלה – הגעה לחפ"ק המשטרה בעיצומן, מתן הנחיות ישירות למפקדים ופרסום הוראות גורפות שאינן מותירות שיקול דעת לכוחות בשטח; גיבוי פומבי לשוטרים הנחקרים במח"ש עוד לפני שהובאו לפניו הראיות; ועיכוב קידום קצינות חוקרות שהעידו בתיק הפלילי נגד נתניהו – ביניהן רפ"ק רינת סבן, שבית המשפט קבע בפברואר כי עיכוב קידומה נגוע בחשש לשיקולים זרים. כל זאת, לאחר שהפר החלטות שיפוטיות מפורשות והתחייבויות שנטל על עצמו בפני בית המשפט ולא קיים.

מה מעריכים המומחים?

פרופ' יניב רוזנאי, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן, מעריך כי "בג"ץ ימנע מלתת פסק דין עד לאחר הבחירות", אך מוסיף: "מבחינה משפטית העתירה מורכבת – מצד אחד זו הרחבה של דרעי-פנחסי, ומצד שני השאלה איזה כלים יש להתמודד עם שר שמצפצף על הדין. מבחינה משפטית היועמ"שית העמידה קייס מאוד חזק". רוזנאי מציין כי בעמדה עקרונית הוא מתנגד להלכת דרעי-פנחסי כהלכה מרחיבה וסבור שהתערבות בג"ץ בפיטורי שרים צריכה להיות מינימלית – "אבל כשנכנסים לשנת בחירות, ויש פגיעה קשה בזכויות אדם ובחופש הביטוי ובזכות להפגין, ועוד בשנת בחירות שבה המשטרה אמונה על טוהר הבחירות וחייבת לפעול בעצמאות ובלי התערבות פוליטית – הכהונה שלו מאוד בעייתית". 

מבחינת התרחישים, רוזנאי מונה מספר אפשרויות: מתן צו מוחלט לפיטורי בן גביר – שיעורר מיד את שאלת הציות, ובמקרה שנתניהו יסרב "נימצא במשבר חוקתי פר אקסלנס"; דחיית העתירה וקביעה שאין להעביר את השר מתפקידו; או אפשרויות ביניים – דחיית הפסיקה לתקופת הבחירות, מתן צו עתידי שימנע את מינויו של בן גביר לאחריהן, או קביעה שיפוטית שאין טעם להכריע כעת תוך שמירת טענות העותרים. הוא מציין גם אפשרות של הגבלות על סמכויות השר בצו מוחלט – אך מדגיש כי זו אפשרות מורכבת, שכן סעדים כאלו לא התבקשו בעתירות, "וזה בדיוק מה שהיועצת המשפטית לממשלה ניסתה לעשות לאחר פסק הדין בעניין פקודת המשטרה – בהסדר שנקבע מול בן גביר ונכשל לאחר שהשר הפר אותו". 

ד"ר יעקב בן-שמש, מרצה בכיר למשפט חוקתי ומנהלי בקריה האקדמית אונו מעריך כי בג"ץ ידחה את העתירות בהרכב הנוכחי: "ודאי יהיו כמה שיקבלו את העתירות במחנה האקטיביסטי, אבל אני מעריך שהם ישארו בעמדת מיעוט". 

לדבריו, קבלת העתירה משמעה "סטייה דרמטית הן מלשון החוק, שמאפשר לשר להמשיך ולכהן עד לאחר הרשעה – והן מהפסיקה הקיימת, המחייבת פיטורי שר רק לאחר הגשת כתב אישום. בנוסף, קבלת העתירה תהווה סטירת לחי מצלצלת גם לעקרון הפרדת הרשויות, וכיבוד סמכותו האלמנטרית של ראש הממשלה להחליט על מינוי שרים ופיטוריהם". 

בן-שמש אינו מסתיר את עמדתו: "השאלה היא האם בג"ץ יצליח, לשם שינוי, לכבד את שלטון החוק ואת עקרון הפרדת הרשויות, או שיוסיף ויגביר את המתח עם הרשות המבצעת ועם הציבור הישראלי". קבלת העתירה לשיטתו, ״תדרדר את מעמדו של בג"ץ בציבור, שנמצא גם כך בשפל המדרגה, ותגביר את המתח עד כדי סכנה של ממש שפסק הדין פשוט לא יקוים על-ידי הממשלה".

ובמישור הפוליטי? "רק תחזק את בן-גביר לקראת הבחירות הקרובות. אני מקווה שיהיו מספיק שופטים שיימנעו מהחלטה כל-כך חסרת אחריות".