היועצת המשפטית לכנסת, עו״ד שגית אפיק, הפיצה היום מסמך הכנה לקראת הדיון בוועדה המיוחדת לתיקון חוק-יסוד הממשלה, ובו אזהרות נוקבות מפני הצעת החוק המכונה חוק ״דרעי 2״ המבקשת לשלול ביקורת שיפוטית של שופטי בג״ץ על מינוי שרים והעברתם מכהונה.
בן גביר: "בהרב-מיארה היא פקידה עבריינית שתפרה תיקים לראש הממשלה"
ההצעה, עוסקת בביטול הלכת דרעי-פנחסי הלכה שקבעה כי בית המשפט רשאי לבחון את סבירות מינוי שרים, גם אם אלה עומדים בתנאי הכשירות הפורמליים שבחוק. הוועדה החליטה אתמול לחדש את הדיון בהצעה, לאחר שלוש שנים בהן היא הונחה על שולחן הכנסת ללא הצבעה.
עו"ד אפיק קובעת כי פסיקות בית המשפט העליון שניתנו מאז גיבוש ההצעה, ובראשן פסק הדין בעניין הסבירות ופסק הדין בעניין הנבצרות מהוות “תמרור אזהרה שעל הוועדה להתייחס אליו בכובד ראש”. לדבריה, “נראה שהנוסח הנוכחי של ההצעה הוא רחב מדי״.
הביקורת המרכזית נוגעת לעיתוי. חידוש הדיון מתקיים לאחר שבג״ץ הוציא צו על תנאי שבו הורה לראש הממשלה לנמק מדוע לא יעביר את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר מתפקידו. לצד זאת, ההצעה עצמה הוגשה במקורה בסמוך לאחר פסיקה שפסלה את מינויו של אריה דרעי לשר. “חידוש הדיון בהצעה בעת הזו מגביר את החשש לשימוש לרעה בסמכות המכוננת”, נכתב במסמך.
שגית מציינת כי שני שופטי הרוב בפסק הדין בעניין הסבירות, הנשיא עמית והשופטת ברק-ארז רמזו כי הגבלה נקודתית של עילת הסבירות על מינויים שאושרו על ידי הכנסת עשויה הייתה לעמוד חוקתית.
לעומת זאת, הנוסח הנוכחי שולל כל ביקורת שיפוטית גם מעילות אחרות, וזאת, לדבריה, “מעוררת עדיין חשש בדבר הפגיעה העלולה להיגרם לעיקרון הפרדת הרשויות ושלטון החוק”.
לכן, היא ממליצה לוועדה לשקול “מודל צר יותר” שיגביל את עילת הסבירות בלבד, תוך השארת אפשרות לביקורת שיפוטית מכוח עילות אחרות. כמו כן, היא ממליצה לקבוע תחולה נדחית להצעה שתיכנס לתוקף רק מהכנסת הבאה כך שהחקיקה תיעשה, בלשונה, “מאחורי מסך בערות״ - כלומר כאשר המחוקק עצמו לא יודע מי בכנסת הבאה עשוי להיות מושפע מהחוק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)