"השתלטות פוליטית": היועמ"שית תקפה את הצעת החוק להפרדת מח"ש

היועצת המשפטית לממשלה הביעה התנגדות חריפה הבוקר (שלישי) להצעת החוק של ח”כ משה סעדה בנוגע למחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש), וקבעה כי ההצעה תביא להשתלטות פוליטית על מח”ש ולהפיכתה מגורם שמטרתו להגן על האזרחים ל”כלי בידי השלטון לניווט חקירות נגד שוטרים ולהכוונת התנהגות המשטרה לפי צרכי השלטון”. לדבריה, ההצעה סותרת לחלוטין כל דוח ציבורי שעסק במבנה מערכת אכיפת החוק או במח”ש.

גם פרקליט המדינה, עמית איסמן, שלח מכתב חריג לח”כ שמחה רוטמן, יו”ר הוועדה המשותפת של ועדת החוקה ועדה לביטחון לאומי, ובו הוא מתנגד בחריפות להצעה – הנדונה כיום בוועדה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. המכתב נשלח בתיאום עם היועצת המשפטית ועל דעתה.

הסכנה: שתי מערכות אכיפה מקבילות

במכתבו מזהיר איסמן כי הצעת החוק תיצור מערכת אכיפת חוק נפרדת שאינה כפופה להנחיות היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה – מצב שאין לו תקדים בישראל. לדבריו, היעדר כפיפות כזו עלול לפגוע בשוויון בפני החוק, שכן “אמות המידה לאכיפת החוק כלפי אוכלוסיית השוטרים תהיינה שונות מאמות המידה לאכיפת החוק ביחס ליתר החשודים והנאשמים”.

בעיה נוספת שמעלה המכתב היא שהצעת החוק עלולה להוביל לשני מסלולים פרשניים שונים של אותן הוראות חוק – אחד בפרקליטות ואחד ביחידה החדשה – “תוצאה שכזאת היא בלתי מתקבלת על הדעת ועלולה לפגוע בזכויות חשודים ונאשמים”.

“אפקט מצנן” על חקירות רגישות

איסמן מביע חשש ממשי מפני התנגשות בלתי נמנעת בין היחידה החדשה למשטרת ישראל, בפרט בחקירות רגישות. לדבריו, עלול להיווצר תמריץ להגשת תלונות על חוקרי משטרה לאותה יחידה, באופן שייצור “אפקט מצנן ניכר על המשך ניהולה התקין של חקירת המשטרה ועל תפקודם של החוקרים במסגרתה ואף יביא במקרים מסוימים לשיתוקה של חקירה רגישה מתנהלת”.

גם מנגנון “הממונה על התיאום” שמציעה ההצעה לפתרון התנגשויות בין גופי חקירה אינו מניח את דעתו. לטענתו, מנגנון זה מנתק את סמכות ההכרעה מהיועצת המשפטית לממשלה, ואותו גורם חיצוני שימונה יפעל “מבלי שתעמוד לנגד עיניו תמונה רחבה וראייה רוחבית נדרשת לצורך קבלת החלטה מושכלת”.

“ההיפך הוא הנכון”

הצעת החוק מתבססת על טענה כי קשרי הגומלין בין הפרקליטות למשטרה יוצרים ניגוד עניינים המרתיע את מח”ש מחקירת שוטרים בכירים. איסמן דוחה טענה זו: “המציאות מלמדת כי ההיפך הוא הנכון”. לדבריו, לאורך השנים הועמדו לדין, פוטרו או נאלצו לפרוש קציני משטרה בכירים רבים בעקבות חקירות מח”ש, כולל קצינים בדרגות ניצב, מפקדי מחוז, ראש להב 433 וסמפכ”ל.

במכתבו מסכם פרקליט המדינה כי הצעת החוק תגרום למח”ש להפסיק לפעול “כגוף אכיפה מקצועי, יעיל ואפקטיבי”, וכי “פגיעה ביכולתה של מח”ש למלא את תפקידה כגוף אוכף חוק עצמאי ומקצועי תוביל בסופו של יום להגברת החשש מפני ההתערבות הפוליטית בפעולתה של המשטרה”. לדבריו, “אין הצדקה לקדם את המודל המוצע בהצעת החוק הנוכחית – שהוא מודל אשר להבנתי לא נמצאה לו מקבילה בעולם”.

הצעת החוק של ח”כ משה סעדה מבקשת להפריד את מח”ש מהפרקליטות ולהעביר אותה למשרד המשפטים כמחלקה עצמאית. לפי ההצעה, שר המשפטים הוא שיקים את המחלקה תחת משרדו, ומנהל המחלקה יתמנה לכהונה של שש שנים על-ידי ועדה שהרכבה כולל את מנכ"ל משרד המשפטים או נציגו ועו"ד העוסק בייצוג נאשמים במשפטים פליליים, שימנה שר המשפטים, בהתייעצות עם הסניגור הציבורי הארצי.

כמו כן, הוועדה שמבקש סעדה להקים בהצעת החוק תכלול גם איש אקדמיה בעל מומחיות בפלילים שימונה ע"י נציב שירות המדינה בהתייעצות עם מנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד הכשיר לכהן כשופט מחוזי, או שופט מחוזי בדימוס, שהוא בעל ניסיון ומומחיות בתחום הפלילי שימונה ע"י מנכ"ל משרד המשפטים בהתייעצות עם נציב שירות המדינה ונציב שירות המדינה או נציגו. תנאי סף למינוי הוא כשירות לכהן כשופט עליון בעל ניסיון פלילי.

בנוסף, מציעה ההצעה להקים מנגנון תיאום והכרעה במחלוקות שעשויות להתעורר בין מח”ש לגופי חקירה או תביעה אחרים. בראש מנגנון זה יעמוד שופט או נשיא בית משפט מחוזי או עליון בדימוס, שימונה אף הוא על-ידי שר המשפטים.