טראמפ עוקב: בקשת החנינה של נתניהו בדרך לשלב משמעותי
החנינה שהגיש רה"מ נתניהו, שעשויה להביא לסיום ההליך המשפטי בו שרוי בחמש וחצי שנים האחרונות, מתעכבת במעבר לבדיקת מחלקת החנינות במשרד המשפטים • על פי המשרד, העיכוב נובע מהיקף התיקים ומייחודיותו של התיק, אלא שלפני ששר המשפטים לוין יוכל לגבש עמדה, בייעוץ המשפטי לממשלה נבחנת שאלה גדולה יותר - שאלת ניגוד העניינים
Your browser doesn’t support HTML5 audio
חמש וחצי שנים לאחר שהחל משפטו, ראש הממשלה בנימיןנתניהו הגישבסוף נובמבר האחרון בקשת חנינה לנשיא המדינה יצחק הרצוג. אולם, למרותהקריאות הגוברות של נשיא ארה"בדונלד טראמפ ומכבש הלחצים המופעל מוושינגטון - הבקשה רחוקה מלהגיע לשולחנו של הרצוג.
טראמפ במתקפה חזיתית על הרצוג: צריך להתבייש שלא נתן חנינה לנתניהו
על פי הליך החנינה הקבוע, לאחר שהבקשה מתקבלת בבית הנשיא, היא מועברת למחלקת החנינות במשרד המשפטים. זו פונה לגורמים הרלוונטיים ובהם הפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה, המנהלת את ההליכים נגד נתניהו - לצורך איסוף חוות דעת. נכון לעכשיו, הבקשה עדיין מצויה בשלב זה.
על פי הנחיות פרקליט המדינה, הפרקליטות הייתה אמורה להעביר את חוות דעתה למחלקת החנינות בתוך 30 יום ובשלב זה היא חורגת מכך בהרבה.גורמים המעורים בפרטים אמרו ל"היום" כי העיכוב נובע מהיקף התיקים והעובדה שמדובר בתיק ייחודי, אך מעריכים באופן אופטימי שהעברת חוות הדעת למחלקת החנינות במשרד המשפטים תתבצע בימים הקרובים.
לאחר שיתקבלו כל חוות הדעת, יגבש שר המשפטים את עמדתו ויעביר אותה ללשכה המשפטית ולמחלקת החנינות בבית הנשיא - ורק אז ישקול הרצוג את הבקשה.
שאלת ניגוד העניינים
אלא שלפני שלוין יוכל לגבש עמדה, בייעוץ המשפטי לממשלה נבחנת כעת שאלת ניגוד העניינים שלשר המשפטים יריב לוין, והאם קיימת מניעות שתמנע ממנו לטפל בבקשה? לוין נחשב מקורב מאוד לנתניהו, ואף העיד במשפטו לפני כשנה וחצי.
גורמים משפטיים מעריכים כי בשל הנסיבות המיוחדות של הבקשה, עשויה להיקבע מניעות גורפת יותר לפיה כל שרי הממשלה, הכפופים לראש הממשלה, נמצאים בניגוד עניינים. ואולם, גורם משפטי העריך כי אם כולם במניעות הכלל הוא שאף אחד אינו במניעות ולוין יוכל לטפל בבקשה. חשוב להבהיר: גם לאחר שיתקבלו כל חוות הדעת המשפטיות, נתונה לנשיא יד חופשית לפעול בניגוד להמלצות לכל כיוון.
נציין כי ישנם גורמים משפטיים המעריכים שהיועמ״שית לא תדרש לסוגיית ניגוד הענייניים, מאחר והיא עשויה לקבוע כי בקשת החנינה כלל לא עומדת בתנאי בקשת החנינה, מאחר ואין את רכיב הבעת החרטה, ולכן אין גם להידרש לסוגייה.
במכתב הבקשה, נתניהו אינו מודה באשמה ואינו מביע חרטה. "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות בין חלקי העם ובין רשויות המדינה השונות", כתב. "אני מודע לכך שההליך המתנהל בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות.
"אני נושא באחריות ציבורית וערכית רחבה, מתוך הבנה להשלכות של כלל האירועים. בשל כך, ועל אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי עד זיכויי המלא, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו הוסיף כי "מתוך אחריות ציבורית כראש הממשלה לנסות להביא לפיוס בין חלקי העם, אין לי ספק שסיום המשפט יסייע להוריד את עוצמת הלהבות בוויכוח שנוצר סביבו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו