"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נשיא העליון נגד פסיקת חבריו בעניין נציב שירות המדינה: "נשלם מחיר"

השופט יצחק עמית היה בדעת מיעוט נגד חבריו לעליון שהפכו החלטה קודמת של בית המשפט וקבעו שאין צורך בהליך תחרותי למינוי נציב שירות המדינה • ״עצימת עיניים מפני שינויי המציאות חוטאת לשורש תפקידו של בית המשפט"

,עודכן
0השמעה
הפוך גוטה, הפוך. נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית. צילום: אורן בן חקון

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ושופטת העליון דפנה ברק-ארז נותרו היום במיעוט (שלישי) בהחלטה שביטלה את הדרישה להליך תחרותי במינוי נציב שירות המדינה. על החלטת חבריו לכס העליון ענה באמירות חריפות: "עצימת עיניים מפני שינויי המציאות חוטאת לשורש תפקידו של בית המשפט, את המחיר על עצימת העיניים נשלם גם נשלם".

נשיא העליון יצחק עמית: "העצמאות השיפוטית נתונה למתקפה"// לשכת עורכי הדין

בדבריו, התייחס עמית לבג״ץ שעסק בחקירת הפצ״רית ולעובדה ששר המשפטים יריב לוין מינה את השופט (בדימוס) אשר קולה, לליווי ״חקירה משטרתית רגישה״ באמצעות נציב שירות המדינה.

הנשיא כתב כי "הנסיבות העובדתיות שעמדו ברקע אותה פרשה, ממחישות כמאה עדים את חשיבות תפקידו של נציב שירות המדינה כשומר סף בשירות הציבורי", בשל תפקידו של ממלא מקום נציב שירות המדינה כיועץ לשר המשפטים וכחותמת כשרות מקצועית להליך המינוי.

עמית הדגיש את "מיקומו של שירות המדינה בצמתי קבלת החלטות רגישים ביותר בשירות המדינה - כגורם הנדרש לתפקד באופן עצמאי, מקצועי ונטול פניות", וציין כי רבים מהצמתים הללו נמצאים הרחק מעינו הבוחנת של הציבור והשלכותיהם מתגלות לא פעם רק בדיעבד.

המשנה לנשיא העליון, השופט נועם סולברג,צילום: אורן בן חקון

הנשיא הוסיף על כך: "לצערי, לא מצאתי בחווֹת דעתם של חבריי מענה מספק לחשש מפני חדירת שיקולים פוליטיים זרים להליך מינויו של נציב שירות המדינה, וממילא גם לכל אותם צמתים שבהם מעורב הנציב מתוקף תפקידו", והזכיר את עמדת בא-כוח הממשלה כי מינוי הנציב "חייב להיות פוליטי".

עמית הביע קושי ליישב את עמדת השופט סולברג, שבפסק הדין הקודם סבר כי "אל לנו להידרש לסוגיות דוגמת התנהלותה הכללית של הממשלה הנוכחית או מצבו הכללי של שירות המדינה", ואילו כעת ייחס חשיבות רבה ל"יכולת התפקוד של הנציבות, ושל שירות המדינה שתלוי בה".

על עמדת הממשלה אמר, כי היא זו שהגישה את הבקשה לדיון נוסף שעיכב את המינוי, ואילו היתה רואה חשיבות עליונה במינוי נציב קבוע במהירות האפשרית, היה ביכולתה לקדם זאת בהתאם למנגנון מינוי תחרותי.

השופט בדימוס אשר קולה. הבחירה של השר לוין,צילום: ראובן קסטרו

לבסוף, הדגיש כי מתן משקל לשינויי הנורמות השלטוניות והמינהליות בשנים האחרונות אינו רק עניין של היגיון ושכל ישר, אלא חלק יסודי מהעשייה השיפוטית. הוא סיכם: "דווקא כאשר הספינה גם כך משייטת במים סוערים, עצימת עיניים מפני שינויי המציאות חוטאת לשורש תפקידו של בית המשפט - אשר עליו המשימה, כחלק ממערך האיזונים והבלמים, לשמור ולהישמר מפני שרטון או קרחון שעלולים להוריד את הספינה למצולות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר