"שומרי הסף שומרים אחד על השני": בג"ץ פוסל את המועמד של לוין לראש צוות החקירה

בית המשפט העליון ביטל היום (רביעי) פה אחד את החלטת שר המשפטים יריב לוין למנות את השופט בדימוס יוסף בן חמו לליווי חקירת פרשת הדלפת הסרטון משדה תימן. השופטים קבעו כי המינוי מנוגד לדין ולהוראות שנקבעו בפסק דין קודם של בית המשפט, ולוקה בפגמים משמעותיים.

השופטת יעל וילנר, שכתבה את חוות הדעת העיקרית, קבעה כי בן חמו אינו עונה לדרישה שנקבעה בפסק הדין הקודם, לפיה יש להטיל את התפקיד על "עובד מדינה בכיר". השופטת הסבירה כי בן חמו נקלט לשירות המדינה באופן זמני, אך ורק לצורך מילוי התפקיד הנדון, ולכן אינו עונה על התנאי המהותי. "כאשר אדם נקלט לשירות המדינה אך ורק לצורך מילוי תפקיד מסוים שהטיל עליו השר, מתעצם החשש כי אותו אדם ישמש כ'שלוחו' של השר", כתבה וילנר.

השופטת הדגישה כי "הוראות פסק הדין הן דין, והשר אינו מוסמך לחרוג מהוראות הדין". עוד נכתב כי בנסיבות שבהן המועמד נבחר מחוץ לשירות הציבורי, בחירת השר מגבירה את החשש ששיקולים פוליטיים שאינם ממין העניין ניצבים בבסיס המינוי.

הנשיא יצחק עמית הצטרף למסקנת השופטת וילנר, והוסיף פגמים נוספים בהליך המינהלי המחייבים את ביטול ההחלטה. הנשיא הצביע על כך שהחלטת המינוי לא גובתה בתשתית עובדתית מינימלית באשר לתהליך הבדיקה שהוביל למסקנה כי אין גורם מתאים בשירות המדינה. "השר הרחיב את מבחן המניעות באופן שאינו תואם את פסק הדין, ולא פירט את ניסיונותיו לאתר מועמדים מכהנים", נכתב בפסק הדין.

היעדר תשתית עובדתית זו, בשילוב עם הליך קבלת ההחלטה החפוז, העלו ספק ביחס למניעים שעמדו מאחורי החלטת המינוי. השופט חאלד כבוב, שהצטרף לתוצאה, הצביע על כך שהשר צמצם שלא לצורך את מאגר המועמדים האפשריים לתפקיד, ושלל את האפשרות למנות שופטים מכהנים מבלי שהתקיימה פנייה פורמלית וממצה.

"עלילה שכאילו נלקחה מתיק פלילי"

בתגובה לפסק הדין, תקף שר המשפטים יריב לוין את השופטים בחריפות. "העלילה הזו נראית כאילו היא לקוחה מתוך תיק פלילי", כתב לוין. "הכל התחיל כשחברתו של השופט עמית, השופטת וילנר, מונתה בברכתו לבית המשפט העליון. אחר כך השופטת וילנר, בפסק דין שערורייתי ובלתי חוקי העניקה את תואר 'הנשיא' לשופט עמית".

לוין האשים: "ואז הוגשו תלונות חמורות כנגד השופט עמית. כאן נכנסה לתמונה עו"ד בהרב מיארה, שאפשרה לסגור אותן כהרף עין. כעת, הגיע פרעון החוב. עמית ווילנר מיירטים בזה אחר זה את השופטים שמונו כדי ללוות את החקירה. הם מונעים את גילוי האמת ביחס למעורבותם של בהרב מיארה והכפופים לה בפרשת הפצ"רית".

"הנה לפניכם גרעין השליטה שמסכל שוב ושוב את בירור האמת. מי שמכנים את עצמם שומרי סף ושומרי החוק, בעצם שומרים אחד על השני. הם מסתירים. הם מפחדים מגילוי האמת. וזה לא יעזור להם. אנחנו לא נוותר עד שהאמת תצא לאור", סיכם לוין.

"סמכות חריגה"

פסק הדין מגיע כשלושה שבועות לאחר שבית המשפט העליון קבע בפסק דין קודם כי לשר המשפטים יש סמכות חריגה למנות גורם מחוץ למערכת הייעוץ המשפטי לממשלה שיפקח על החקירה, אך הטיל על כך מגבלות מחמירות. בית המשפט קבע אז כי המינוי חייב להיות של עובד מדינה בכיר, משפטן מובהק בעל ניסיון בתחום התביעה או החקירה הפלילית, ונטול זיקה פוליטית.

לוין טען בכתב התשובה לבג"ץ כי "הותרת חקירת פרשת ההדלפה בידי גורמים אשר היו מעורבים בבדיקה המטוייחת, משמעותה שיבוש החקירה והיעדר אפשרות של ממש להגיע לחקר האמת". השר ביקש תחילה למנות את השופט בדימוס אשר קולה, אך ממלא מקום נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, הודיע כי היועמ"שית אמרה לו שאין בסמכותו לקיים הליך היוועצות בנוגע למינוי זה.

לאחר מכן מינה לוין את בן חמו, ממלא מקום הנציב אישר את המינוי וקבע כי בן חמו עומד בקריטריונים שנקבעו. אולם התנועה לאיכות השלטון ולשכת עורכי הדין עתרו נגד המינוי, בטענה כי בן חמו אינו עובד מדינה, אינו בעל מומחיות ייחודית בפלילים, ועל פי פרסומים אף שקל התמודדות פוליטית מטעם מפלגת הליכוד לראשות עיריית טבריה.