"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרסום ראשון

מ"מ נציב שירות המדינה: המינוי של בן חמו עומד בתנאים שנקבעו בבג"ץ

חוות דעת ששלח דניאל הרשקוביץ קובעת כי השופט בדימוס עומד בתנאים שהציבו שופטי העליון לדמות שתכהן כחוקר המלווה בפרשת הדלפת הסרטון משדה תימן • הדיון בעתירות יתקיים ביום חמישי

,עודכן
0השמעה
פרופ' דניאל הרשקוביץ (ארכיון). צילום: אורן בן חקון

ממלא מקום נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, פסק כי מינויו של השופט בדימוס יוסף בן חמו כחוקר המלווה לפרשת הפצ"רית עומד בקריטריונים שקבע בג"ץ.

לידי “ישראל היום” הגיע מסמך אישור היוועצות שבו הרשקוביץ אישר את ההיוועצות עם שר המשפטים יריב לוין בנוגע למינויו של השופט בדימוס בן חמו.

יוני ריקנר

במכתב שנשלח ללוין, כתב הרשקוביץ כי ועדת הבחירה של משרד המשפטים אשר מצאה את בן חמו מתאים להיקלט כעובד בכיר במשרד המשפטים, בחנה גם את עמידתו בקריטריונים שנקבעו בבג”ץ בכל הנוגע לתנאי הסף שהגורם שייבחר ללוות את החקירה צריך לעמוד בהם, ומצאה אותו עומד בדרישות התפקיד.

עוד ציין ממלא מקום הנציב כי “לאור זאת, ולאור מכתבה של סגנית היועמ”ש במשרד המשפטים שהודיעה על עריכת הסדר ניגוד עניינים לשופט בדימוס בן חמו והאומר שלדעתה לא עולה מניעה משפטית בהיבטי ניגוד עניינים וזיקה פוליטית, הריני לאשר כי קוימה עימי היוועצות ביחס להטלת התפקיד המבוקשת”.

יריב לוין נואם בכנסת (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

הדיון הצפוי להתקיים בחמישי הקרוב בעתירות שהוגשו נגד מינויו של בן חמו מעלות ספק משפטי כבד משקל אם בן-חמו עומד אכן בתנאים שנקבעו בבג”ץ. בפסק הדין שאישר את סמכותו של לוין למנות מלווה לחקירה, בג”ץ אמנם קבע כי ללוין יש סמכות להטיל את תפקיד היועמ”ש לפקח על החקירה על גורם מחוץ לייעוץ המשפטי - אך הטיל עליו מגבלות ליישום סמכותו.

בתוך כך, נקבע כי על לוין להעביר את ליווי החקירה לעובד מדינה בכיר שעליו להיות משפטן מובהק, שתחום עיסוקו, בעבר או בהווה, כרוך בהפעלת שיקול דעת בתחום התביעה או החקירה הפלילית ונטול זיקה פוליטית.

הבעיה: בו חמו לא היה עובד מדינה - וספק אם העסקתו כ”עובד מדינה” זמני לצורך מילוי התפקיד עולה בקנה אחד עם פסיקת בג”ץ ודרישת החוק. המהלך צפוי להיתקל בהתנגדויות משפטיות ובפנייה חוזרת לבג”ץ.
בנוסף, במסגרת העתירות שהוגשו על ידי התנועה לאיכות השלטון ולשכת עורכי הדין עלו טענות נוספות נגד המינוי של בן-חמו כגון היעדר ניסיון בתחום החקירה הפלילית וזיקה פוליטית

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר