הקו האדום של בג"ץ ללוין - וההבהרה: "מקרה קיצוני" | האותיות הקטנות בפסק הדין

בית המשפט העליון קבע היום (ראשון) פה אחד כי שר המשפטים יריב לוין מוסמך למנות גורם חיצוני מחוץ למערך הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה, לפיקוח על חקירת פרשת הפצ״רית לשעבר והדלפת הסרטון מבסיס שדה תימן, אך ביטל את החלטתו הספציפית של לוין להטיל את התפקיד על נציב תלונות תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אשר קולה.

בפסק דין דרמטי שניתן בשלוש חוות דעת נפרדות, קבע בג"ץ כי ב"נסיבות החריגות והקיצוניות" של הפרשה - בהן הפרקליטה הצבאית הראשית, היועצת המשפטית לממשלה ובכירים נוספים מנועים מלעסוק בתיק - יש הצדקה לחרוג מהכלל שלפיו אסור לגורמים פוליטיים להתערב בחקירות משטרה.

השופטת יעל וילנר, שכתבה את חוות הדעת העיקרית, קבעה כי למרות שהשופט בדימוס קולה "עומד בתבחינים הרלוונטיים", דין ההחלטה של לוין למנות אותו להתבטל משום שחוק נציב תלונות הציבור על שופטים קובע איסור גורף על הנציב לעסוק בכל משרה או עיסוק אחר.

וילנר מדגישה כי מניעותה של היועמ"שית היא ביחס לשלב הליווי והפיקוח על הליך החקירה במשטרה. המשמעות היא שאין צורך להידרש בשלב זה לשאלות נוספות כמו החלטה על העמדה לדין, ניהול ההליך החל מהגשת כתבי אישום, הופעות בהליכים, ועוד.

התבחינים של בג"ץ

השופטת וילנר קבעה ארבע מגבלות מרכזיות על הפעלת סמכות השר ולמעשה קבעה תקדים משמעותי באשר להפעלת סמכות שר המשפטים להעביר את סמכויות היועמ״שית.

ראשית, ככלל, יש להעביר את הסמכות לגורם מהייעוץ המשפטי לממשלה או מפרקליטות המדינה. חריגה מכך תותר רק בנסיבות קיצוניות.

שנית, סמכויות היועמ״שית יועברו רק לעובד מדינה בכיר, משפטן מובהק, שתחום עיסוקו כרוך בשיקול דעת בתחום התביעה או החקירה הפלילית. שלישית, לא ניתן להעביר סמכות לעובד מדינה בעל שיוך פוליטי. רביעית, לא תופעל הסמכות כאשר מושא החקירה הוא גורם פוליטי. 

"לא ננעל השער להגעה לפתרון מוסכם"

ההחלטה מגיעה לאחר שניסיונות בית המשפט להגיע לפשרה בין הצדדים לא צלחו. השופטת וילנר הביעה צער על כך ש"הצדדים לא הגיעו להסכמות, כך שבית המשפט נאלץ להכריע בעצמו בסוגיה". היא הדגישה כי "לא ננעל השער להגעה לפתרון מוסכם, אשר ייהנה מהכשר ציבורי רחב וינמיך את גובה הלהבות בשיח הציבורי", והזכירה את הצעת בית המשפט למנות שופט מחוזי מכהן או שופט עליון בדימוס.

השופט אלכס שטיין הצטרף להכרעתה של השופטת וילנר תוך שהזהיר מפני "פוליטיזציה של המשפט הפלילי". השופט שטיין קבע כי השר חייב למנות "משפטן בכיר בעל מומחיות בתחום המשפט הפלילי, נקי מאינטרסים אישיים ומהשפעות פוליטיות".

השופטת גילה כנפי-שטייניץ עמדה על המתח בין עצמאות רשויות האכיפה לבין הצורך בחקירה עצמאית שתזכה לאמון הציבור. בנוסף, כנפי שטייניץ הבהירה בפסק דינה כי המניעות הנוגעת לבכירי הייעוץ המשפטי לממשלה והפרקליטות אינה חלה על "דרגי השטח" בפרקליטות שאינם קשורים למוקד החקירה. הם אינם מנועים מלסייע בידי הגורם שייבחר - וראוי שיסתייע בהם ככל שיידרש.
עוד מבהירה כי ההחלטה של השר תהיה בתוקף עד שתוסר המניעה של היועמ״שית בעניין.

הכדור בידי לוין

פסק הדין משאיר את הכדור בידי שר המשפטים, שיידרש לקבל החלטה חדשה בהתאם למגבלות שנקבעו. השופטת וילנר הדגישה כי "אין בפסק הדין כדי להביע הכרעה בשאלת זהות האדם שיבוא בנעליה של היועצת המשפטית לממשלה", וכי "יפה שעה אחת קודם" להגיע לפתרון מוסכם.

הפרשה החלה בחקירה פלילית בגין חשד לעבירות שביצעו חיילים כלפי כלואים בבסיס "שדה תימן". בהמשך הודלפו לתקשורת סרטונים ממצלמות אבטחה של הבסיס. בכירים בייעוץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות, עליהם אמונים היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית עיסמן, דיווחו כי החקירה הצבאית אחר מקור ההדלפה הגיעה למיצוי ללא ממצאים.

המפנה הדרמטי הגיע ב-31 באוקטובר, כאשר הפרקליטה הצבאית הראשית שלחה מכתב התפטרות לרמטכ"ל והודתה כי היא זו שאישרה את הדלפת הסרטון לתקשורת. בעקבות כך קבע יועץ משפטי של משרד המשפטים כי היועצת המשפטית לממשלה מנועה מליווי ופיקוח על חקירת הפרשה.