"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"חשדות חמורים לפגיעה בזכויות בסיסיות": לוין מגיב לעתירות נגד ועדת הרוגלות

הממשלה הגישה תגובה לבג"ץ וטענה כי העותרים מנסים "להכשיל את בדיקת החקירה הממשלתית ולמנוע ממנה לברר חשדות חמורים" • הוועדה בראשות השופט דרורי הוקמה באוגוסט 2023 לאחר חשד לחדירה לפלאפונים של אזרחים ועבודתה מוקפאת בצו בג"ץ • במרכז המחלוקת סמכותה לעסוק בתיקי נתניהו - בניגוד לעמדת היועמ"שית בהרב-מיארה

,עודכן
0השמעה
היומש"ית גלי בהרב מיארה ושר המשפטים יריב לוין. צילום: אורן בן חקון

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין הגיש היום (חמישי) לבג"ץ תגובה מטעמו ומטעם ממשלת ישראל לעתירות נגד ועדת הרוגלות וטען כי "הוועדה הוקמה על מנת לבדוק חשדות חמורים ביותר לפגיעה בזכויות אזרח בסיסיות מהמעלה הראשונה". בתגובה נכתב כי אין להתערב בהחלטה להקים את הוועדה וכי התערבות תהיה פגיעה קשה בהגנה על זכויות האזרח והפרטיות של אזרחים רבים.

נתניהו על פרשת פגסוס // ערוץ הכנסת

הוועדה הוקמה על ידי הממשלה באוגוסט 2023 לאחר שעלה חשד לפגיעה חמורה בזכות לפרטיות באמצעות חדירה לפלאפונים של אזרחים, ומאז עבודתה מוקפאת בצו בג"ץ. לוין הדגיש כי "עבודת הוועדה הכרחית להגנה על זכויות אלה". התגובה הוגשה הבוקר לבית המשפט על ידי מייצגי הממשלה, עו"ד אלון פומרנץ, עו"ד שמרית כרמי נעמת ועו"ד ישי לבנון.

בתגובתה תוקפת הממשלה את העותרים וטוענת כי הם מנסים "להכשיל את בדיקת החקירה הממשלתית ולמנוע ממנה לברר חשדות חמורים לפגיעה בזכויות יסוד של אזרחי ישראל". הממשלה מדגישה כי הוועדה נועדה לבדוק "חשדות חמורים ביותר לפגיעה בזכויות יסוד של אזרחי ישראל והמדינה במסגרת חקירות משטרתיות", ומזכירה החלטות קודמות מהשנים 2020-2022 הנוגעות לשימוש בכלי ריגול במסגרת חקירות.

"חשדות חמורים ביותר לפגיעה בזכויות יסוד". מטה NSO, מפתחת פגסוס,צילום: AFP

התגובה דוחה את הטענה שהוועדה הוקמה בכוונה להשפיע על תיקי נתניהו ומדגישה כי מדובר בבדיקה רחבה של השימוש ברוגלות. הממשלה טוענת כי העותרים פועלים "ממניעים זרים" ומנסים לפגוע ביכולת הוועדה לחקור את החשדות לפגיעה בפרטיות האזרחים.

ועדת החקירה הממשלתית לבדיקת הרוגלות (פגסוס), בראשות השופט בדימוס משה דרורי, הקפיאה את פעילותה בעקבות מלחמת חרבות ברזל.בינואר 2024 הודיעה הוועדה על חידוש הפעילותובמכתב לשר המשפטים ביקשו חברי הוועדה את הארכת המנדט לפעילותה ממרץ 2024 עד לדצמבר 2024.

הממשלה מדגישה כי מדובר בבדיקה רחבה של השימוש ברוגלות, שאין לה כל קשר לתיקי נתניהו. בנימין נתניהו,צילום: יונתן זינדל/פלאש90

במרכז המחלוקת עומדת סוגיית סמכות הוועדה לעסוק גם בתיקי נתניהו. היועמ"שית גלי בהרב-מיארה קבעה כי הוועדה מוגבלת בעבודתה ואינה יכולה לעסוק בתיקים תלויים ועומדים, בעוד חברי הוועדה סבורים כי בסמכותה לדון גם בתיקי ראש הממשלה. נגד הקמת הוועדה עתרו ארגונים שונים לבג"ץ, בטענה כי הוועדה הוקמה בניגוד עניינים כדי להשפיע על תיקי נתניהו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר