סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין הגיש היום (חמישי) לבג"ץ תגובה מטעמו ומטעם ממשלת ישראל לעתירות נגד ועדת הרוגלות וטען כי "הוועדה הוקמה על מנת לבדוק חשדות חמורים ביותר לפגיעה בזכויות אזרח בסיסיות מהמעלה הראשונה". בתגובה נכתב כי אין להתערב בהחלטה להקים את הוועדה וכי התערבות תהיה פגיעה קשה בהגנה על זכויות האזרח והפרטיות של אזרחים רבים.
נתניהו על פרשת פגסוס // ערוץ הכנסת
הוועדה הוקמה על ידי הממשלה באוגוסט 2023 לאחר שעלה חשד לפגיעה חמורה בזכות לפרטיות באמצעות חדירה לפלאפונים של אזרחים, ומאז עבודתה מוקפאת בצו בג"ץ. לוין הדגיש כי "עבודת הוועדה הכרחית להגנה על זכויות אלה". התגובה הוגשה הבוקר לבית המשפט על ידי מייצגי הממשלה, עו"ד אלון פומרנץ, עו"ד שמרית כרמי נעמת ועו"ד ישי לבנון.
בתגובתה תוקפת הממשלה את העותרים וטוענת כי הם מנסים "להכשיל את בדיקת החקירה הממשלתית ולמנוע ממנה לברר חשדות חמורים לפגיעה בזכויות יסוד של אזרחי ישראל". הממשלה מדגישה כי הוועדה נועדה לבדוק "חשדות חמורים ביותר לפגיעה בזכויות יסוד של אזרחי ישראל והמדינה במסגרת חקירות משטרתיות", ומזכירה החלטות קודמות מהשנים 2020-2022 הנוגעות לשימוש בכלי ריגול במסגרת חקירות.
התגובה דוחה את הטענה שהוועדה הוקמה בכוונה להשפיע על תיקי נתניהו ומדגישה כי מדובר בבדיקה רחבה של השימוש ברוגלות. הממשלה טוענת כי העותרים פועלים "ממניעים זרים" ומנסים לפגוע ביכולת הוועדה לחקור את החשדות לפגיעה בפרטיות האזרחים.
ועדת החקירה הממשלתית לבדיקת הרוגלות (פגסוס), בראשות השופט בדימוס משה דרורי, הקפיאה את פעילותה בעקבות מלחמת חרבות ברזל. בינואר 2024 הודיעה הוועדה על חידוש הפעילות ובמכתב לשר המשפטים ביקשו חברי הוועדה את הארכת המנדט לפעילותה ממרץ 2024 עד לדצמבר 2024.
במרכז המחלוקת עומדת סוגיית סמכות הוועדה לעסוק גם בתיקי נתניהו. היועמ"שית גלי בהרב-מיארה קבעה כי הוועדה מוגבלת בעבודתה ואינה יכולה לעסוק בתיקים תלויים ועומדים, בעוד חברי הוועדה סבורים כי בסמכותה לדון גם בתיקי ראש הממשלה. נגד הקמת הוועדה עתרו ארגונים שונים לבג"ץ, בטענה כי הוועדה הוקמה בניגוד עניינים כדי להשפיע על תיקי נתניהו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
