"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פורסם לראשונה ב"ישראל היום"

לוין לאחר פסיקת בג"ץ: אחרים את נשיא העליון שייבחר

בלי פגישות ובלי שיתוף פעולה בוועדה לבחירת שופטים - כך מתכוון שר המשפטים להתנהל אל מול ראש הראשות השופטת שיבחר לאחר שביהמ"ש הורה ללוין לקיים הצבעה על מינויו של נשיא לעליון • "לא אוכל לעבוד עם נשיא שמונה באופן בלתי חוקי בידי חבריו, ושאינו לגיטימי בעיני ציבור עצום", אמר שר המשפטים לאחר הפסיקה

,עודכן
0השמעה
השופט עמית והשר לוין. צילום: אורן בן חקון

שר המשפטים יריב לוין מתכוון להחרים את נשיא ביהמ"ש העליון שייבחר בעקבותהחלטת בג"ץלחייב אותו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולערוך הצבעה על זהות הנשיא.

כבר לפני חודשפורסם ב"ישראל היום"על הצעדים שמתכוון לוין לנקוט אם ביהמ"ש יכריע נגדו בשאלת ההצבעה על זהות נשיא העליון. המשמעות של אותו "החרם", היא שלוין מתכוון שלא לשתף פעולה עם הנשיא שייבחר בשום צורה: לא להיפגש עימו, לא לשתף איתו בפעולה בהצבעות בוועדה לבחירת שופטים ולא בשום נושא אחר שקשור בממשקי העבודה המשותפים של שר המשפטים ונשיא ביהמ"ש העליון. מבחינתו של לוין, כל שיתוף פעולה שלו עם נשיא העליון יעשה אך ורק בצו של ביהמ"ש.

השר לוין על מינוי השופטים: "יש מי שמבקשים להחליף את דרך ההבנות בדרך של ביטול מעמדם בוועדה של נבחרי הציבור" (ארכיון)

עם פרסום החלטת ביהמ"ש הגיב לוין: "הצו שניתן לפני זמן קצר, שאין לו אח ורע באף דמוקרטיה מערבית, לא הפתיע איש. הצו, שמנוגד לחוק מפורש, וניתן תוך ניגוד עניינים חמור, מהווה השתלטות כוחנית על הוועדה לבחירת שופטים ונטילת סמכויות השר בניגוד לחוק.

"נשיא בית המשפט העליון שמתמנה באופן כוחני ופסול, מדרדר לשפל עמוק עוד יותר את האמון הפוחת בבית המשפט. לא אוכל לעבוד עם נשיא שמונה באופן בלתי חוקי בידי חבריו, ושאינו לגיטימי בעיני ציבור עצום. הצו חסר האחריות רומס את הדמוקרטיה ואת דרך ההסכמות שנסללה בחודשים האחרונים, ומחזיר את ישראל אחורה".

כאמור, עניין מיניו של נשיא העליון הגיע לפתחו של ביהמ"ש לאחר שלוין סירב לקיים הצבעה בוועדה לבחירת שופטים. הצבעה שכזאת, לאור שיטת הסניוריטי הנהוגה ויחסי הכוחות בוועדה, הייתה מובילה לבחירתו של השופט יצחק עמית, שמהווה עבור לוין "סדין אדום". במשך שבועות ארוכים קיימו שר המשפטים לוין ומ"מ נשיא ביהמ"ש העליון השופט עוזי פוגלמן שיחות בקשר לאפשרות של פשרה, אך אלה קרסו ושופטי ביהמ"ש העליון נדרשו להכריע בסוגיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר