צו בג"ץ לוועדה למינוי רבנים מוכיח שגם לשבטיות יש גבול

פלא תבל התרחש השבוע כאשר בג"ץהוציא צו ביניים לעצירת התכנסות הוועדה למינוי דיינים. הוועדה היתה אמורה למנות ולקדם השבוע דיינים חדשים, כאשר המכנה המשותף לרבים מהם הוא שהינם מקושרים, מיוחסים, או קשורים בקשרי משפחה לגורמים בוועדה שאמורה לבחור אותם.

הפלא המדובר הוא שהיה שקט מופתי מכיוון הציבור החרדי שלא יצא בקריאות "געוואלד" על התערבות בג"ץ במינוי הדיינים. לא נשמע נהי, לא נזעקו זעקות על שנאת חרדים, ואיש לא הביע געגועים פומביים לרפורמה המשפטית.

הטינופת הייתה רבה כל כך והצחנה נישאה כל כך למרחוק, עד שלא נותר מי שיסכים להגן על השיטה.

המשפחות הרבניות החשובות ביותר בציבור החרדי, אלה שלמשמע שמן נפתחו דלתות רבות, נותרו לבדן מול המבצר האחרון. השמות החזקים והמקושרים שרגילים שכולם מתחנפים אליהם ומתרפסים למשמע שמם, קיבלו מסר מהדהד בדמות שתיקה רועמת.

מי שמכיר מעט את הציבור החרדי יודע כי שמירה על הממסד, על המיינסטרים, על המסגרת החרדית, על השם הטוב והאוטונומיה, חשובה במרבית הפעמים יותר מהכל. לעיתים יותר מהאמת עצמה. העיקר שהמדינה לא תרשה לעצמה לשלוח ידיים ולהתערב. העיקר שהרשויות החילוניות לא ישלחו ידיים ולא יכתיבו לנו כיצד לנהוג ולהתנהג.

המקרה של הוועדה לבחירת דיינים יוצא דופן. צעירים חרדים, תלמידי חכמים, לומדים שנים רבות ברצינות ובשקדנות על מנת לקבל כושר לדיינות. אך ברגע האמת, לאחר שנות עמל ויגיעה, הם מבינים שלימוד לחוד, והיכולת להיכנס לתפקיד דיין לחוד. אברכים חריפים, מוכשרים, כאלה שכתבו ספרי הלכה, נותרו בחוץ, ומי שהוצבו כמועמדים לתפקיד החשוב והרגיש הם מיוחסים, מקורבים לשמנת, בנים של, אחים של, אחיינים של...

השתיקה המהדהדת והחריגה מהצד החרדי, דומה לשתיקה מצד תומכי הליכוד לאחרהתחקיר על מירי רגב בתוכנית "המקור". השחיתות, הקומבינות, העליבות, הרדידות, עלו על גדותיהן במופע מבחיל ומחניק כל כך שגרם לרבים מתומכי הליכוד שבימים כתיקונם משתלחים בשמחה בדרוקר ובערוץ שבו הוא משדר באופן גורף וללא קשר לעובדות - לשתוק. לעמוד דום.

גם מי שבשגרה מוכן לסתום את האף מול תופעות שאינו אוהב בשם הגנה על המחנה, מצא שריח הריקבון חודר בעוצמה פנימה אל עצמותיו ומשתק אותו.

רגב נשארה לבד, חשופה בצריח. היא ניסתה לשחרר ספין שבו היא גוערת ברמטכ"ל הרצי הלוי, אך גם ספין זה נותר מיותם. קהל תומכי הליכוד המאופיין בנאמנות גבוהה, לא יצא הפעם למלחמה עבורה.

המסר שקיבלו מדושני העונג במשפחות הרבניות החזקות והמובילות בציבור החרדי, פוליטיקאים חרדים, מירי רגב וחבריה, הוא שגם לשבטיות יש גבול. גם ההגנה על רעיון ועל אוטונומיה של "אנחנו והם", לא מחזיקה מעמד מול ריסוק בוטה של כל נורמות מוסר אפשריות. ואלו, דווקא חדשות משמחות.