"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בג"ץ דחה בשנית את בקשת הממשלה לדחות את הדיון על עילת הסבירות

הממשלה ביקשה לדחות בכחודש את הדיון שנקבע ליום שלישי בעוד שבוע • לטענת עורך הדין המייצג את הממשלה, נדרש לו עוד זמן על מנת להכין את תשובתו, זאת לאור תגובת היועמ"שית המבקשת גם היא לבטל את החוק • בתגובתה לבג"ץ של גלי בהרה מיארה הכתב כי אין "מנוס מלהכריז על בטלותו של החוק"

,עודכן
0השמעה
בג"ץ. צילום: אורן בן חקון

בג"ץ דחה היום (שלישי) בשנית את בקשת הממשלה לדחות את הדיון על עילת הסבירות.שלשום ביקשה הממשלהלדחות בכחודש את הדיון שנקבע ל-12 לספטמבר - יום שלישי הבא.

בנימוק לבקשה נכתב כי "מטרת הדחייה היא על מנת שיהיה מספיק זמן על מנת להכין תשובה הולמת, בנסיבות חריגות מאוד בהן עמדת היועמ"שית אינה משקפת את עמדת הממשלה, ולמעשה עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה היא חיזוק ותמיכה לעמדות העותרים".

"בג"ץ שומר על כולנו": הפגנת ההייטקיסטים במתחם שרונה // קרדיט: פז בר

לפני כשבועייםהגישה הממשלהבקשה דומה המקשת לדחות את הדיון אך בקשה זאת כמו האחרונה נדחתה.

"העתירות מערבות עניינים היסטוריים, תורת-משפטיים ודוקטרינריים בהיקף עצום וככל הנראה חסר תקדים בהיסטוריה של בית המשפט הגבוה לצדק ושל הרשויות האחרות", נכתב בבקשה הראשונה שהגישה הממשלה לבית המשפט.

"תצהיר התשובה הנדרש ממוען ללא פחות משמונה עתירות. בתוך כל עתירה, מדובר בהיקף רחב מאוד של טיעונים ובכמות עמודים וחומרים נרחבת מאד. על כך נוסיף כי השלכות תוצאות ההליך הן הרות גורל, ומרחיקות לכת. העתירות מבקשות לשנות יסודות של המשפט החוקתי הישראלי, במהלך חסר תקדים בעולם המערבי. אכן, קשה להלום עתירות פחות מתאימות מהעתירות למסירת תשובה בסד זמנים בלתי הולם. רוחב היריעה, כמו גם עומק הסוגיות והשלכותיהן, מחייבים שהות מספקת לניסוח כתב התשובה".

"אין מנוס מלהכריז על בטלותו של החוק". היועמ"שית,צילום: מארק ישראל סלם

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, מסרה בתשובתה לבג"ץ באשר לעתירות שמבקשות את ביטול החקיקה המצמצמת את עילת הסבירות, כי "אין מנוס מלהכריז על בטלותו של החוק".

היועצת המשפטית לממשלההבהירה בתשובתה, כי לראשונה בתולדות מדינת ישראל נשללה סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק לדון ולהושיט סעד לפרט ולציבור, בהתאם לשיקול דעתו השיפוטי העצמאי; וזאת דווקא בהקשר רגיש וחיוני מאין כמותו של הביקורת השיפוטית על פעולותיהם של העומדים בראש הרשות המבצעת.

לדבריה, התיקון נועל את שערי בתי המשפט בפני כל אדם או קבוצה, שנפגעו מכך שהממשלה או מי משריה פעלו מולם בחוסר סבירות קיצוני, בכל הקשר שהוא. בכך, הוסבר בתשובה, נלקח מהציבור אמצעי חשוב ביותר להתגונן מפני הפעלת כוח שלטוני בשרירות ושלא לטובת הציבור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר