"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
עתירה הוגשה לבג"ץ נגד החוק שמונע שחרור מנהלי מאסירים ביטחוניים
אל העתירה צורפה גם בקשה להוצאת צו ביניים, לנוכח ההחמרה הצפוייה בתנאי הצפיפות באגפי האסירים הביטחוניים כתוצאה מיישומו המיידי של החוק, שאף הביאה להתנגדותם של השב״כ והשב״ס • בעתירה נטען כי ההחרגה הבלעדית של האסירים הביטחוניים, אינה מתבססת על שוני רלוונטי בין האסירים אלא על שיקולים נקמניים
בג"ץ. צילום: אורן בן חקון

עתירה הוגשה לבג"ץ נגד החוק שמונע שחרור מנהלי מאסירים ביטחוניים

אל העתירה צורפה גם בקשה להוצאת צו ביניים, לנוכח ההחמרה הצפוייה בתנאי הצפיפות באגפי האסירים הביטחוניים כתוצאה מיישומו המיידי של החוק, שאף הביאה להתנגדותם של השב״כ והשב״ס • בעתירה נטען כי ההחרגה הבלעדית של האסירים הביטחוניים, אינה מתבססת על שוני רלוונטי בין האסירים אלא על שיקולים נקמניים

איציק סבן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

ארגוני זכויות אדם עתרו היום (חמישי) לבג"ץ נגדהחוק ששולל אפשרות של שחרור מנהלי מאסירים ביטחוניים. בעתירה שהוגשה בשמם של שלושה אסירים פלשתינים, נטען כי החוק מייצר אפליה שרירותית, גורפת ונקמנית המנוגדת לדין הישראלי והבינלאומי, שאף תביא לפגיעה במטרתו של הסדר השחרור המנהלי, שהיא להקל על הצפיפות בבתי הכלא.

העתירה באה בעקבות החשיפה ב"ישראל היום" בסוף חודש יולי השנה לפיה השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ניצל את סערת ההצבעה על צמצום עילת הסבירות והעביר את החוק ל"תיקון פקודת השב"ס", שביטל את השחרור המנהלי של אסירים ביטחוניים.

"בג"ץ שומר על כולנו"%3A הפגנת ההייטקיסטים במתחם שרונה %2F%2F קרדיט%3A פז בר

בסביבתו של בן גביר אמרו כי: "מחבלים לא ישתחררו לפני הזמן בגלל בעיות לוגיסטיקה". מרכז עדאלה הודיע כי תוגש עתירה נגד החוק החדש "בהיותו בלתי חוקתי" ואכן, עתירה כזו הוגשה היום לבגץ.

ביוני 2017, בעקבות עתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח בעניין הצפיפות בבתי הסוהר, קבע בג״ץ שעל המדינה להבטיח לכל אסיר ועצור שטח מחיה של 4.5 מ"ר כולל שירותים ומקלחת, או 4 מ"ר לא כולל שירותים ומקלחת. על מנת לעמוד בכך, התחייבה המדינה לבנות מתקני כליאה נוספים בעתיד, ובטווח המיידי להרחיב את השחרור המנהלי.

מנגנון השחרור המנהלי מופעל כאשר תפוסת האסירים עולה על תקן הכליאה הנקבע בצו על ידי השר לבט"ל באישור הוועדה לביטחון לאומי. בשב״ס יש כיום כמעט 16 אלף כלואים, ומתוכם יותר מ־5,000 אסירים ביטחוניים. על פי החוק הקודם, היו יכולים אסירים ביטחוניים לזכות בשחרור מוקדם מהכלא משיקולים של צפיפות במתקני הכליאה.

אפליה בין האסירים". בית סוהר גלובע, צילום: גיל אליהו-ג'יני

את העתירה הגישו מרכז עדאלה, האגודה לזכויות האזרח בישראל, מרכז אלמיזאן (עזה). אל העתירה צורפה גם בקשה להוצאת צו ביניים, לנוכח ההחמרה הצפוייה בתנאי הצפיפות באגפי האסירים הביטחוניים כתוצאה מיישומו המיידי של החוק, שאף הביאה להתנגדותם של השב״כ והשב״ס.

בעתירה נטען כי ההחרגה הבלעדית של האסירים הביטחוניים, אינה מתבססת על שוני רלוונטי בין האסירים אלא על שיקולים נקמניים. שרירותיות זו על פי העתירה, מובילה במבחן התוצאה לאפליה בין האסירים על רקע לאום, ומהווה פגיעה בזכות החוקתית לשוויון, ועל כן יש להורות על ביטול החוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...