"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הרציחות במגזר: הסנגוריה הציבורית מתנגדת להצעת נתניהו לערב את השב"כ
במשרד המשפטים הביעו התנגדות עקרונית לשילוב שירות הביטחון הכללי בטיפול בפשיעה בחברה הערבית • הסנגורית הציבורית: "הסמכת השב"כ לטפל בפשיעה פלילית תהיה בבחינת בכייה לדורות"
נתניהו בישיבת ממשלה (ארכיון). צילום: יונתן זינדל/פלאש90

הרציחות במגזר: הסנגוריה הציבורית מתנגדת להצעת נתניהו לערב את השב"כ

במשרד המשפטים הביעו התנגדות עקרונית לשילוב שירות הביטחון הכללי בטיפול בפשיעה בחברה הערבית • הסנגורית הציבורית: "הסמכת השב"כ לטפל בפשיעה פלילית תהיה בבחינת בכייה לדורות"

מישל מכול
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בעקבות הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו לשלב את השב"כ בטיפול בהסלמהבאירועי הרצח בחברה הערבית,הסנגוריה הציבורית הביעה היום (שישי) התנגדות מובהקת. לקראת הישיבה הקרובה בוועדת השרים לענייני חקיקה, הסנגוריה הציבורית שלחה מכתב לשר המשפטים יריב לוין, שבו ביקשה להביע את התנגדותה העקרונית להצעת החוק שבנדון, וקראה לוועדה להסירה מעל סדר היום.

הצעת החוק מבקשת לעגן בחוק את סמכות שירות הביטחון הכללי לסייע למשטרת ישראל במניעה
ובחקירה של פשיעה פלילית חמורה בהתאם לכללים שיקבע ראש הממשלה. כן מוצע להעניק לשב"כ
סמכות כללית לחקור חשודים וחשדות בקשר לביצוע עבירות אלו או לערוך חקירות לשם מניעת
אותן עבירות.

צילום ארכיון

עמדת הסניגוריה הציבורית לוועדת שרים - הצעת חוק השבכ.cleaned (1)

הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד כנען מסרה כי "האירועים הקשים בחברה הערבית מחייבים פתרונות עומק מורכבים ושוגים מי שחושבים שיש פתרונות קסם. הסמכת השב"כ לטפל בפשיעה פלילית תהיה בבחינת בכייה לדורות ותשליך באופן עמוק ויסודי על אופיו של המשטר הדמוקרטי בישראל".

שר המשפטים יריב לוין. במשרדו מסתייגים מהצעת ראש הממשלה, צילום: אורן בן חקון
ענת מסד כנען. הסנגורית הציבורית סבורה שאין התאמה, צילום: לירון מולדובן

בין היתר הרחיבו בסנגוריה הציבורית כי "הצעת החוק אף מעוררת חשש כבד לאכיפת יתר, לאכיפה סלקטיבית ולפגיעה בשוויון בפני החוק, וזאת בייחוד לנוכח האמירות הברורות והחד־משמעיות בדברי ההסבר על מיקודה בחברה הערבית. חשש זה רלוונטי גם ביחס לקבוצות נוספות ולהקשרים נוספים שעלולים להיכנס בעתיד בגדרי המונח 'פשיעה חמורה'. חשש כבד נוסף הטמון בהצעת החוק נוגע לסיכון מפני הרשעות שווא כתוצאה מדרכי החקירה ואמצעי האכיפה הייחודיים שמותרים לשב"כ מחד גיסא, ומהיעדר בקרה אפקטיבית מאידך גיסא. מעבר לכך, אנו מעריכים כי עלולים להתעורר קשיים משפטיים משמעותיים בניהול ההליכים כתוצאה משימוש בראיות שיושגו עקב הפעלת השב"כ".

"הסמכויות אינן מתאימות"

"סמכויות החקירה והמניעה הנתונות לשב"כ על פי החוק – המיועדות מלכתחילה לשמירה על ביטחון המדינה – אינן מתאימות בשום אופן לאכיפה פלילית", הוסיפה הסנגורית הציבורית, "תהיה זו פגיעה קשה וקיצונית ביותר בזכויות האדם. השימוש בסמכויות אלו לטובת מטרות אזרחיות מובהקות כדוגמת המאבק הפשיעה הינה חציית קו אדום ומסוכן. אין חולק על הצורך הדחוף להתמודד עם הפשיעה החמורה בחברה הערבית, אך ההתמודדות צריכה להיעשות על ידי שימוש כהלכה בכלים הקיימים – והרחבים עד מאד – הנתונים כיום למשטרת ישראל ולכלל רשויות האכיפה".

התנגדות הסנגוריה הציבורית מגיעה כאשר רק אתמול התרחש טבח בכפר יפיע. חמישה בני אדם נרצחו באירוע ירי על רקע פלילי במכון לשטיפת מכוניות ביישוב ליד נצרת. שני פצועים נוספים באורח בינוני פונו לבית החולים. עמותת יוזמות אברהם עדכנה כי מספר הנרצחים הערבים באירועי אלימות מתחילת שנה עלה ל־98 בני אדם.

בעקבות הטבח, ראש הממשלה אמר כי הוא "מזועזע מהרצח הנורא ליד נצרת. אנחנו נחושים להפסיק את שרשרת הרציחות הללו. נעשה זאת לא רק בתגבור המשטרה, אלא גם בסיוע של השב"כ. אני נחוש להכניס את השב"כ כגורם מסייע למשטרת ישראל נגד הפושעים הללו, נגד ארגוני הפשע, נגד הרציחות הללו. קיימתי שורה של ישיבות כבר השבוע בנושא הזה עם גורמי הביטחון, המשפט והמשטרה, ואני מתכוון להמשיך בשבוע הבא ולהגיע לתוצאה מהירה".

חלק מכלי הנשק שנתפסו בפעילות משטרתית הלילה, צילום: דוברות המשטרה

בתוך כך, בפעילות משטרתית מבוססת מודיעין שהתקיימה במהלך הלילה על ידי מחוזות צפון, חוף, מרכז ולוחמי מג"ב נתפסו רובה קרלו, ארבעה אקדחים ותחמושת. במהלך הלילה יצאו כוחות משטרה גדולים ולוחמי מג"ב לביצוע גל מעצרים וחיפושים נרחב באזורים שונים ברחבי הארץ במהלכם נעצרו 18 חשודים.

בין היתר, במחוז צפון בוצעו 15 חיפושים במהלכם נתפסו מכשירים סלולאריים, מכשירי DVR ונעצרו 13 חשודים. בפעילות בכפר כנא הבחינו שוטרים באדם חשוד שבמהלך מרדף אחריו זרק שקית. בשקית נתפס רובה קרלו והחשוד נעצר. בפעילות בדיר חנא, בעקבות שמיעת קולות ירי, הבחינו שוטרים בחשוד שנמלט מהזירה. בסיום המרדף נעצר כשברשותו שני אקדחים, מחסניות ותחמושת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...