"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
היועמ"שית מזהירה את נתניהו מהתערבות ברפורמה המשפטית: "היא תיטיב איתו כנאשם, זה ניגוד עניינים"
גלי בהרב-מיארה אמרה לרה"מ: "עליך ליישם את חוות הדעת למניעת ניגוד עניינים שנערכה בתקופת כהונתך הקודמת" • המשמעות היא שנתניהו לא יוכל להתערב בשינויים ברפורמה המשפטית
רה"מ נתניהו| צילום: יונתן זינדל/פלאש90

היועמ"שית מזהירה את נתניהו מהתערבות ברפורמה המשפטית: "היא תיטיב איתו כנאשם, זה ניגוד עניינים"

גלי בהרב-מיארה אמרה לרה"מ: "עליך ליישם את חוות הדעת למניעת ניגוד עניינים שנערכה בתקופת כהונתך הקודמת" • המשמעות היא שנתניהו לא יוכל להתערב בשינויים ברפורמה המשפטית

,עודכן
0השמעה

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שלחה היום (חמישי) מכתב אל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבו היא ציינה כי נתניהו נמצא בניגוד עניינים בכל הנוגעלרפורמה במערכת המשפטועל כן עליו לא להתערב בשינויים.

עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי יישום המגבלות שאושרו בפסק הדין של בג״ץ, בנסיבות הנדונות, מוביל למסקנה כי על ראש הממשלה להימנע ממעורבות ביוזמות הנוגעות לשינויים במערכת המשפט. זאת, בשל קיומו של חשש סביר לניגוד עניינים בין ענייניו האישיים הנוגעים למשפט שבו הוא נאשם, לבין רכיבים מהותיים ביוזמות, בהתאם לאמות המידה שפורטו בחוות הדעת ואושרו בפסק הדין בעתירת ניגוד העניינים מ-2021.

גלי בהרב מיארה,צילום: אורן בן חקון

יישום הקביעות בעניינו של ראש הממשלה מפורט בחוות דעתו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, שאושרה ע"י היועצת המשפטית לממשלה, ומהווה מסמך מחייב באשר לאופן יישום המגבלות שנקבעו בהסדר, כל עוד לא נקבע אחרת בעקבות שיח שאמור להתקיים בעניין זה בין ראש הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה.

השלב השני של הרפורמה המשפטית

השלב השני יתנהל כמו השלב הראשון. שורה של חוקים יונחו יחד על שולחן הכנסת ויובאו לאישור המליאה ולדיון משולב - על כולם יחד - בוועדת החוקה. בעוד השלב הראשון כלל בעיקר את בית המשפט, השלב השני יכלול את יתר הגופים הטעונים "ניעור" ושידוד מערכות בתוך משרד המשפטים.

משיחות פנימיות עולה כי אחרי השלמת השלב הראשון - הכולל את פסקת ההתגברות, את ביטול עילת הסבירות ואת שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים - יכלול השלב השני חבילת חקיקה נוספת, ומשמעותית לא פחות.

שר המשפטים יריב לוין,צילום: אורן בן חקון

חוק היועמ"שים, הקובע כי היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה כפופים ישירות לשר הממנה; חוק התובע הכללי, שיפצל את תפקיד היועמ"ש ויביא לכך שראש מערכת התביעה במדינה ימונה על ידי הממשלה (ויוכל לשנות לכאורה את סעיפי האישום בתיקי נתניהו), ולו יהיו כפופים היועמ"ש ופרקליט המדינה; ו"חוק מח"ש" - החוק שיזם סעדה, שיוציא את המחלקה לחקירות שוטרים מפרקליטות המדינה. ראשה ימונה על ידי שר המשפטים, וסמכויותיו יכללו את חקירת בכירי הפרקליטות עצמם.

השתתף בהכנת הידיעה:מתי טוכפלד

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו