הדיון המכריע בעוד יומיים - והמתיחות גוברת: היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה היום (שלישי) באופן רשמי כי לא תגן על עמדת המדינה בנוגע למינוי אריה דרעי לשר בבג"ץ.
בהרב-מיארה ביקשה מבג"ץ דחייה במועד התגובה לעתירות נגד דרעי עד למחר. היא נימקה כי בפגישה עם רה"מ בנימין נתניהו הם שוחחו בנוגע לשיקול דעתו למנות את דרעי לשר, ורק לאחר השיחה היא הייתה יכולה לגבש עמדה, שלפיה לא תייצג את הממשלה בעתירות. הבקשה של היועמ"שית לדחייה במועד התגובה התקבלה.
את המדינה ואת ראש הממשלה נתניהו ייצג עורך הדין מיכאל ראבילו. בתוך כך, מפלגת ש"ס הגישה לבג"ץ את עמדתה בנוגע לעתירות בעניינו של דרעי, ומבקשת לדחותן. את ש"ס ייצגו בדיון עוה"ד נתי שמחוני ואסף קליין. את דרעי עצמו ייצג עו"ד נבות תל צור.
ש"ס ציינה בתגובה כי פסילת מינוי דרעי לשר - כמוה כהעדפת שיקול סבירות דעתם של העותרים על פני זו של כ-400 אלף אזרחים שבחרו בדרעי לייצג אותם.
"סוגיה שאינה שפיטה"
נתניהו יטען בדיון כי "אין כל מקום להתערבותו התקדימית והחריגה של בית המשפט הנכבד בחקיקת היסוד של הכנסת, בכובעה כרשות מכוננת. ראשית, הסמכות העליונה לכינון חקיקת היסוד ניתנה לכנסת, בתור הרשות המכוננת. עם כל הכבוד הראוי, בית המשפט הנכבד נעדר סמכות להורות על ביטול דבר חקיקת יסוד. כמו כן, לשיטת המשיב, הסוגיה שבפנינו היא סוגיה שאינה שפיטה.
"שנית, סבור המשיב, אין לעשות שימוש בדוקטרינות השונות המוצעות על ידי העותרים, וכן ברור לכל כי התיקונים החוקתיים לחוקי היסוד בוודאי עומדים בקנה אחד עם עקרונות היסוד החוקתיים של מדינת ישראל, ואף מטעם זה - אין כל עילה להתערבותו החריגה של בית המשפט הנכבד בכינון חקיקת היסוד.
"שלישית, לא התקיים פגם כלשהו, ולמצער לא פגם היורד לשורש העניין, העשוי להצדיק התערבות שיפוטית בחקיקת היסוד, גם אם היתה כזו - דבר המוכחש.
"רביעית, אין מקום להתערב בהחלטת חברי הכנסת להביע אמון בממשלה ובהרכב השרים שלה, או להפעיל ביקורת שיפוטית על שיקול דעתו הרחב של ראש הממשלה בדבר מינויו של חה"כ דרעי כחבר בממשלה ה-37, וגם אם היה מקום להפעיל ביקורת שיפוטית - הרי שיקול הדעת סביר ואין מקום להתערבות".
בניגוד לבהרב-מיארה, יועמ"שית הכנסת עו"ד שגית אפיק מתנגדת להתערבות בית המשפט: "עמדתה המסורתית של הכנסת היא שאין לבית המשפט הנכבד מקור סמכות להפעלת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. הכנסת ערה לכך שבית המשפט אימץ את דוקטרינת 'השימוש לרעה בסמכות המכוננת', אך לעמדתה, הרחבת יישומה ביחס לחקיקת קבע תחייב דיון מורכב בשאלות הנוגעות לתוכן החקיקה ומניעי המחוקק, באופן שמרחיב משמעותית את שיקול הדעת השיפוטי, וחורג מהבסיס העיוני של הדוקטרינה".
עו"ד אפיק הוסיפה: בחינה מהותית של הסוגיה מעלה שהכנסת לא עשתה 'שימוש לרעה' בסמכותה המכוננת. בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקה - התיקון צולח את 'שלב הזיהוי', ולכן אין צורך לבחון את 'הצידוק' לקביעת ההסדר במסגרת חוק יסוד. התיקון קבוע, ויחול באופן כללי על כל מינוי של שר בעתיד, ולא רק על שרים המתמנים לממשלה ה-37, ועניינו בתחום הנוגע באופן מובהק לחקיקת יסוד.
"לעמדת הכנסת אין בכך שעניינו של ח"כ דרעי עמד ברקע התיקון, ושמדובר בחקיקה משטרית שלא מאחורי 'מסך בערות', כדי להוביל למסקנה שהתיקון אינו עומד במבחן הכלליות. שכן, העובדה שמקרה פרטי היווה תמריץ לחקיקה, לא הופכת חוק כללי לחוק 'פרסונלי'. וממילא, אין מקום לבחינת כוונות המכונן וטיב שיקוליו בעת בחינת כלליותה של הנורמה החוקתית.
"כמו כן, אין בתחולתו המיידית של תיקון חוק היסוד על הכנסת שכוננה אותו כדי לשנות מסקנה זו, ולהצביע על 'שימוש לרעה' בסמכות המכוננת".
דיון מורחב
התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ נגד השינויים בחוק יסוד: הממשלה, שנועדו להכשיר את כהונתו של אריה דרעי. השופט יצחק עמית נמנע מלהוציא צו ביניים למניעת כינוס הכנסת להשבעת הממשלה ולמינוי דרעי, והוציא צו על תנאי, המורה למדינה להשיב עד 3 בינואר.
נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, קבעה כי העתירות נגד דרעי יידונו בהרכב מורחב של 11 שופטים, והדיון נקבע ליום חמישי הקרוב (5.1) בשעה 9:00. כתבי המשפט הגישו בקשה לשדר את הדיון בשידור חי.
כפי שפורסם לראשונה ב"ישראל היום", שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין קבע כי על המשיבים, שביניהם בנימין נתניהו והכנסת, להגיב לעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי יו"ר ש"ס עד יום רביעי הבא. המשמעות היא שאריה דרעי יוכל להתמנות לשר בהשבעת הממשלה ביום חמישי הקרוב.
השתתף בהכנת הידיעה: אמיר אטינגר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו