"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ערעור על עונש האנס: "בית המשפט טעה"
חצי שנת עבודות שירות בלבד - זה העונש שנגזר על האנס יניב נחמן • הפרקליטות ערערה לעליון על גזר הדין: "העונש חוטא לשיקולי ההרתעה ואינו מבטא מדיניות ענישה ראויה בעבירות מין"
יניב נחמן בבית המשפט // צילום: יוסי זילגר // יניב נחמן בבית המשפט

ערעור על עונש האנס: "בית המשפט טעה"

חצי שנת עבודות שירות בלבד - זה העונש שנגזר על האנס יניב נחמן • הפרקליטות ערערה לעליון על גזר הדין: "העונש חוטא לשיקולי ההרתעה ואינו מבטא מדיניות ענישה ראויה בעבירות מין"

מערכת היום
, עודכן

המדינה ערערה לבית המשפט העליון על גזר דינו שליניב נחמן, שהודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של אונס ומעשה מגונה בכוח, ונידון בבית המשפט המחוזי בתל אביב ל-6 חודשי עבודות שירות ומאסר על תנאי. המדינה מבקשת מבית המשפט להחמיר את עונשו של נחמן באופן משמעותי.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בערעור נאמר כי "טעה בית המשפט כאשר גזר על נחמן עונש שאין בו כל הלימה לחומרת מעשיו. זה עונש החוטא לשיקולי ההרתעה ואיננו מבטא את מדיניות הענישה הראויה בעבירות מין בכלל, ובעבירות אינוס ומעשה מגונה בכוח בפרט".

הפרקליטות טוענת כי הרושם העולה מגזר הדין הוא כי שיקולים שמקומם איננו בשלב קביעת מתחם הענישה, כגון טענות שנחמן השתקם ושמו הטוב נפגע, השפיעו על שיקול דעתו של בית המשפט.

בערעור מפורט כי מתחם העונש ההולם נע בין 4 ל-6 שנות מאסר, ואילו בית המשפט קבע כי העונש המתאים למקרה זה הוא מינימום ושגה באופן מהותי, כשציין שאין הכרח שמאסר זה יהא כולו מאסר בפועל. "המדינה סבורה שפרשנות זו משמעה שהרף התחתון של מתחם הענישה הינו מאסר על תנאי בלבד ואינה הולמת את חומרת העבירות בהן הורשע נחמן".

איקאה מזהירה: "מנורות תקרה נפלו"

עוד נכתב כי "עבירת האינוס היא עבירה חמורה, שפגיעתה קשה. החומרה היתרה בעבירה זו טמונה בראש ובראשונה ברכיבים של הפקעת הרצון החופשי של נפגע העבירה, הפגיעה באוטונומיה שלו, החדירה לגופו, והפגיעה הקשה בכבוד האדם שלו. לפגיעות אלה ישנן השלכות ארוכות טווח על נפגע העבירה".

המדינה טוענת עוד כי טעה בית המשפט כשנתן משקל לשיקולים שונים, בין היתר כשהתחשב במערכת היחסים הקודמת בין נחמן למתלוננת, וכשנתן משקל לכך שהמתלוננת שמרה על קשר עם נחמן לאחר האירועים, כאשר גם לשיטת הסניגור קשר זה התמצה בתכתובת מינורית ביותר בפייסבוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...