לאורך השנים נבחרי הציבור חוקקו כמה חוקים, שמצד אחד אסרו הפרדה מגדרית ומנגד התירו אותה במקרים מסוימים. כך, למשל, חוק זכויות הסטודנט אוסר אפליה על בסיס מגדר, אך מתיר הפרדה מגדרית מטעמי דת.
יתר על כן, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה גם אוסר אפליה בקבלה לעבודה, אלא אם היא מתחייבת ממהותה של המשרה. כך גם בחוק איסור אפליה במוצרים ובשירותים, שאוסר אפליה מגדרית אלא אם היעדר שלה תמנע מציבור מסוים את הגישה למוצר או לשירות.
זה גם הסעיף המרכזי שבו התייחס המחוקק להתאמה של המרחב הציבורי לעמדה החרדית, הדוגלת בהפרדה מגדרית, ולמעשה התיר אותה בתנאים מסוימים עבור הציבור המסוים הזה.
מאז שנת 2010 הוגשו עתירות רבות לבג"ץ ותביעות אזרחיות נגד גופים וחברות, בטענה להפרת החוק ולפגיעה בערך השוויון, שנגזר מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בית המשפט אסר בין היתר הפרדה ברחוב במאה שערים, הפרדה בתחבורה ציבורית, שלטי צניעות בבית שמש והושבה במטוסי אל על על פי מגדר.
בהמשך, בית המשפט קיבל תובענה ייצוגית נגד הרדיו החרדי קול ברמה, שלא העלה לשידור נשים. בפסק הדין האחרון בנושא התיר בג"ץ קיומם של מסלולי לימוד נפרדים באקדמיה עבור חרדים, אך לאפשר למרצות ללמד שם. בעתירה הציג פורום קהלת כי בארה"ב למשל ההפרדה מקובלת.
גם משרד היועמ"ש נדרש לסוגיה. כך, למשל, המשנה ליועמ"ש דינה זילבר אסרה על רשות הטבע והגנים לקיים שעות רחצה נפרדות, והורתה לעיריית רהט לקיים שעות שחייה מעורבות בבריכה.
פסקי הדין והחלטות היועמ"ש הותקפו בטענה שהצעדים אינם מאזנים באופן נכון את האיסור לאפליה מגדרית מול הצידוקים וההיתרים שבחוק, כלומר שאלה מקשים על הציבור החרדי לקיים את אורחות חייו.
עדיין לא ברורה מה טומנת בחובה הצעת החוק של מפלגות החרדים ויהדות. לו אכן תוגש כזו, גם היא קרוב לוודאי תגיע למבחן בבג"ץ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו