באותם רגעים שבהם ניסה עו"ד מיכאל רבלו, מטעמו של עמיחי שיקלי, לצלוח את סבך המבוכים הטכניים של מועדי פרישתו והתפטרותו, התקרבה תחנת החלל הבינלאומית במהירות מטורפת לירח. זה היה חיזיון מרהיב וחד־פעמי. אף אחד לא מצפה שתחנת החלל הזאת תנחת בתוך 60 יום מערעורו של שיקלי על כדור הארץ. אבל בהחלט יש ציפייה כזאת מתחנת החלל הקונסטיטוציונית מול קריית הממשלה בירושלים.
גורל זכותו הבסיסית של שיקלי נראה אמש כעומד בסימן שאלה גדול. כך, למשל, במתקפת השאלות המביכות שחזרו על עצמן. השאלות התמקדו בלופים של הפרדת הסמכות בין יו"ר ועדת הבחירות עמית לבין הוועדה עצמה, ובמועד פרישתו הטכנית של שיקלי מהכנסת.
נראה שמה שעמד לדיון בעיני השופטים הוא גורלו של עמיתם, השופט עמית - ולא החלטתו המוזרה והאנטי־חוקתית. עכשיו, לאחר שהומצא "הבוחר הסביר", גם אזרח העולם הסביר יכול להופיע. וקשה להסביר לליברל סביר ואוניברסלי שבישראל הליברלית־השיפוטית, לחבר כנסת לא עומדת הזכות לפעולה עצמאית לפי מצפונו ויושרו.
ניכר, אפוא, מאמץ אדיר של השופטים להגן על השופט עמית. מה זה יוליד מבחינת הפסיקה - אולי מוטב לא להתנבא, אלא אם כן מול יוקרתו של עמית ניצבת גם יוקרת בית המשפט עצמו מול הבוחרים. בכל הכבוד, עמיחי שיקלי נתפס כאדם ישר שמילא חובתו לבוחריו, איש אמת במובן העמוק, ואם בית המשפט יפסול אותו - זה יערער את אמון הציבור.
בדיוק הטיעון שעורך הדין המגוחך, אליעד שרגא, טען לגבי הצורך לפסול גם את עידית סילמן. מעשיה מערערים, לדעתו, את אמון הציבור. אף אחד לא העיר שמעשי ראש סיעת ימינה הם שערערו את החוזה הבסיסי בין הבוחר לנבחר.
מה שעוד נתפס כבעייתי בדיון אתמול היה ההגנה הנוקשה, הגמישות הערכית, שגילו השופטים ביחס לבל"ד. הם קבעו שהנושא כבר הוכרע בדיונים שהתקיימו בעבר. מכאן ברור שגם אם חבר הכנסת הציוני ביותר והישר ביותר ייפסל, המפלגה ששוללת את קיום מדינת ישראל תורשה כמו תמיד לרוץ בבחירות. שחאדה יס - שיקלי נו.
פסול עד שיוכח אחרת
את האווירה בדיונים הכתיב עו"ד אליעד שרגא. הוא התייחס לסעיפי החוקים העוסקים בזכויות ובבחירות כאל ערימת קרשים. וכך הוא מחבר קרש לקרש כדי לבנות את המבנה הארכיטקטוני המועדף עליו, שהוא עמוד תלייה. אבל לא היו מספיק קרשים חוקתיים, והנשיאה אסתר חיות למעשה המליצה למרצ ולנציגיה למשוך את העתירה לפסול את עידית סילמן. "האם אתם עומדים על העתירה?" שאלה הנשיאה.
שרגא השתמש באמירה "פוסל את הרשימה". מבחינתו רשימת הליכוד בבחירות לכנסת פסולה, ובכלל, "דרשנו שתיפתח חקירה נגד סילמן ואורבך וזועבי". הרי כל אזרח פסול להיבחר ולכהן בדמוקרטיה עד שיוכח אחרת.
הוא נראה כמי שיצא מאלבומי הקריקטורות של אונורה דומייה עם קלסתר פנים אימתני ומגוחך בעת ובעונה אחת. הדמוקרטיה שלו נראית יותר כמו עריצות, מאשר כסביבה שבה נושמים חופש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו