הוגש ערעור על ביטול הרשעתו בפלילים של גבר מכה: "גרם לחברתו פגיעות וחרדות"

ערעור הוגש על אי הרשעתו בפלילים של גבר מכה, זאת לאחר שהשופטת ביטלה הרשעתו, למרות שהודה בתקיפת חברתו. בערעור נכתב בין השאר כי המתלוננת ציינה בפני שירות המבחן כי הפגיעות שנגרמו לה כתוצאה ממעשי הנאשם הינן קשות מאוד וכי היא עודנה מתמודדת עם קשיים שנוצרו בעקבות האירוע.

לפני מספר שבועות בוטלה הרשעתו בפלילים של גבר מכה לאחר ששופטת בית המשפט ברחובות קבעה כי הוא "התכוון להכאיב, אך לא ראה את הסכנה שבמעשה". בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי מרכז התייחסו לקביעת בית המשפט - "יש לדחות קביעתו זו של בית המשפט: הנאשם הוא אשר בחר לתקוף את המתלוננת ובאופן בו עשה זאת. היה עליו לקחת בחשבון את התוצאה האפשרית של מעשיו, שהינה תוצאה בסבירות לא מבוטלת".

כזכור, פורסם ב"ישראל היום" על כך ששופטת בית משפט השלום ברחובות, זהר דיבון סגל, הקלה עם אדם שהודה בתקיפת זוגתו ובין השאר כינתה זאת: "פרץ אלימות ספונטני". על פי כתב האישום שהוגש על ידי יחידת התביעות שלוחת רחובות, בעת שהנאשם היה בן זוגה של המתלוננת שתו השניים אלכוהול, והתגלע ביניהם ויכוח. במהלכו הוא קילל אותה, ובהמשך החל לצעוק עליה, סטר בפניה וחנק אותה. היא הדפה אותו ויצאה מחדר השינה. הנאשם הלך אחריה, וכאשר שאלה לפשר מעשיו - הוא בעט בבית החזה שלה והיא נהדפה אחורה. בתגובה המתלוננת צעקה שייצא מהבית, והשליכה את הטלפון שלו. כשיצא, נעלה את הדלת. הנאשם חזר בהמשך, פתח את השער והחל לצעוק למתלוננת. זאת פתחה את הדלת ואמרה לנאשם: "הרבצת לי, אתה לא נכנס. זה נגמר בינינו".

הוא המשיך לדפוק בחוזקה על הדלת, ואף בעט בה עד שנפתחה, נכנס הביתה, קילל את המתלוננת ובעט בחוזקה בחלק התחתון של רגלה הימנית. היא נפלה וראשה נחבט מהמזנון בסלון, איבדה את הכרתה ואפה החל מדמם.

השופטת החליטה לבסוף לבטל את ההרשעה של הנאשם בפלילים והטילה עליו רק 200 שעות עבודות לתועלת הציבור וכן 7,000 שקלים פיצוי למתלוננת.

כעת, הוגש ערעור על החלטת השופטת ובערעור נכתב בין השאר כי המתלוננת ציינה בפני שירות המבחן כי הפגיעות שנגרמו לה כתוצאה ממעשי הנאשם הינן קשות מאוד וכי היא עודנה מתמודדת עם קשיים שנוצרו בעקבות האירוע, ביניהם חרדות. עוד מסרה המתלוננת כי היא חוששת מהמשיב ואף מפחדת שלאחר ההליך המשפטי, הנאשם ינסה ליצור עמה קשר על מנת להתקרב אליה. המתלוננת הוסיפה כי היא נמנעת להגיע למקומות שהמשיב מגיע אליהם. "עמדתה של המתלוננת מובנת נוכח ההשפלה הגדולה שגרם לה המשיב, בהיות האירוע ממושך, שתחילתו אינה במקום פרטי והמשכו - בתוך ביתה של המתלוננת, בו היא אמורה לחוש מוגנת. אכן עמדת המתלוננת איננה מהווה שיקול מכריע לשאלת הרשעתו של המשיב בדין. ואולם, עמדת המתלוננת צריכה להיות לכל הפחות חלק ממארג השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לקבל החלטה זו", נכתב בערעור.

"אחת ממטרות ההליך הפלילי היא לתת מזור לנזק שנגרם לנפגעי עבירה. סיום הליך פלילי הדן באלימות חמורה שננקטה כלפי נפגעת עבירה באי-הרשעה, מבלי להתייחס כלל לעמדתה, פוגע קשות באופן שבו תופס הציבור את תפקידו של בית המשפט, כחלק ממנגנון אכיפת החוק ובכך פוגע באינטרס הציבורי".

עוד התייחסו בערעור לעובדה שהשופטת ציינה כי אמנם המשיב התכוון להכאיב למתלוננת, אך הוא לא התכוון לתוצאות האירוע שהתרחשו בפועל - איבוד הכרתה - וכי יש בכך כדי למתן מחומרת מעשיו. "יש לדחות קביעתו זו של בית המשפט: הנאשם הוא אשר בחר לתקוף את המתלוננת ובאופן בו עשה זאת. היה עליו לקחת בחשבון את התוצאה האפשרית של מעשיו, שהינה תוצאה בסבירות לא מבוטלת. מעשיו של המשיב ותוצאתם חמורים הם ויש בהם להשפיע באופן משמעותי בשאלת האינטרס הציבורי והצורך בהרשעת המשיב".