"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"אנחנו אזרחים סוג ג'": בית הדין השרעי בבירה לא מתפקד

בצר להם, במזרח העיר פונים ל"בוררים" • בבית הדין עומדים תיקים משנת 2021 שטרם טופלו • עו"ד: "פלשתינים, חלקם תומכי חמאס, נכנסו לחלל שנוצר"

,עודכן
0השמעה
בית הדין השרעי בירושלים. צילום: אורן בן חקון

עורכי דין במזרח ירושלים טוענים כי בית הדין השרעי בעיר, הכפוף למשרד המשפטים, כמעט שאינו מתפקד. אל החלל שנוצר נכנסו אנשי דת פלשתינים, חלקם מקורבים לחמאס, ומדינת ישראל מאבדת אחיזה שלטונית בעיר.

לטענת עורכי הדין, אחד משני הקאדים (הדיינים) הקבועים נעדר לתקופות חריגות לפני שיצא לשבתון, מה שגרם לשיתוק כמעט מוחלט בטיפול בעשרות אלפי פניות: בקשות, הליכים משפטיים ותיקים שמונחים על שולחן בית הדין בשלוש השנים האחרונות.

מזרח ירושלים,צילום: יהונתן שאול

העומסים החריגים והסחבת החריפה גורמים לתושבים רבים במזרח ירושלים לחפש פתרונות אחרים, כמו ביהמ"ש לענייני משפחה. אחרים פונים לראשי חמולות ולשייח'ים פלשתינים כדי ליישב סכסוכים שקשורים בגירושין, תשלום דמי מזונות, משמורת, ירושה, אפוטרופסות ומניעת אלימות במשפחה. "פלשתינים בעלי השפעה משמשים בוררים בפועל, במקום הקאדים. יש מתוכם אנשי דת, ויש גם כאלה שמקורבים לפת"ח או לחמאס". מספרים במזרח העיר.

ציר עוקף מערכת המשפט

כך נוצר למעשה ציר עוקף למערכת המשפט הישראלית שבמסגרתה פועלים בתי הדין השרעיים. גורם בעיר מציין כי "ביה"ד השרעי הוא אחד מסמלי הריבונות של ישראל במזרח ירושלים, וכשהוא אינו מספק שירותים התושבים לא רואים בו כתובת. אחת המשמעויות של זה היא פגיעה באחיזה של ישראל במזרח העיר".

קבוצה של עורכי דין שמופיעים בפני הקאדים בירושלים הביעו תרעומת על מה שהם מכנים "זלזול" מצד מערכת המשפט כלפי האוכלוסייה הערבית במזרח העיר. "זה בלתי נסבל. יש תיקים שמ־2021 לא דנו בהם", אומרת ל"ישראל היום" עו"ד ממזרח העיר. "אני מייצגת נשים שמחכות שנתיים ויותר כדי לקבל מזונות".

העומס בבית הדין השרעי,צילום: ללא

היא ושורה של עורכי דין נוספים הגישו קדם־בג"ץ נגד משרד המשפטים בדרישה להורות לוועדה למינוי הקאדים להתכנס ולמנות ארבעה קאדים כדי לפתור את המצוקה. ביה"ד בירושלים אמור לספק מענה לכ־450 אלף איש, רובם ממזרח ירושלים. ב־2022 נפתחו בביה"ד בעיר 9,786 תיקים, לעומת 2,025 בביה"ד השרעי בחיפה, 4,132 בנצרת, ו־6,056 בבאר שבע. התיקים במחוז ירושלים מהווים כ־27% מכלל התיקים בבתי הדין בארץ.

"אנחנו אזרחים סוג ג'"

"יש אפליה בין ביה"ד השרעי בירושלים לשאר הארץ", אומרים עורכי הדין. "אנחנו אזרחים סוג ג': היהודים זה סוג א', הערבים מהצפון זה סוג ב', ובסוף אנחנו, תושבי מזרח ירושלים".

השבעת קאדים בבית הנשיא (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

"אנשים מתקשרים אלי, מקללים, מאיימים לתקוף, לשרוף ולהרביץ", מספר עו"ד אחר. "לא כולם מבינים שאנחנו לא אשמים בעיכוב ההליכים. בסוף הם משלמים את המחיר. היתה לי לקוחה, אמא, שבגלל הסחבת ויתרה על המשמורת לילדיה והחזירה אותם לבעלה, מפני שלא היה לה כסף לטפל בהם כי לא קיבלה מזונות יותר משנה.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "המשרד מודע לעומסים הקיימים בבית הדין השרעי בירושלים, ופועל למציאת מענים ראויים בהקדם, שיאפשרו לקיים הליכים משפטיים ביעילות ובמסגרת זמנים סבירה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר