45 יום למלחמה, ובחמאס ניכרים סימנים ראשונים של שבירה. חרף ההסלמה בגבול הצפון, מקהלת הגינויים של מדינות ערב והכטב"מים של החות'ים בתימן - מקורבי תנועת הטרור מודים שהיא נותרה לבד, והמצב קשה. זאת בעוד שליש מהפיקוד הצבאי העליון ומחצית מההנהגה הפוליטית בעזה חוסלו, הותקפו או ברחו. גם הגדודים ספגו פגיעה, ומבצר החול של העיר עזה הולך ומתפורר - שכונה אחר שכונה, מחנה אחר מחנה.
התוכנית היתה אחרת: 3,000 המחבלים שפלשו לישראל ב־7 באוקטובר ניסו להשתלט על בסיסים ועל יעדים אסטרטגיים בנגב. הם ציפו למתקפת פתע מצפון. בכיר חמאס סלאח עארורי כינה זאת בעבר "מלחמה אזורית". יחיא סינוואר, שהתמוגג מהפילוג בחברה הישראלית, ראה בכך שעת כושר, אחרית הימים. הוא העריך במידה רבה שתהיה גם "עזרה מבפנים", כמו בשומר החומות. המתקפה הזו נבלמה. היא נבלמה על ידי כיתות הכוננות, על ידי השוטרים, על ידי חיילים וחיילות בגבולות ובבסיסים, על ידי האזרחים. היא נבלמה, אך המחיר היה כבד.
על אף ההסלמה בצפון, יותר מ־40 יום חלפו, וחיזבאללה לא נכנס באופן מלא למלחמה. פרשן המקורב לנסראללה הסביר כי הם פועלים "בשיקול דעת", לעומת חמאס שפעל מ"חוסר ברירה". העובדה הזו מעלה את החשד לחוסר תיאום בין ארגוני הטרור, שניסו להפגין חזית אחידה. גם היעד ל"ריקון בתי הכלא" בישראל ירד מהשולחן. להפך, מתחילת המלחמה נוספו יותר מ־2,000 עצירים ושבויים. "עזרה מבפנים" לא הגיעה.
כעת ארגון הטרור כבר בקוראלס לשחיטה. באופן פרדוקסלי, סינוואר היה זה שכמעט סגר את חרך המילוט האחרון: עסקת שחרור חטופים שתביא להפסקת אש ולהזדמנות לבריחה. נדמה שמסקנות עסקת שליט שיבשו את דעתו. הוא לא היה היחיד בחמאס שנפל הפעם לקונספציות ולהערכות שגויות.
נפילת המקורבים
לפני התמרון הקרקעי, עארורי, היושב בביירות, הצהיר שמדובר ב"תרחיש הטוב ביותר". בפועל, מאז הכניסה לרצועה ישראל הציבה איום מוחשי לשלטון חמאס ושיפרה את יכולות המודיעין שלה בזכות עשרות שבויי חמאס שנלכדו.
ייתכן שהתקיפה בשבוע שעבר נגד שני המתחמים התת־קרקעיים שבהם שהו בכירי חמאס היתה דוגמה לכך. שלושה ממקורביו של סינוואר שהו במתחם אחד: רווחי מושתהא - האחראי לתיק האסירים והשאהידים, עיסאם דאעליס - ראש ממשלת הצללים, וסמאח סראג' - אחראי יחידת הסייבר ההתקפי. מלבדם נהרגו כבר ארבעה חברים אחרים בלשכה המדינית של רצועת עזה, ששימשה למעשה ממשלת הרצועה.
ביום שישי חוסל גם יו"ר המועצה המחוקקת אחמד בחר, "החבר ה־21" בשלטון חמאס. שניים מחברי הלשכה נמצאים בקטאר ובלבנון: ח'ליל אל־חיה, סגנו של סינוואר, וראז'י חמד. במילים אחרות, כמחצית מחברי השלטון המקומי של ארגון הטרור חוסלו, נוטרלו וברחו מבעוד מועד.
גם הזרוע הצבאית ספגה פגיעה משמעותית. מתוך תשעת ראשי הזרוע הצבאית נוטרלו שני מפקדי חטיבות וראש המערך הרקטי. מח"ט מחנות המרכז איימן נופל חוסל עוד ב־17 באוקטובר. בשבוע שעבר הותקפו מח"ט צפון הרצועה אחמד ר'נדור, וראש המערך הרקטי איימן סיאם.
מי שנותרו הם מח"ט העיר עזה עז א־דין אל־חדאד, והמפקדים של חטיבות חאן יונס ורפיח: מוחמד סינוואר ומוחמד שבאנה. בראש צבא הטרור עומדים כמובן מוחמד דף וסגנו מרואן עיסא, שחבר גם בלשכה המדינית בעזה (מופיע בתמונה למעלה עם מסכה). מלבדם, ניתן למנות גם את תאוופיק אבו נעים, ראש מנגנון ביטחון הפנים. המשמעות: שליש מהפיקוד העליון מוגר על ידי צה"ל בתוך פחות מ־45 ימים.
המכה לגדודי חמאס
יתר על כן, 24 גדודי חמאס ספגו מהלומה. יותר ממחצית מהמג"דים חוסלו, ומפקדים רבים בדרג השטח. לפחות עשרה גדודים נפגעו באופן משמעותי. בישראל מעריכים שאלפי מחבלים נהרגו מתחילת המלחמה.
חיסול מפקד הכוח הימי של חטיבת עזה בחמאס | דובר צה"ל
ועדיין, קיימים אתגרים רבים: חמאס נטמע באוכלוסייה ומחבליו מקפידים על לבוש אזרחי, כך עולה מהתיעודים שמדליפה תנועת הטרור. בסרטונים אלה מתגלות דרכי הפעולה: יציאה מפירים של מנהרות, הסתתרות במבני מגורים וירי על הכוחות, או יציאה מפיר מנהרה לשטחי מגורים וירי פצמ"רים.
בנוסף, השלב הבא של המלחמה, ההשתלטות על דרום הרצועה, יהיה מורכב יותר בגלל צפיפות השיא באזור. כ-2 מיליון עזתים נמצאים במרחב, אחרי שמיליון איש ירדו דרומה. וכמובן, נותרה ההנהגה המדינית בחו"ל, שלא נפגעה כלל: ראש הלשכה איסמעיל הנייה, חאלד משעל ועארורי.
אף על פי כן, המערכה של ישראל מתקדמת להשלמת חלק מהיעדים: מיטוט שלטון חמאס בעזה והשמדת הנהגתו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו