"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
התהליכים שלא רצינו לזהות: הדור החדש של הפלשתינים מאמץ את הנאציזם
עהד תמימי, נערת הפוסטר הפלשתינית תכולת העין שסטרה לקצין משטרה, שולפת את הקלף הנאצי • היא לא שבאב־שוליים או מנהיג מכחיש שואה מזדקן - היא הדור החדש • והיטלר הוא הגיבור שלו
מפגינים פלשתינים בשכם | צילום: אי.אף.פי
דעה

התהליכים שלא רצינו לזהות: הדור החדש של הפלשתינים מאמץ את הנאציזם

עהד תמימי, נערת הפוסטר הפלשתינית תכולת העין שסטרה לקצין משטרה, שולפת את הקלף הנאצי • היא לא שבאב־שוליים או מנהיג מכחיש שואה מזדקן - היא הדור החדש • והיטלר הוא הגיבור שלו

איתן אורקיבי
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

"מברוק לעהד תמימי על השחרור", כתבה מי שהיתה אז מזכ"לית "שלום עכשיו", שקד מורג, כשנערת הפוסטר של המאבק הפלשתיני שוחררה מהכלא הישראלי. אם הספקתם לשכוח, כי יותר מדי מים עברו מאז בוואדי עזה, הנה כמה מילות מפתח שירעננו לכם את הזיכרון: 2017. נערה פלשתינית. תלתלים זהובים. עיניים תכולות. סטירה לקצין. מעצר. 2018. חגיגות שחרור. פגישה נרגשת עם אבו מאזן, טלפון מארדואן. סיבוב ניצחון באירופה. אורחת הכבוד של ריאד מדריד.

עהד תמימי מצדיעה לחסן נסראללה

מהון להון היא כבר בת 22, ולאחרונה הספיקה לפרסם, באנגלית, ספר על תולדות מאבקה, על דרכה ועל רעיונותיה. יש לסחורה שלה קונים, ופירוש הדבר שהיא היתה ונותרה סמל, ולא סתם: סמל הדור הצעיר, המתוחכם, הדיגיטלי, הלכאורה לא אלים, במאבק הפלשתיני.

והסמל הזה פתח את פיו השבוע, כדי לומר בחשבון האינסטגרם שלו את הדברים המחרידים הבאים: "אנחנו נשחט אתכם ואתם תגידו שמה שהיטלר עשה לכם היה בדיחה. נשתה את דמכם".

חולמת להיות היטלר. תמימי, צילום: אי.אף.פי

אז אני הולך לרקוד רגע פוקסטרוט קטנוני קטן על הדבר הזה, כי זה עקרוני מאוד להבין עם מי יש לנו עסק. כי לא רק ב"שלום עכשיו" ציינו בהתרגשות את שחרורה, אלא גם רבים אחרים בשמאל. פעילים ישראלים השתתפו בחגיגות השחרור שלה. בעיתונות השמאל קשרו לה כתרים בנוסח "גבורה ואומץ" ו"גיבורה שאינה מוכנה להיכנע", ויונתן גפן ז"ל העמיד אותה בשורה אחת עם אנה פרנק (והתנצל נוכח הבוז הציבורי שספג).

נערת העולם הגדול

אז הנה, נערת הפוסטר זהובת השיער, שעשתה סיבובי הרצאות באירופה, שארגוני זכויות בינלאומיים הסירו בפניה את המגבעת, שרואיינה בכלי התקשורת הנחשבים, שהיתה גיבורת תערוכות, ספרים וסרטי תעודה, שראתה את העולם המערבי ושהעולם המערבי ראה אותה - שולפת את הקלף הנאצי. היטלר הוא הגיבור של נסיכת האגף הקוסמופוליטי, הנאור, הפרו־מערבי, של המאבק הפלשתיני. היא לא איזה שבאב־שוליים שמטיפים קיצוניים שטפו את מוחו במסגדים; היא נערת העולם הגדול. והיא חולמת להיות כמו היטלר כשתהיה גדולה.

עהאד תמימי לאחר מעצרה, צילום: אי.אף.פי

על האנטישמיות המטונפת של אבו מאזן - שרק בחודש שעבר הסביר שהנאצים תיעבו יהודים בגלל שהם מתעסקים בכסף - העולם המערבי מבליג. גם ישראל, בטיפשותה, מבליגה. עניין של גיל, אומרים. דור מיושן, שריד לשכבת הנהגה נכחדת שממילא אבד עליה הכלח.

אבל אז מופיע הדור החדש, והנה מתברר שהאנטישמיות שלו היא לא רק מבחילה, חולנית ומופרעת יותר - אלא גם החלטית ופרקטית יותר. אבו מאזן הקשיש הוא מכחיש שואה ומפיץ עלילות דם אנטישמיות בטעם של פעם. הדור של עהד תמימי נחוש לסיים את מפעל חייו של היטלר.

האובססיה הנאצית של הפלשתינים. בארי, צילום: יוסי זליגר

אחרי 7.10 אין לנו יותר רשות להעלים עין מהאובססיה הנאצית של החברה הפלשתינית. אני מבקש סליחה מ"יד ושם" - אבל זה בדיוק הרגע ההיסטורי להשוות את המציאות לשואה. אלה התהליכים שלא רצינו לזהות. הים אותו ים, והרוע אותו רוע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...