זה היה יכול להיות רגע שגרתי בכל מקום אחר בעולם, אבל בסוריה זו היתה סיבה לחגיגה. נשיא סוריה אחמד א־שרע הצמיד כרטיס אשראי למסוף תשלום בבית מלון בדמשק, ושילם על הקפה. כך, ברגע אחד בסוף אוגוסט, התבצעה העסקה הבינלאומית הראשונה בסוריה בכרטיס אשראי אחרי יותר מ־15 שנים. המדינה, שנותקה מהמערכת הכלכלית הבינלאומית בעקבות מלחמות, סנקציות ובידוד, חזרה אל העולם.
העסקה ההיסטורית הזו התאפשרה בעקבות החלטת ארה"ב ב־24 באוגוסט להסיר את סוריה מרשימת המדינות המממנות טרור, הגדרה שהיתה בתוקף מאז 1979 ושיצרה עול כבד על כל חברה שביקשה לפעול בסוריה. זה היה מהלך חשוב, שמשלים פעולות אחרות של הממשל האמריקני להלבנתה של סוריה החדשה של א־שרע, ובמרכזן ביטול הסנקציות ב־2025. המשטר הסורי, שבמשך שנים היה מיריביה המשמעותיים ביותר של ארה"ב, הפך בתוך פחות משנתיים לשותף בקידום האינטרסים האמריקניים במזרח התיכון.
המומנטום ברור: הקהילה הבינלאומית, ארה"ב ומדינות אירופה החליטו לחבק את א־שרע ולהפוך אותו לשותף. הנשיא טראמפ החמיא לו בכמה הזדמנויות, קרא לו "מנהיג נהדר שעושה עבודה מצוינת" ואף הצהיר בכמה הזדמנויות כי סוריה החדשה תוכל למלא תפקיד מרכזי בהתמודדות עם חיזבאללה. נשיאת הנציבות האירופית הכריזה רשמית על "שותפות פוליטית חדשה" עם סוריה, ונשיא צרפת ציין גם הוא בביקורו האחרון בדמשק כי בכוונתו לבנות שותפות חדשה בין שתי המדינות. במילים אחרות, המערב טאטא מעליו את הדילמות והספקות ובחר בחירה אסטרטגית חדה: א־שרע הוא ידיד, ולא אויב.
לא־שרע נותרו עוד מכשולים רבים, ובמרכזם הצורך לגייס מאות מיליארדי דולרים כדי לשקם את סוריה. כך, למשל, הבנק העולמי מעריך כי רק שיקום המבנים והתשתיות לבדו יעלה כ־216 מיליארד דולרים, כמעט פי עשרה מהתוצר השנתי של סוריה. האו"ם, מצידו, מעריך כי הכלכלה הסורית תחזור לרמתה טרם המלחמה רק בסביבות שנת 2080, אם יימשך קצב הצמיחה הנוכחי. התהליכים האחרונים אולי מבשרים טובות לא־שרע, אבל מתחתיהם נותרה המשימה המפרכת והמורכבת של בניית סוריה מחדש, משימה שתימשך שנים רבות ושתחייב אותו לרקום שותפויות אסטרטגיות עם מדינות המערב והמפרציות.
לא להסתפק רק בתגובות
ישראל לא יכולה להיות תגובתית למול ההתפתחויות ההיסטוריות בסוריה. מן הצד האחד, היא חייבת לשמור על החשדנות הנדרשת כלפי מי שהיה בעברו חבר באל־קאעידה ורקם שותפות אסטרטגית עם טורקיה, אתגר אסטרטגי גובר לישראל. מן הצד האחר, היא אינה יכולה להתכחש למגמה המובהקת המתרחשת בזירה הבינלאומית, ועליה להיזהר מלהיתפס כצד הסרבן והבעייתי במערכת היחסים הזו. הרחבת שיתופי הפעולה מול חיזבאללה ומול גורמים מערערי יציבות באזור דרום סוריה תהיה צעד בכיוון הנכון, שגם יסייע לשרת אינטרסים ישראלים מובהקים וגם יסייע להפיג במעט את החשדנות ההדדית בין שתי המדינות.
במקביל, ישראל צריכה להקפיד יותר בכיבוד ריבונותה של סוריה, ולפעול צבאית רק כאשר מתהווה איום ברור על ביטחונה. א־שרע אמנם חלש צבאית משמעותית מישראל, אבל החודשים האחרונים ממחישים כי הוא פוליטיקאי ומדינאי מיומן, שיכול לרתום את הבריתות הבינלאומיות שכונן כדי לנגח את ישראל. המערב כבר העניק לסוריה החדשה כרטיס כניסה למשפחת העמים. כעת נדרשת ישראל להחליט כיצד לפעול מולה, לפני שאחרים יעשו זאת במקומה.
הכותב הוא ראש ענף חיזבאללה לשעבר באמ"ן ועמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי