למרות המלחמה באוקראינה, האיומים הביטחוניים והמציאות המורכבת בישראל, ההיערכות לנסיעת רבבות חסידי ברסלב לאומן לקראת ראש השנה נמשכת. לפי ההערכות, כ-45 אלף מתפללים צפויים להגיע השנה לעיר, במה שצפוי להיות אחד מריכוזי הישראלים הגדולים ביותר בחו"ל בתקופת החגים.
בימים אלה מתקיימים תיאומים אינטנסיביים בין גורמים ישראליים לרשויות באוקראינה, במטרה לאפשר את הגעת ההמונים תוך צמצום הסיכונים. גורמי ממשלה - משרד התפוצות, משרד החוץ, משרד התחבורה ומשרד הפנים - מעורבים בהיערכות, לצד גורמי הביטחון והמטה לביטחון לאומי. גם בשטח צפויה אבטחה משמעותית: הרשויות באוקראינה נערכות לקליטת עשרות אלפי ישראלים, במסגרתה יפעלו כוחות משטרה מתוגברים לצד אמצעי שליטה ובקרה, כולל פעילות אווירית.
הנוסעים יגיעו השנה לרומניה, ומשם ימשיכו לכיוון אומן - מבצע לוגיסטי מורכב, המחייב תיאום בין גורמים רבים, ממעברי הגבול ועד הסעת אלפי בני אדם בדרכים ארוכות באזור הנמצא בעיצומה של מלחמה. בעקבות דרישות הרשויות המקומיות באוקראינה, המדינה צפויה להשתתף במימון מערך האבטחה, בעלות המוערכת בכ-700 אלף שקל, שתגיע ממספר משרדי ממשלה. משרד החוץ נערך גם להקים חמ"ל ייעודי בירושלים, שיפעל סביב השעון בתקופת הנסיעות.
אזהרות מאוקראינה
לצד ההיערכות הישראלית, הרשויות באוקראינה פרסמו אזהרות חריפות וקראו לישראלים לשקול מחדש את הגעתם. החשש המרכזי הוא ממתקפות רוסיות, כאשר באומן עצמה אין תשתיות מיגון שיכולות לתת מענה מלא לכמות כה גדולה של אנשים. לצד המחסור במקלטים, קיימים חששות גם באשר ליכולת הרפואית המקומית להתמודד עם אירוע רב-נפגעים. העובדה שאוקראינה נמצאת תחת משטר צבאי מוסיפה מגבלות נוספות - שעות עוצר, הגבלות תנועה ואכיפה מוגברת - שאינן קיימות בנסיעה רגילה. למרות זאת, ההערכות הן כי עשרות אלפי חסידים עדיין מתכוונים להגיע.
לצד החשש הביטחוני, עריקים חרדים המבקשים לצאת מישראל עלולים להיתקל בבעיה נפרדת: מעמדם מול רשויות הגיוס. הרב גבירץ, העוסק בהיערכות לנסיעת חסידי ברסלב, מסביר כי קיימים מקרים שבהם צעירים בגילאי 18-26, המוגדרים כעריקים, ניצבים בפני מניעה ליציאה מהארץ. הוא קורא לצעירים שלא להמתין לרגע האחרון ולהסדיר את מעמדם מראש: "אין דבר מסוכן יותר מאשר להגיע לנמל התעופה מתוך הנחה שהכול יסתדר, ואז לגלות מול ביקורת הגבולות כי קיימת מניעה ליציאה מהארץ".
הרב גבירץ, העוסק בהיערכות לנסיעה: "אין דבר מסוכן יותר מאשר להגיע לנמל התעופה מתוך הנחה שהכול יסתדר, ואז לגלות מול ביקורת הגבולות כי קיימת מניעה ליציאה מהארץ"
המציאות מעוררת תסכול בקרב החסידים, בייחוד על רקע כך שסוגיית חוק הגיוס עדיין אינה מוסדרת סופית. הטענה היא כי בתקופת הביניים ניתן היה ליצור מנגנון שיאפשר לצעירים לצאת לחג תוך התחייבות לשוב לישראל - למשל באמצעות הפקדת ערבות. בפועל, מנגנון כזה אינו קיים באופן גורף, והצעירים העריקים אינם יכולים לצאת לחו"ל.
"לא מוותרים בקלות"
עבור רבים מחסידי ברסלב, הקושי הזה אינו בהכרח סיבה לוותר על הנסיעה. הגעה לאומן בראש השנה נתפסת כערך רוחני ראשון במעלה, ובהתאם לכך גם אפשרות של עיכוב, מעצר או ישיבה בכלא הצבאי אינה נתפסת כמחסום מוחלט.
הרב גבירץ מציג את הפער שבין המציאות המעשית לאמונה: מצד אחד הוא מבקש מהצעירים להסדיר את מעמדם מראש ולהימנע ממעצר בשדה התעופה; מצד שני הוא מבין את עוצמת התחושה בקרב חסידי ברסלב, שלפיה ראש השנה באומן הוא אירוע שעליו לא מוותרים בקלות. מבחינת חלק מהחסידים, גם מחיר אישי הכולל ישיבה של מספר ימים בכלא הצבאי אינו משתווה לחשיבות השהייה בציון רבי נחמן - והעריקים מנסים לצאת לאומן בכל דרך: התחמקות ממעברי הגבול, ניסיונות שייט, ואף ישיבה של כמה ימים בכלא הצבאי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו