מזלזלים בסכנה? מחיר השתיקה מול תוכנית ההונאה הפלסטינית

מדהימה מכל היא השתיקה, אל מול הקטסטרופה המכונה תוכנית 15 הנקודות של מועצת השלום. שתיקה שזועקת משורות הליכוד, הקואליציה, בואכה העיתונאים הנאמנים לנתניהו. שתיקה כמעט מוחלטת, במקום שתישמע מחאה אדירה, לנוכח ניסיון האונס המחפיר שמבצע בנו הממשל האמריקני. שתיקה מול המזימה של "מועצת השלום" להביא לנסיגה ישראלית מוחלטת ולהציל את חמאס. מזימה שחייבת להידחות על הסף, כי אחרת לא תהיה לנו תקומה.

רק שני שרים לא שתקו השבוע - אורית סטרוק ובצלאל סמוטריץ', אם כי הם הסתפקו בינתיים במכתב ששלחו לראש הממשלה, שבו ניתחו את הקטסטרופה שגלומה בתוכנית "מועצת השלום" ודרשו כינוס מחודש של הקבינט. אי אפשר להחמיר במידת הסכנה והמלכודת שבתוכנית, שממדיה כגודל הזיית הקונספציה שמובילים אנשיו של טראמפ.

הקונספציה עוגנה כבר בהסכם 20 הנקודות, שעליו חתם נתניהו לפני כשנה בבית הלבן, מבלי שטרח לכנס את הקבינט. המשך הקונספציה דוחף עכשיו להעלות את מדינת ישראל לקורבן, למען האגו והנוחות של נשיא ארה"ב.

הכל יושמד

אבל בהסכם 20 הנקודות, האיום בפני עצמו, היו חורים רבים הנתונים לפרשנות, שאפשרו תמרון ישראלי מסוים. איתם כיכב גם סעיף 13, שבכל זאת סיפק לנו יכולת להתנגד לתוכנית החיסול המוחלט שלנו. הסעיף קובע שלחמאס ולדומיו לא יהיה כל חלק, ישיר או עקיף, בשלטון בעזה, ושכל הנשק והתשתיות הצבאיות בעזה, כולל המנהרות, "יושמדו ולא ייבנו מחדש".

עכשיו טוען רה"מ שהוא ימסמס ויתמרן את התוכנית. אבל כפי שלא ניתן היה למסמס את אוסלו, ההתנתקות ומזוודות הכסף, כך גם כאן. אין אלטרנטיבה להתייצבות נחושה מול טראמפ באמירה ברורה - לא יקום ולא יהיה

זה חודשים רבים רוקחים חמאס ותומכיו את תוכנית ההונאה שנועדה להתגבר על סעיף 13, כי הוא סותר את בסיס הקיום של חמאס והרש"פ. למרבית האכזבה, שליחיו של הנשיא טראמפ מסייעים לתוכנית ההונאה הזו בשקיקה רבה.

המטרה - להתעלם מהמציאות ולהכריז שחמאס עומד בתנאי ההתפרקות מהשלטון והנשק, ובכך להביא לנסיגה ישראלית מוחלטת ולגזירת קופונים מהמיליארדים שיישפכו בעזה לשיקום. והכל למרות שחמאס יישאר בשלטון, חמוש ומתבסס מחדש.

תוכנית המזימה הזו פורסמה ביום שישי שעבר. ברוח הסכם 20 הנקודות, היא מציבה כבר בסעיף 1 שלה את המטרה העליונה - מסלול למדינה פלסטינית. ההונאה הגלומה בה פרימיטיבית למדי, קלה להפרכה. במסגרתה הוקם גוף של טכנוקרטים לכאורה, שמכונה "הוועדה לניהול עזה".

הוועדה הזו תוכרז כמי שמנהלת את ההצגה, כדי שניתן יהיה לטעון שכנופיות הטרור לא שולטות יותר. בידי הוועדה גם יופקד הנשק הכבד - הרקטות והמשגרים שיאוחסנו רק בעזה, וכך יבוא לפלסטין גואל. גאוני. ומעבר לכך, הקלצ'ניקובים והאר.פי.ג'י, כל מה שכיכב ב־7 באוקטובר, יישארו בידי החמאסניקים עצמם, הם הרי לא באמת הורגים. כמה נמוך מוכנים אנשי טראמפ לרדת כדי להציג תמונת הצלחה כוזבת.

במכתב ששלחו השבוע סטרוק וסמוטריץ' הם מצביעים על סכנות חמורות נוספות בתוכנית. למשל, העובדה שהשלטון המוצע בעזה יהיה כפוף למה שמכונה "החוק הפלסטיני" - חוק הרש"פ, שלפיו רצח יהודים הוא בכלל לא טרור, ותשלומים למחבלים על מעשי הרצח הם בכלל מצווה. המכתב מצביע על מה שברור בקריאה ראשונית של התוכנית המופלאה, כי מדובר בהצבת יעדי בלוף שכל מטרתם לגרום לעצירת צה"ל ולנסיגה ישראלית מוחלטת, ולהציל את חמאס.

אשמת נתניהו

סטרוק וסמוטריץ' דרשו במכתבם לכנס מחדש את הקבינט, בטענה שהמצגים שהוצגו להם בישיבה ביום ראשון שעבר לא היו נכונים. שרים בקבינט אמרו לי השבוע שנתניהו ואנשיו פשוט רימו, כאשר הציגו בקבינט תמונה הפוכה ממה שקובעת תוכנית "מועצת השלום", אף שהיו מודעים לה היטב. 

להזכיר - הקבינט כונס בבהילות ערב טיסת נתניהו לוושינגטון, כתמורה לכרטיס הטיסה ולאפשרויות הצילום שניתנו לביבי בוושינגטון. עצם ההסכמה לקבל אותו בבית הלבן הותנתה באישור ישראלי להכנסת כוח בינלאומי לעזה, כחלק מהתוכנית של מועצת השלום, כוח שברור היה מלכתחילה שהוא לא יילחם בחמאס, רק יקשור את הידיים לצה"ל.

כך, הנסיעה של נתניהו לוושינגטון היתה לא רק מיותרת אלא גם הרסנית, כי היא נתנה אור ירוק לתוכנית התפלצתית שנתניהו היה מודע לה מלכתחילה. עכשיו טוען רה"מ שהוא ימסמס ויתמרן את התוכנית, כמנהגו. אבל כפי שלא ניתן היה למסמס את אוסלו, ההתנתקות ומזוודות הכסף - כך גם כאן. אין אלטרנטיבה להתייצבות נחושה מול טראמפ באמירה ברורה - לא יקום ולא יהיה.

זרטל היה קיבוצניק, רחוק מהשקפות המתנחלים, שערך סקר ארכיאולוגי בצפון השומרון. היושרה והמקצועיות שלו לא הניחו לו להתעלם מהממצאים שחשף בהר: הואמצא את המזבח שהקים יהושע בכניסה לארץ

כפי שהתברר שוב השבוע מול חיזבאללה, נתניהו משותק לחלוטין. החנינה, תקוות הסיוע במסע הבחירות, סתם פאניקה - הכל גוזר עליו אלם מול וושינגטון. אבל ישראל צריכה לפעול הפוך: להבהיר בקול גדול שמועצת השלום לא עומדת בהסכם 20 הנקודות ולכן התוכנית שלה נדחית מכל וכל. ולנוכח שתיקת ראשי הליכוד ייבחנו כל האחרים. רק מי שיזעק עכשיו במלוא הגרון יהיה ראוי לקול שלנו.

הר עיבל - מאז ולתמיד

בהתאמה מקרית לפרשת השבוע, פרשת "ראה", ביקרתי השבוע לראשונה בהר עיבל. זהו המקום שכונה בתנ"ך הר הקללה, למול הר גריזים המתנשא מהצד השני של העיר שכם ומכונה הר הברכה. והנה, השבוע, מול היישוב הוותיק והמשגשג הר ברכה שעל הר גריזים, ביקרתי ביישוב הטרי מהניילונים שהוקם לאחרונה קרוב לפסגת הר עיבל. ההר שהיה בלתי נגיש לישראלים־יהודים במשך עשרות שנים, עד למהפכת ההתיישבות האחרונה.

אבל מה שמרגש לא פחות הוא ביקור באתר שמרתק אותי זה שנים, במיוחד מאז שראיינתי את הארכיאולוג אדם זרטל המנוח. מדובר במזבח יהושע, הממוקם במורדות הצפוניים של הר עיבל, אל מול עמק תרצה, שבו עלה עם ישראל בדרכו ממצרים להתיישב בארץ. זרטל היה קיבוצניק, רחוק מהמילייה וההשקפות של "המתנחלים", שערך סקר ארכיאולוגי בצפון השומרון לפני יותר מ־40 שנה.

היושרה והמקצועיות שלו לא הניחו לו להתעלם מהממצאים שחשף בהר: המבנה הייעודי המתואר בתנ"ך, האבנים הלא מסותתות, אלפי העצמות של בעלי חיים כשרים - זרטל נאבק בחידה ופיצח אותה - הוא מצא את המזבח המפורסם כל כך. בין היתר פתר זרטל את חידת תיאור המקום שבה עסקו פרשנים במשך מאות שנים. כי בהר עיבל ניתן להבין הכל: "אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה".

הביקורת הבלתי עניינית שהועלתה נגד זרטל לא הצליחה לערער את ממצאיו, שמוסרים לנו את דרישת השלום הרחוקה ביותר מההיסטוריה, המורשת והזכות שלנו. מסר מהמאה ה־13 לפני הספירה, בעת שעם ישראל עלה מיריחו והגיע למזבח בהר עיבל שבו נאמר - "אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ". ומול עולם של המצאות בדבר פלסטין מהים ועד הירדן, אין כמו ביקור ראשון בהר עיבל, כדי להמחיש של מי הארץ ולקבוע שאנחנו כאן - מאז ולתמיד.