הקבינט היה אמור לדון בעזה, שרים התלוננו שיש "כנסי פריימריז" - והישיבה בוטלה

על רקע ההתנגדות למתווה מועצת השלום בעזה: הקבינט המדיני ביטחוני היה אמור להתכנס הערב (שלישי) - אך הדיון נדחה, והשרים קיבלו הודעה כי הוא עשוי להתקיים ביום חמישי. הדיון היה אמור לעסוק בהסכם שנחתם בין מועצת השלום לחמאס ובהשלכותיו על ישראל, על רקע ההתנגדות בישראל ליישום ההסכם כלשונו, והדרישה שהעביר נתניהו לביצוע תיקונים בו.

דחיית הדיון הגיע לאחר ששרים שהיו אמורים לקחת בו חלק התלוננו כי יש להם כנסי פריימריז הערב, והדיון שהיה אמור להיערך הערב בוטל - שעה לאחר שפורסם כי יתקיים.

נתניהו אף הודיע אתמול (שני) למנכ"ל מועצת השלום מלאדנוב כי לא יסכים לנסיגת כוחות צה"ל כל עוד חמאס ממשיך להתעצם. השרים בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק, וכן השר איתמר בן גביר, ביקשו אתמול מראש הממשלה לכנס את הקבינט כדי לקבל החלטה נגדית - בין היתר נגד כניסת כוחות הרב לאומיים לרצועה במתכונת שנקבעה במועצת השלום וכן נגד המדינה הפלסטינית העתידית במסמך כפי שהוצג לישראל.

ההתנגדות למתווה

אתמול, כאמור, העביר רה"מ נתניהו עמדה רשמית נגד דרישת מועצת השלום שצה"ל ינצור את האש בעזה כדי לאפשר את יישום ההסכם עליו חתמה המועצה עם חמאס. בנוסף, בירושלים מוחים על כך שישראל לא הייתה צד להסכם שנחתם עם חמאס ולא ניתנה לה הזדמנות להציג את עמדתה וכן על הפערים בין הסכם השבת החטופים לניסוח המחודש של פרטי ההסכם על ידי המועצה.

המל"ל ניסח את הסתייגויות ישראל מההסכם תחת הכותרת ש"אינו ישיג את פירוז חמאס", ובטענה כי הנשק יעבור מידיים פלסטיניות לידיים פלסטיניות - ולא ייצא מהרצועה. נתניהו אף הסתייג מהמנדט שניתן לכוח הבינלאומי ברצועה באזני מלאדנוב. במקביל, דרשו השרים סמוטריץ' וסטרוק באופן פומבי את כינוס הקבינט כדי להעביר החלטה מתוקנת נגד כניסת הכוח הרב לאומי שכן המנדט שניתן לו על ידי ישראל מוגבל בהיקפו לעומת מה שהודיעה מועצת השלום.

סמוטריץ' וסטרוק הזהירו מפני ההשלכות

השרים סמוטריץ' וסטרוק פנו אתמול במכתב פומבי לנתניהו עם השגות על כלל הסעיפים בהסכם. במכתבם הזהירו כי ללא פעולה מיידית, המתווה עלול ליצור מציאות ביטחונית חדשה הסותרת את מטרות המלחמה ואת ההבנות שעל בסיסן פעלה ישראל מול הגורמים הבינלאומיים.

בין הפערים המרכזיים עליהם הצביעו חברי הקבינט: אין פירוז אמיתי של רצועת עזה - מפת הדרכים אינה קובעת כי כלל אמצעי הלחימה - לרבות נשק קל, נשק כבד, מחסני נשק, מתקני ייצור ומנהרות - יוצאו מהרצועה או יושמדו. במקום זאת, הם יועברו לאחריותו של גוף ערבי חדש (NCAG) שיוקם בעזה ואף נקבע במפורש כי לא יועברו לישראל או לכל גורם שאינו פלסטיני.

לסיום כתבו השניים כי מפת הדרכים מציבה שוב ובגלוי את הקמת המדינה הפלסטינית כיעד מדיני - חברי הקבינט מתנגדים לעיקרון זה, ודורשים מהממשלה לקבל החלטה הקובעת כי הקמת מדינה פלסטינית מהווה סכנה קיומית למדינת ישראל.

בשורה התחתונה, סמוטריץ' וסטרוק דרשו כי ישראל תודיע שאינה מקבלת את מפת הדרכים לפי הנוסח הנוכחי, תכנס באופן מיידי את הקבינט המדיני־ביטחוני, ותקבל החלטה שתמנע את כניסת כוח ה־ISF לרצועת עזה עד לתיקון מפת הדרכים, כך שתעמוד ביעדי המלחמה ובהתחייבויות שניתנו לישראל.

"המסמך מוביל לטרור"

השרה סטרוק מסרה מוקדם יותר היום ל"היום": "הצהרות מלאדנוב אתמול לא מספיקות. גם אחרי התיקון שלו שלא תהיה נסיגה מלאה אלא אחרי פירוז זה לא מספיק. כל עוד הפירוז הוא לא פירוז, והשלטון הוא שלטון טרור שמקדש את המלחמה בישראל - אז זה לא מספיק לנו מבחינת תיקונים. יש מסמך מחייב שצריך להשתנות - כל עוד מפת הדרכים לא השתנתה, מה שאומר מלאדנוב בעצמו לא מספיק".

עוד הוסיפה סטרוק וציינה: "המסמך שעליו הוא חתום מוביל לטרור לא לשום ואנחנו לא יכולים להתקדם בהתאם אליו. הנשק יעבור מידיים של חמאס לידיים פלסטיניות אחרות שיפעלו בנורמות של טרור כמו הרש"פ, אנחנו השתגענו? כל עוד המסמך לא מתוקן - אנחנו לא נתקדם צעד אחד בעזה".

תקווה מסוימת, לצד חששות

משפחות שכולות מפורום הגבורה מצטרפות גם הן לדרישה לעצירת כל התקדמות בתוכנית מועצת השלום בעזה, בטרם השמדה מוחלטת של חמאס, וכן הביעו התנגדות להכנסת כל כח זר לאזור "מתנגדים בתוקף לכל מתווה שלא כולל השמדה מוחלטת של חמאס והשארת ביטחוננו רק בידי צה"ל. לא נסכים כי יקירינו יהיו מגש הכסף לשלטון טרור חדש בעזה".

מיכל עוזיהו, ראש המועצה האזורית אשכול, התייחסה לתחושות תושבי העוטף בעקבות המתווה: "הפרסומים בימים האחרונים מעוררים אצל תושבי העוטף בכלל ואשכול בפרט תקווה, אך גם לא מעט חששות ושאלות. עבורנו, קהילה שהייתה מוקד למתקפת הטרור הקשה ביותר ב-7 באוקטובר, כל דיווח על הסדר עתידי נבחן דרך שאלה אחת בלבד - האם הוא יבטיח ביטחון אמיתי לתושבים ולא יאפשר למציאות שהכרנו לחזור על עצמה.

דווקא משום כך, אנו מצפים מהדרג המדיני והביטחוני להציג לציבור תמונה ברורה ומלאה: כיצד ייושם הפירוז בפועל, מי יפקח על ביצועו, מה יהיו מנגנוני האכיפה, ומה יבטיח שלא יישארו בידי חמאס או כל ארגון טרור אחר נשק, יכולות צבאיות או אפשרות להתעצם מחדש. כל מתווה עתידי חייב לענות על שאלה אחת פשוטה: האם בסופו של התהליך יישאר בידי חמאס נשק כלשהו או יכולת צבאית כלשהי. אם התשובה אינה חד-משמעית - הציבור בישראל זכאי לדעת זאת. אחרי 7 באוקטובר, לא יכולה להיות מציאות שבה נשארת אפילו יכולת צבאית חלקית שעלולה להפוך שוב לאיום על תושבי העוטף".