"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אצבע בעין לארודאן: ישראל בדרך להכיר ברצח העם הארמני

שר החוץ סער יביא לאישור הממשלה הצעת החלטה היסטורית ורגישה במיוחד להכרה רשמית ברצח העם הארמני, שתכלול גינוי מפורש לניסיונות ההכחשה והטשטוש של הטורקים • סער: "יש לגנות הכחשה, מזעור או עיוות של האמת ההיסטורית"

,עודכן
0השמעה
נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן. צילום: GettyImages

שר החוץ, גדעון סער, צפוי להביא בישיבת הממשלה הקרובה הצעת החלטה נפיצה במיוחד, לפיה מדינת ישראל תכיר באופן רשמי ברצח העם שבוצע בבני העם הארמני בשלהי תקופת האימפריה העות'מאנית. ההחלטה קובעת כי על יסוד החובה המוסרית וההיסטורית יש לגנות כל ניסיון להכחשה, מזעור או עיוות של האמת ההיסטורית לגבי אירועים אלה. הצעד מגיע בימים מתוחים מול טורקיה, כשארדואן מסלים את ההתבטאויות ואף מאיים על ישראל. רק הלילה הנשיא דונלד טראמפ, שאמור להיפגש עם ארדואן בקרוב, אמר כי נשיא טורקיה היה מועמד להצטרף למלחמה לצד איראן, אך הוא "בלם אותו".

רצח העם הארמני (ארכיון),צילום: מתוך ויקיפדיה

>>נגד מי שקרא לנו "הנאצים של דורנו": להכיר עכשיו בשואת העם הארמני | נדב שרגאי<<

בדברי ההסבר להצעה מפורטת השתלשלות האירועים הקשה שהחלה באפריל 1915, עם מעצרם וחיסולם של מאות אנשי רוח ומנהיגים ארמנים בקונסטנטינופול. לאחר חיסול ההנהגה, פנה הממשל העות'מאני לחיסול שיטתי של האוכלוסייה, כאשר גברים גויסו לעבודות כפייה ונרצחו, בעוד נשים, ילדים וזקנים גורשו מבתיהם ונשלחו לצעדות מוות ארוכות לעבר המדבר הסורי. במהלך צעדות אלה נחשפו המגורשים לרצח המוני, אונס, הרעבה וצמא מכוונים, שהובילו למותם של כ-1.5 מיליון בני אדם ולהרס מורשת תרבותית והיסטורית בת אלפי שנים במרחב אנטוליה.

הצעתו של שר החוץ סער תוקפת באופן ישיר את מדיניותה של טורקיה, ומציינת כי למרות התיעוד ההיסטורי הנרחב והחד-משמעי, רצח העם הארמני נותר עד היום מושא למסע הכחשה ומזעור ממוסד, ובכלל זה שכתוב מניפולטיבי של ספרי ההיסטוריה, בעיקר מצד הממשל באנקרה.

שר החוץ גדעון סער,צילום: רויטרס

שר החוץ סער כתב לאחר ההחלטה: "אביא לאישור הממשלה בישיבתה הקרובה הצעת החלטה להכרה רשמית של ממשלת ישראל ברצח העם הארמני. זוהי חובה מוסרית והיסטורית להכיר ברצח העם שבוצע בבני העם הארמני בשלהי תקופת האימפריה העות'מאנית. במקביל - יש לגנות הכחשה, מזעור או עיוות של האמת ההיסטורית. ‏בהמשך תובא ההחלטה להצבעה בכנסת".

במשך שנים הצעות חוק שונות וכן הצעות להכרה בשורת העם הארמני נבלמה בשל החשד לפגיעה ביחסים עם טורקיה. באוגוסט 2025 לראשונה הצהיררה״מ נתניהו שהוא מכיר בשואת העם הארמניבריאיון לפודקאסט אמריקני של פטריק בט-דיוויד. המראיין שאל את נתניהו: "אם יש מדינה כלשהי שהייתי מצפה שתהיה ברשימה שמכירה ברצח העם הארמני, זו ישראל. למה לא הכרתם?". נתניהו ענה: "עשינו זאת. הכנסת העבירה החלטה בנושא". אחר כך הוסיף נתניהו: "עשיתי את זה".

עד כה יותר מ-30 מדינות הכירו ברצח העם הארמני בדרכים שונות, בין אם בחקיקה או הצהרה פרלמנטרית ובין אם באמצעות הצהרות רשמיות, ביניהן: אוסטריה, אורוגוואי, איטליה, ארגנטינה, ארצות הברית, בוליביה, בלגיה, ברזיל, גרמניה, דנמרק, הולנד, ונצואלה, ותיקן, יוון, לבנון, לוקסמבורג, לטביה, ליטא, מקסיקו, סוריה, סלובקיה, פולין, פורטוגל, פרגוואי, צ’ילה, צ’כיה, צרפת, קנדה, קפריסי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר