הפרטים משיחות ישראל-לבנון: ניסיונות החבלה של איראן וחיזבאללה - והחשש שנותר בירושלים

ישראל ולבנון מתקרבות להסכמה על הכנסת צבא לבנון לאזורים שמהם ייסוג צה"ל, רובם מצפון לליטני • ההתקדמות עולה יפה לפי שעה, למרות שההפשרה בין ארה"ב לאיראן הובילה להקשחת עמדות ולשפה אגרסיבית מצד קציני צבא לבנון • גורמים דיפלומטיים ל"היום": נותרו מחלוקות באשר לנטרול חיזבאללה

שיחות המו"מ בין ישראל ללבנון בוושינגטון. צילום: שמוליק עלמני, שגרירות ישראל

ישראל ולבנון מתקרבות להסכמות על הפיילוט שלפיו כוחות של צבא לבנון יכנסו לשטחים שמהם צה"ל יסוג בדרום לבנון, ישליטו סדר וימנעו מחיזבאללה לשוב אליהם. ההסכמות האלה מגיעות למרות נסיונות של איראן וחיזבאללה לטרפד את המו"מ אך עם ספקנות רבה לגבי יכולתו של צבא לבנון. הספקנות הזו התפתחה גם לאור מה שהתרחש ביום הראשון למו"מ.

במפגש השיחות הישירות בין משלחות ישראל ללבנון במחלקת המדינה בוושינגטון, שהחל ביום שלישי, הורגש שינוי באווירה, בעקבות ההסכמות בין איראן לארה"ב על הקמת מנגנון פיקוח על הפסקת האש. המנגנון הזה, נזכיר, כלל את איראן, פקיסטאן וקטאר, אך ללא מעורבות ישראלית או לבנונית.

סגן הנשיא ואנס: "לישראל אין שום אינטרס טריטוריאלי בלבנון"

לפי האמריקנים, הכוונה היא רק לוודא שאין אי-הבנות בין הצדדים. אלא שהקמת המנגנון ויותר מכך, עצם ההפשרה בין ארה"ב לאיראן, מזכר ההבנות והשיחות בשוויץ, נתנו רוח גבית לחיזבאללה ולאיראן ופגעו בנסיונות להגיע להסכם בין ממשלות ישראל ללבנון.

ב"היום" פרסמנו את חילוקי הדעות בממשל על הקמת המנגנון שהוסכמה בשווייץ. הן הדרג המקצועי והן הדרג הפוליטי במשרד, קרי השר מרקו רוביו, הביעו התנגדות והזהירו כי המנגנון נועד לשמש כלי בידי איראן למנוע את פירוק חיזבאללה, ולחבל בשיחות הישירות.

הביע התנגדות. מרקו רוביו עם דונלד טראמפ, צילום: EPA

"שפה אגרסיבית" בלבנון

המשלחת הלבנונית, כמו גם הישראלית, מורכבות מצוות מדיני וצוות צבאי. סבב השיחות הראשון היה משותף, ובמהלך הצהרות הפתיחה הזהיר השגריר יחיאל לייטר כי המו"מ נמצא בסכנת ירידה מהפסים בשל ההתרחשויות האחרונות. הוא הדגיש כי אין לאיראן כל קשר ומקום במו"מ, וכן שמטרת המו"מ המוסכמת היא פירוק חיזבאללה מנשקו והזהיר כי הקמת המנגנון האמריקני-איראני נותנת לו זריקת עידוד.

לייטר כמו חזה את הנולד, לפי גורמים דיפלומטיים המעורים בשיחות, הנציגים של צבא לבנון הראו עמדה נוקשה הרבה יותר מבעבר ונקטו בשפה אגרסיבית. הם דרשו נסיגה רחבה יותר של ישראל, גם ללא מילוי התנאים המוקדמים. האווירה הזו זלגה גם לשיחות הצבאיות שהחלו אחר כך.

הנציגים הצבאיים לא קיבלו את ההצעות הישראליות והאמריקניות לאזורי הפיילוט, והעלו דרישה מקדמית שישראל תיסוג משטח רכס עלי טאהר והבופור, שם מכתרים כוחות צה"ל מתחם תת קרקעי מבוצר. ישראל דחתה את הדרישה, והציעה כמה אזורי פיילוט שנועדו לכניסת צבא לבנון בשטחים שצה"ל יפנה. רוב השטחים הללו מצפון לליטני.

דורשים נסיגה מלאה. מבצר הבופור, במהלך פעילות צה"ל, צילום: אייל מרגולין/ג'יני

לפי הגורמים הדיפלומטיים, הצעות שהעלו האמריקנים ניסו לפשר בין הצדדים, ולבסוף הוסכם על חלק מאזורי הפיילוט, אך יש עדיין ויכוח על לוח הזמנים ועל מילוי הדרישות של ישראל שלפיהן הצבא ימשיך לנטרל תשתיות צבאיות של חיזבאללה.

קשר עם חיזבאללה

צבא לבנון מורכב בחלק ניכר ממנו מבני העדה השיעית, בסיס כוחו של ארגון חיזבאללה. רבים ממפקדיו, לרבות קציני המודיעין הם שיעים, ולפי מידע שבידי ישראל הם בקשר עם פיקוד חיזבאללה וחשודים בהעברת מידע לארגון הטרור הלבנוני/איראני. האמריקנים וגם האיחוד האירופי מנסים לייצר שינוי וחיזוק לצבא לבנון. התכנית הכללית היא אימון והתמקצעות, חימוש בנשק איכותי יותר וגם פיקוח הדוק של צבא ארה"ב ונציגים מצבאות נאטו – ככל הנראה צרפת איטליה ובריטניה.

נעים קאסם בנאום מצולם מול תומכי חיזבאללה, צילום: AFP

דיפלומטי אירופי אמר ל"היום" כי באמצעות חיזוק הצבא והעלאת משכורות חייליו, ניתן יהיה להחליש את חיזבאללה ולהעביר ממנו לוחמים אשר כעת נמצאים שם רק בגלל המשכורות הגבוהות בהרבה מאלו של חייל בצבא לבנון. הוא לא נתן תשובה ליכולת לשנות את התפיסות האידאולוגיות של לוחמים כאלה שבחיזבאללה נלחמו בישראל ובצבא לבנון אמורים לשתף עימו פעולה בהרחקת חיזבאללה מגבול ישראל ואולי בעתיד גם בפירוק הארגון מנשקו.

מנגד, בשיחות בין הצוותים המדיניים האווירה הייתה חיובית הרבה יותר, השיחות על לוחות זמנים ועל הסעיפים העקרוניים בהסכם העתידי, התנהלו עם מעט חילוקי דעות באופן יחסי, והובילו בסופו של דבר להסכמות על אזורי הפיילוט והמנגנונים שיפקחו על פריסת צבא לבנון ומילוי משימותיו החדשות. המו"מ אמור להימשך בשבועות הקרובים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר