הסכם או מלכודת? המחלוקת בממשל טראמפ

חילוקי דעות מהותיים שוררים בממשל האמריקני בין קבוצת ואנס, האחראית למו"מ עם איראן, לבין מחלקת המדינה בראשות שר החוץ מרקו רוביו, בכל הנוגע לסוגיית לבנון. לפי גורמים המעורים בפרטים, מחלקת המדינה התנגדה בחריפות להקמת ה"תא" שעליו הוכרז לאחר השיחות בשווייץ - גוף המורכב מקטאר, פקיסטן וארה"ב, שנועד לפתור את סוגיית המלחמה בלבנון. עמדת מחלקת המדינה, כפי שהובעה בניירות עמדה ובשיחות סגורות, הייתה כי מטרתה של איראן היא לטרפד את המו"מ הישיר בין ישראל ללבנון באמצעות יצירת מסלול עוקף.

חיזבאללה ואיראן מתנגדים לשיחות עם ישראל, שכן אלה אמורות, לפי העמדה הלבנונית הרשמית, להביא לפחות להכרזה על "נשק אחד" בלבנון ולריבונות מלאה של הממשלה הנבחרת על אמצעי הכוח - הצבא והמשטרה. משמעות הדבר היא פירוק חיזבאללה מנשקו.

קטאר נחלצה לעזרת בני בריתה האיראנים והשיגה את הסכמת ואנס וצוותו להקמת אותו גוף חדש, שאמור להביא ליישום הפסקת האש ותנאי מזכר ההבנות בין איראן לארה"ב. לפי המזכר, אמורה לשרור הפסקת אש מלאה לצד שמירה על הגבולות הטריטוריאליים של לבנון - כלומר, נסיגת צה"ל.

סגן נשיא ארה"ב, ג'יי.די ואנס, התייחס בדברי הסיכום למו"מ בשווייץ למצב כאילו "מפקד זוטר" בחיזבאללה יורה מדי פעם לעבר ישראל וגורם לה להגיב. ואנס יודע היטב, שמדובר בבלוף איראני, שכן האיראנים עצמם סיפרו לו אחרת.

ב"היום" דווח כי מידע מודיעיני חד-משמעי תיעד הנחיות ושיחות בין טהרן לביירות, שם מוצבים קציני משמרות המהפכה, ובהן הוראות להסלים את האש נגד ישראל. ההנחיות הללו הגיעו זמן קצר לאחר חתימת מזכר ההבנות על ידי נשיא ארה"ב בפריז, כלומר לאחר שאיראן קיבלה את מבוקשה ומצר הורמוז נפתח מחדש.

שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י ניסה להסביר לאמריקנים כי ההנחיות ניתנו על ידי גורמים קיצוניים במשמרות המהפכה, המנסים לטרפד את ההסכם עם ארה"ב. בפועל, מדובר במהלך איראני מתוחכם שנועד לחדד את העימות בין ישראל לארה"ב על רקע המתרחש בלבנון. האמריקנים, או לפחות ואנס וצוותו, נדמה כי ששים ליפול למלכודת הזו.

קטאר לא הסתפקה בהקמת התא. לפי דיווחים בלבנון, ראש ממשלת קטאר מוחמד א-תאני, לצד ואנס והשליח קושנר, שוחחו עם נשיא לבנון ג'וזף עאון - האישיות שעד כה דחפה למגעים עם ישראל. מדובר בלחץ משמעותי שנועד לטרפד את המגעים הישירים.

כשכלי תקשורת איראניים פרסמו בימים האחרונים כי מצר הורמוז נסגר מחדש, מיהרתי לבדוק באתרי המעקב אחר תנועת מיכליות ואניות - ואז עצרתי. אין צורך לבדוק. ברור שמדובר בשקר. איראן מרוויחה מיליארדים, וליתר דיוק משמרות המהפכה מעשירים את קופת הארגון ואת כיסי בכיריו, שרבים מהם הפכו למיליונרים בזכות מעבר המכליות במצר הורמוז. אין כל סיכוי שיסכנו זאת.

לפי נתוני המעקב אחר המכליות, קצב יצוא הנפט האיראני שובר שיאים ומגיע להיקפים שנרשמו בעשור הקודם לאחר חתימת הסכם הגרעין (JCPOA). איראן הכניסה בתוך שבוע קרוב ל-3 מיליארד דולר מיצוא של כ-36 מיליון חביות נפט.

זו גם הסיבה שלמרות הכרזות משמרות המהפכה על סגירת הורמוז, המצר יישאר פתוח - בהתאם לאינטרס שלהם. מדובר בשטף מזומנים שאיראן הייתה מנותקת ממנו במהלך המצור הימי האמריקני, שכמעט הוביל לקריסתה הכלכלית.

הכסף הזה עובר ברובו לחברות שבשליטת משמרות המהפכה, השולטות בענף הנפט האיראני. משמעות הדבר היא שהוא אינו מגיע לאוצר המדינה ולממשלה האזרחית בראשות הנשיא מסעוד פזשכיאן.

אחת הביקורות המרכזיות על מזכר ההבנות שעליו חתם הנשיא טראמפ עם איראן נוגעת בדיוק לסעיף זה, המאפשר לאיראן יצוא חופשי ללא סנקציות. במונחים שנתיים, הכנסות איראן ממכירת נפט עשויות להגיע לכ-100 מיליארד דולר בשנה - יותר מפי שניים מהכנסותיה בשנים שקדמו למלחמה. רוב הכסף הזה יופנה למשמרות המהפכה, לשיקום הכוח הצבאי, למערך הטילים, לסיוע לארגוני הטרור האזוריים ובראשם חיזבאללה, ולחיזוק המשטר מול האופוזיציה מבית.המשמעות: שחיקה מהירה של מרבית הישגי המלחמה בתוך חודשים ספורים, למעט אולי בתחום הגרעין.

פרויקט הגרעין ספג מכות קשות הן במבצע "עם כלביא" והן במלחמה הנוכחית. רוב המתקנים שמעל פני הקרקע הושמדו, פרויקט ההנשקה הוסג שנים לאחור בעקבות השמדת מעבדות ומתקנים וחיסול מרבית המדענים שעסקו בו. לפי הערכות במערב, חלק מהאורניום המועשר ברמה גבוהה נוטרל בהפצצות, והיתרה נמצאת תחת מעקב. הסעיף הרלוונטי במזכר ההבנות עוסק בדילול החומר ובפיקוח בינלאומי.

עם זאת, גורמי מודיעין והערכה בישראל ובמערב מעריכים כי המשטר האיראני לא יוותר על הקלף הזה, וימשיך בחשאי לפתח או לפחות לשמר יכולות גרעיניות צבאיות.

שר האוצר האמריקני סקוט בסנט הודיע אתמול על הסרה זמנית של העיצומים על יצוא הנפט האיראני. בסנט התנגד נחרצות למהלך והזהיר כי הוא יפתח בפני איראן אפשרויות הכנסה עצומות, בעוד שהטלת הסנקציות מחדש תהיה מורכבת בהרבה והאכיפה שלהן תהיה קשה יותר. עמדתו, לדבריו, נדחתה.

בהיבט הכלכלי-האזרחי, כלכלת איראן מציגה סימני התאוששות על הנייר: עליות בבורסה, אופטימיות זהירה לגבי העתיד ועצירת היחלשות הריאל האיראני.

עם זאת, בשווקים לא נרשמה ירידת מחירים, ומחירי מוצרי היסוד עלו ביותר מ-100% מאז תחילת המלחמה. שיעור האבטלה האמיתי, לפי הערכות, מתקרב ל-50% מכוח העבודה, ויותר ממחצית האוכלוסייה חיה מתחת לקו העוני.

הנשיא פזשכיאן נאבק לקבל נתח מההכנסות, אך גם הוא הודה השבוע כי חלק ניכר מהכנסות המדינה הועבר במהלך המלחמה למשמרות המהפכה.