המלכוד של רוביו: הזעם באמירויות, הקרב נגד ואנס - ואיפה עומד טראמפ?

את פניו של מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו מקבלת הנהגה אמירותית מודאגת מאוד. הסיבה לדאגה -מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן, שהותיר על כנו ואף חיזק את האיום הצבאי האיראני, בניגוד להבטחות האמריקניות ולציפיות מהמלחמה. והאמירותים לא רק מודאגים, אלא גם פועלים. לפי מקורות דיפלומטיים שונים, באמירויות לא מוכנים בשלב הזה לשחרר חשבונות איראניים מוקפאים, כפי שסיכמו האמריקנים עם איראן.

לפי פרסומים שונים, הסיכום שהושגבשיחות בשווייץבתיווכה של קטאר כלל שחרור חשבונות בהיקף של 12 מיליארד דולרים מקטאר ועוד שלושה מיליארד מהאמירויות. האמריקנים התפארו בכך שהכסף ישמשלמטרות אזרחיות ולרכישת מזון מארצות הברית.

אלא שבאמירויות מבהירים: איראן צריכה לשלם על הנזקים שגרמה במלחמה, ואלה מוערכים במיליארדי דולרים. תחילה מדובר בנזקים הישירים - פגיעות במתקנים אזרחיים, בבתי מלון, בשדות תעופה, בנמלים ועוד - ויותר מכך בנזקים העקיפים שנגרמו מהפסקת הסחר הימי, ובעיקר מיצוא הנפט מהאמירויות. נמלי דובאי ואבו דאבי הם מרכזי סחר עצומים המובילים סחורות מהמזרח לאזור ולאירופה.

תנאי שני של האמירותים, כך לפי המקורות הדיפלומטיים, הוא הכנסת סעיף בהסכם המתהווה מול איראן, שבו היא תחויב שלא לתקוף את שכנותיה ולאלמנוע מעבר אוניות בהורמוז. לפי הדרישה, הסעיף יקבל אשרור של מועצת הביטחון וילווה בעיצומים אם יופר. מדובר בדרישה זהה לזו האיראנית מארצות הברית.

רוביו ינסה להרגיע

ביקורו של רוביו במדינות המפרץ נועד לעדכן אותן לגבי ההסכם, לנסות להרגיען ולהבטיח שארצות הברית מחויבת לביטחונן. ועם זאת, רוביו,שמתנגד למזכר ההבנות עם איראןבשל המשמעויות האסטרטגיות שלו, יתקשה לתת את ההסברים ואת הבטוחות שמחפשות המפרציות שנפגעו מהירי האיראני יותר מכול - איחוד האמירויות, בחריין וכוויית.

לארצות הברית אינטרסים מובהקים במדינות אלה, בסיסים צבאיים ענקיים, והן קנייניות נשק גדולות. בחריין והאמירויות שותפות להסכמי אברהם, היקרים מאוד לנשיא, וכוויית הוזכרה כמי שעשויה להצטרף אליהן. שלושתן משקיעות הון עתק בחברות אמריקניות, והמשקל של עמדתן חשוב. מולן ניצבתקטאר, המרוויחה הגדולה מההפשרה בין איראן לארה"ב, בעודסעודיה יושבת על הגדרוצריכה להחליט אם להצטרף לציר הסוני הקיצון של קטאר, טורקיה ופקיסטן - או לציר המתון של המדינות שלהן הסכמים עם ישראל.

רוביו מנהל במקביל מאבק מאחורי הקלעים מולסגן הנשיא ואנסבסוגיית לבנון. השיחות הישירות בין ישראל ללבנון מתנהלות במשרד החוץ בוושינגטון בחסותו ובליווי של פקידים בכירים ממשרדו, בעוד ואנס סיכם עם איראן על הקמת גוף בהשתתפות איראן, פקיסטן וקטאר, ש"יפקח" על הפסקת האש בלבנון. בפועל, מטרת הגוף הזה היא לטרפד את השיחות הישירות בין המדינות - אלה שמקדם רוביו.

סגן הנשיא ניסה להסביר כי אין מדובר בגוף בעל סמכויות, וכי מטרתו לדאוג שאיראן תרסן את חיזבאללה. אלא שבביירות לא מקבלים את ההסברים, והנשיא עאון, ראש הממשלה סלאם ושר החוץ ראג'י אומרים בפומבי ובתדרוכים לעיתונאים כי לא יאפשרו לאיראן להשפיע על השיחות.

לפי הגורמים הדיפלומטיים, הנשיא טראמפ יצטרך להיכנס לתמונה, והוא נוטה בהקשר הזה לעמדה של רוביו, שכן הסכם בין ישראל ללבנון נראה בהישג יד - גם אם אין פתרון מעשי למכשול העיקרי: פירוק חיזבאללה מנשקו.