כמו סוחר חלש בבזאר: איראן קורסת - אך ארה"ב ממשיכה לדהור להסכם כניעה

הסתירות בהצהרותיו של דונלד טראמפ, ובעיקר אלו האחרונות, אל מול הדיווחים על התקדמות במשא ומתן, מקשה להבין מה באמת קורה מאחורי הקלעים. האפשרויות בשלב זה קוטביות לחלוטין - החל מחידוש הלחימה, גם אם לא באופן עצים, ועד לחתימה על מזכר הבנות שיוביל להסכם רשמי בין איראן לארה"ב.

כך, למשל, טראמפ הצהיר הבוקר (חמישי) כי "ארה"ב תכה באיראן חזק מאוד הלילה", ואף איים כי בהמשך וושינגטון תשתלט על האי ח'ארג - מסוף הדלקים העיקרי של הרפובליקה האסלאמית, האחראי לייצוא של כ-90% מהנפט האיראני. אלא שהאיום הדרמטי בוטל במהירות, ובזמן שטראמפ מדבר על מתקפה חריגה, מאחורי הקלעים התברר כי ישנה כבר הבנה על ניסוחים ומסמך כמעט מוסכם בין הצדדים. הזיגזג המהיר והביטול של המתקפה רק מחזקים את ההערכה כי מדובר בטקטיקת משא ומתן בלבד, שכן ייתכן שדווקא הלחץ והתקיפות הקודמות הן אלו שהביאו להתגמשות איראנית.

בכל מקרה, לפי מקורות במפרץ, הסיפור רחוק מסגירה בשל חילוקי דעות פנימיים באיראן. אומנם שר החוץ עראקצ'י עדכן הערב על אישור מהמנהיג העליון מוג'תבא חמינאי, אך התקשורת בטהרן עודה מלגלגת על הצהרות טראמפ. פריצת הדרך הושגה אמש בשיחה ישירה בין טראמפ לעראקצ'י, באמצעות מכשיר הטלפון של המתווך הקטארי. לפי המקורות, איראן התקפלה וקיבלה את התנאי האמריקני: 12 מיליארד דולר בלבד יופשרו בשתי פעימות, ויועברו אך ורק לרכש הומניטרי תחת פיקוח אמריקני מלא. ועדיין, גם אם ייחתם מזכר הבנות, המשא ומתן ייפתח רק בעוד 60 יום והפערים נותרו עצומים.

לפי מקורות במפרץ המעורים בפרטים, ישנן לא מעט הסכמות, לרבות על ניסוח התשתית והעקרונות למשא ומתן העתידי בעניין הגרעין. עם זאת, בעוד שהעקרונות מוסכמים על הדרג המדיני האיראני, ראשי משמרות המהפכה עדיין לא נתנו להם את אישורם. מחלוקת מהותית נוספת נוגעת לסכום שארה"ב תסכים לשחרר מהקפאה עם חתימת מזכר ההבנות. האיראנים דורשים 24 מיליארד דולרים, בעוד האמריקנים מוכנים להרבה פחות, וגם זאת רק לצורך רכש של מוצרים הומניטריים ובפיקוח מלא של ארה"ב - דרישה שהאיראנים הסכימו לה, כאמור - כך לפי מקורות במפרץ.

המחלוקת בתוך הממשל

לפי גורמים אמריקנים, טראמפ מתמרן כעת באמצע, בין הגישה של סגן הנשיא ג'יי.די ואנס, ג'ארד קושנר וסטיב וויטקוף המובילים את קו המשא ומתן, לבין גישתם של מרקו רוביו, פיט הגסת' ואחרים, המצדדים בהמשך הלחץ הכלכלי העצים בתוספת מתקפות מוגבלות כתגובה על ירי מאיראן. מנגד, הגורמים במפרץ מציינים כי ההנהגה האיראנית נותרה עיקשת וסבורה כי תוכל להשיג יותר, וזאת למרות המצב האסוני של הכלכלה, התשתיות ומוסדות המדינה באיראן.

המצב הנוכחי מעורר דאגה עמוקה בקרב רוב מדינות המפרץ. גורם דיפלומטי ערבי מציין כי התחושה היא שטראמפ חוזר להתנהלותו לפני מספר שנים, אז הבליג על הפצצת מתקני הנפט של חברת "עראמקו" הסעודית בידי איראן ושלוחיה, ושמישהו צריך למנוע זאת ממנו. בדבריו התייחס הגורם ישירות לראש הממשלה בנימין נתניהו, אך גם לגורמים בתוך הממשל האמריקני, שצריכים להבהיר לטראמפ שהסכם בסגנון ההסכם הכושל של 2015 יהרוס את התדמית שהוא מנסה לבנות לעצמו. "זה לא רק העניין של פרס נובל לשלום שהוא רצה", אמר הדיפלומט, "אלא גביע האכזבה העולמי והפספוס של ההזדמנות לשינוי ממשי במזרח התיכון".

לדברים אלו מצטרפת הערכתם של לא מעט גורמי מודיעין ישראלים ואמריקנים, ולפיה מטרת העל - הפלת המשטר באיראן - אינה חלום רחוק. לפי נתונים ומידע שקצב זרימתם התגבר בשבועות האחרונים, מצבה הכלכלי של איראן חרג מגדר משבר והפך לאסוני. המשק האיראני נמצא במצב שבו גם החייאה מלאכותית, בדמות הסרת העיצומים ויצוא נפט חופשי, לא תביא לו מזור אלא תהווה עזרה ראשונה בלבד. "זה כמו פלסטר לנמק מפושט", מגדיר זאת גורם מודיעיני בכיר.

נתונים רשמיים של הבנק המרכזי באיראן מהחודש האחרון ממחישים את עומק השבר: האינפלציה השנתית הגיעה ל-161% עבור מוצרי חלב, גבינה וביצים, ול-176% עבור מוצרי בשר. משק הבית הממוצע קרוב לסף העוני, ויותר ממחצית מהאוכלוסייה כבר ירדה אל מתחתיו. מחקר כלכלי שפורסם לאחרונה בתוך איראן קבע כי את המשבר החמור אפשר יהיה לשקם רק אם ישובו השקעות חיצוניות - דבר שלא יתאפשר תחת המשטר האסלאמיסטי הנוכחי.

"מצעד האיוולת"

עודד עילם, לשעבר ראש חטיבת הפח"ע במוסד וחוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מבהיר כי הלחץ הכלכלי הוא הכלי המרכזי להכרעה. "המצור הכלכלי הוא המפתח לחנוק ולמוטט את המשטר - הוא לא יחזיק מעמד חודשיים עם סגר ומצור אמיתי, וההתפוררות תחל", מסביר עילם.

"לא רק עצירה של יצוא הנפט, שהוא מקור ההכנסה הכמעט יחידי של המשטר ומזין את המכונה הצבאית שלו, אלא גם מניעת יבוא סחורות חיוניות. זה, ביחד עם מצב תשתיות המים הכושלות ומשבר האנרגיה, הוא המנגנון האפקטיבי ביותר להפלת המשטר. לא בסגנון של ג'ולאני בסוריה, אלא בתהליך התפוררות - שילוב של אלמנטים שיביא להפיכה פנימית". להערכתו, הצבא הסדיר נושא פוטנציאל להתקוממות כזו, במיוחד בהתחשב בכך שכלל כוחות משמרות המהפכה מונים כ-160 אלף לוחמים בלבד.

אולם עילם, בדומה לגורמי ביטחון ומודיעין אחרים בישראל, בארה"ב ובמפרץ, מודאג מאוד מהאפשרות שאיראן תצליח להגיע להסכם עם ארה"ב - הסכם שירחיק באופן משמעותי את המטרה האסטרטגית העליונה. הביקורת בחוגים מתרחבים על אופן ניהול המשא ומתן חריפה ביותר, הן כלפי הצוות המנהל - סגן הנשיא ואנס והשליחים וויטקוף וקושנר - והן כלפי טראמפ עצמו.

עילם מתאר את המצב במילים חריפות במיוחד: "הכיוון כעת נראה כמו התקפלות, הקווים האדומים של טראמפ כאילו משורטטים בגיר מחיק. טראמפ לא רוצה יותר להילחם והבעיה היא שהוא מפגין את זה בצורה כל כך מטומטמת, ממש מצעד האיוולת. איך יתכן שמנהיג המעצמה הגדולה בעולם הוא זה שבא ומבקש את הפסקת האש? זו הפגנה של חולשה ממש במשא ומתן הזה. הוא מתנהג כמו סוחר בבזאר בטהרן שפותח את הבאסטה ואומר מראש: 'אני חייב למכור את הסחורה שלי מהר'".