יש הרבה דברים יפים באמריקה. האלימות הפוליטית שמלווה אותה מראשיתה אינה אחד מהם.
שורה ארוכה של נשיאים נרצחו, נפצעו או כמעט קיפדו את חייהם מירי מתנקשים. טראמפ הוא כנראה הראשון שעבר שלושה ניסיונות התנקשות ממשיים, מעבר למזימות נוספות לרצוח אותו - גם של איראן. אבל הוא בסך הכל האחרון ברשימה ארוכה של מי שפגעו או ניסו לפגוע בהם בשל מהלכים שהובילו.
מאברהם לינקולן, דרך ג'ון קנדי ועד מרטין לותר קינג, כמעט כל טלטלה פוליטית גדולה מביאה איתה תגובה אלימה. ההסתערות של תומכי טראמפ על הקונגרס, לאחר שהוא סירב לקבל את תוצאות בחירות 2020, היתה גם היא ניסיון לשנות בכוח את גזר הדין הדמוקרטי.
בשנים האחרונות, יש להודות, האלימות שם אכן מופנית בעיקר משמאל לימין. שלוש ההתנקשויות הכושלות בטראמפ, כמו גם רציחתו של הפעיל הימני הנערץ צ'ארלי קירק בקיץ שעבר, מבטאות חוסר נכונות של המיעוט הליברלי להשלים עם העמדות השמרניות של רוב האמריקנים. ניתן להעריך כי אי־היכולת של הדמוקרטים למנוע את חזרתו של טרמאפ למרכז הבמה הפוליטית דחפה את שלושת היורים בשלוש התקריות להשתמש בכוח. הדבר קורה, אגב, בעת שמחנה זה רואה את עצמו מוסרי ונעלה יותר.
"האלימות פסולה", אבל
כמובן, הרוב המוחלט של מתנגדי טראמפ שוללים אלימות. אבל, ואולי קשה להוכיח זאת אמפירית, הסיקור של האירועים האלה בערוצי המיינסטרים לא מבטא זעזוע. כלומר, איכשהו למילים "האלימות פסולה" תמיד נוספת האשמה סמויה של הקורבן, שכביכול הביאה עליו את גזר הדין של המופרע התורן שלקח רובה לידיים.
יש קשר ישיר בין המוני המופרעים באמריקה שלוקחים נשק לידיים לבין האלימות הפוליטית שם. שכן בסופו של דבר, בשום מדינה בעולם לא נראות תופעות מטורפות כל כך של מעשי טבח המוניים וסתמיים כמו שיש שם. רק בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות תלמידים מתוסכלים סוגרים חשבון עם המורים והחברים שלהם בתתי־מקלע, וזה קורה כדבר שבשגרה. מי כמונו יודעים שפיגועים, אלימות ומלחמות יש בכל מקום בעולם, אבל המניע שמאחוריהם הוא דתי או לאומי. לא קריזה של מישהו שקם בבוקר על צד שמאל.
הכוונה היא שלא רק משום שאפשר לרכוש שם נשק בשוק החופשי יש בארה"ב כל כך הרבה תקריות כאלה, אלא גם מפני שדרך כזו של "פתרון מחלוקות" טבועה שם בתרבות. רק באמריקה משפחות התפרקו במספרים גדולים בגלל ויכוח פוליטי. רק בה האווירה כל כך מוקצנת כדבר שבשגרה.
לא רק משום שאפשר לרכוש נשק בשוק החופשי יש בארה"ב כל כך הרבה תקריות כאלה, אלא גם מפני שדרך כזו של "פתרון מחלוקות" טבועה שם בתרבות
אנחנו בישראל הגענו למחוזות המטורללים האלה ב־2023. גם אצלנו, אגב, הניסיון להפעיל אלימות פוליטית יצא בשנים האחרונות מחוגי השמאל המטורלל, תוך "הבנה" וגלגול עיניים של ראשי המחנה. את מחירי ההקצנה הפנימית הזו כולנו משלמים עד היום.
כך שלקראת מערכת הבחירות שהולכת ומשתלטת על השיח התקשורתי, נדרש מכולנו להפיק את הלקחים. יש הרבה דברים טובים שאפשר לקחת מאמריקה. האלימות הפוליטית אינה אחד מהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו